עריכת הדף "רש"י/ויקרא/ה" (פסקה)

== יז ==

'''ולא ידע ואשם, והביא.'''  הענין הזה מדבר במי שבא ספק כרת לידו ולא ידע אם עבר עליו אם לאו, כגון חלב ושמן לפניו, וכסבור שתיהן התר ואכל את האחד, אמרו לו אחת של חלב היתה, ולא ידע אם זו של חלב אכל, הרי זה מביא אשם תלוי, ומגן עליו כל זמן שלא נודע לו שודאי חטא, ואם נודע לו לאחר זמן, יביא חטאת {{ממ|כריתות כ"ב}}:

'''ולא ידע ואשם ונשא עונו.'''  רבי יוסי הגלילי אומר, הרי הכתוב ענש את מי שלא ידע, על אחת כמה וכמה שיעניש את מי שידע, רבי יוסי אומר, אם נפשך לידע מתן שכרן של צדיקים, צא ולמד מאדם הראשון שלא נצטוה אלא על מצות לא תעשה ועבר עליה, ראה כמה מיתות נקנסו עליו ולדורותיו. וכי איזו מדה מרבה של טובה או של פרענות, הוי אומר מדה טובה, אם מדת פרענות מעוטה, ראה כמה מיתות נקנסו לו ולדורותיו, מדה טובה המרבה היושב לו מן הפגולין והנותרות והמתענה ביום הכפורים, עאכ"ו שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות. רבי עקיבא אומר, הרי הוא אומר על פי שנים עדים או שלשה וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יז#|דברים יז]]}}, אם מתקימת העדות בשנים, למה פרט לך הכתוב ג', אלא להביא שלישי להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באלו לענין ענש בהזמה. אם כך ענש הכתוב לנטפל לעוברי עברה כעוברי עברה, על אחת כמה וכמה שישלם שכר טוב לנטפל לעושי מצוה כעושי מצוה {{ממ|סנהדרין ט'}}. רבי אלעזר בן עזריה אומר, כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה הרי הוא אומר למען יברכך וגו' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כד#|דברים כד]]}}, קבע הכתוב ברכה למי שבאת על ידו מצוה בלא ידע, אמר מעתה, היתה סלע צרורה בכנפיו ונפלה הימנו ומצאה העני ונתפרנס בה, הרי הקב"ה קובע לו ברכה {{ממ|ספרא}}: