עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/ד" (פסקה)

== טו ==

'''וסמכו זקני העדה. ''' תניא, ר' שמעון אומר סמיכת זקנים בשלשה, מאי טעמא, זקני שנים ואין ב"ד שקול, מוסיפים עליהם עוד אחד {{תוספת|סח|סתם רבים שנים, ואין עושין ב"ד במספר זוגי מפני שאם יתחלקו בדעותיהם מחצה על מחצה לא יהיה אפשר לקיים אחרי רבים להטות, לכן עושים מספר שאינו זוגי, והיינו שמוסיפין אחד על השנים והרי כאן שלשה. ומבואר ענין זה לפנינו בפ' משפטים בפסוק אחרי רבים להטות, וזו דעת ר' שמעון בגמרא, אבל ר' יהודה ס"ל דבעינן חמשה, ואע"פ דבעלמא קיי"ל כר"י נגד ר"ש, אבל בהא קיי"ל כר"ש משום דאיתא בירושלמי סוטה פ"ט ה"א אמר רבי נראין דברי ר"ש בסמיכה, וכ"פ הרמב"ם. וע"ע מש"כ ס"פ שופטים בענין עגלה ערופה בפסוק ויצאו זקניך. ומה שנוגע לבאור הסוגיא כאן בגמרא בדרשות פסוק זה עיין בס' התוה"מ שביאר בחכמה רבה.}}. (סנהדרין י"ג ב').

'''זקני העדה. ''' המיוחדין שבעדה {{תוספת|סט|והיינו סנהדרי גדולה.}}. (שם שם).

'''את ידיהם. ''' ידי כל אחד ואחד {{תוספת|ע|י"ל הכונה ע"פ המבואר במנחות צ"ג ב' דסמיכה צריכה להיות בשתי ידים, וקמ"ל בזה דלא נפרש את ידיהם של כל הזקנים ור"ל שדי שכל אחד יסמוך בידו האחת, ורק בכולל יתקיים הלשון את ידיהם, אלא דכל אחד צריך לסמוך בשתי ידיו, והיינו ידי כל אחד ואחד, וי"ל שנראה לו להכריע הפירוש כן ע"פ מ"ד בתוספתא דמנחות פ"י בזה"ל, סמיכת זקנים בשלשה, ולא כולם כאחד סומכים אלא כל אחד סומך ומסתלק, והיינו שכל אחד אחר חבירו, ולפי"ז יש סברא שהפירוש את ידיהם – ידי כל אחד, משום דביחד לא יצוייר כלל סמיכתם.}}. (ירושלמי הוריות פ"א ה"ח).

'''על ראש הפר. ''' מה ת"ל הפר – ללמד פר טעון סמיכה ואין שעירי עבודת כוכבים טעונים סמיכה {{תוספת|עא|דייק דהול"ל וסמכו את ידיהם עליו, דהא קאי אפר שבפסוק הקודם, ודריש שבא למעט סמיכה בשעירים הבאים על חטא עבודת כוכבים, דאע"פ שהם באים על ענין אחד שבכאן, על שגגת הקהל, ובכמה דברים הוקשו זל"ז [ע"ל אות ס"ו ובפ' שלח] בכ"ז נתמעטו מסמיכה, ובגמרא מבואר עוד דדין זה הוי הלכה למשה מסיני.}}. (מנחות צ"ב א').