עריכת הדף "מגיד משנה/אישות/יט" (פסקה)

== יד ==

'''בת הממאנת וכו'.'''  בהשגות א"א מה שאינו כתב וכו'. ובאמת שכוונת רבינו כשכתב בת הממאנת רצה לומר שמי שנשא קטנה יתומה וילדה לו בת ואחר כך מיאנה בעודה קטנה ומת האב אותה הבת יש לה מזונות מאחיה ודין מזונות הבת עצמה הממאנת כתב רבינו למטה בסמוך. והר"א כתב שזה דבר שאי אפשר להיות לפי שכל זמן שהבת היא יכולה למאן אינה מולידה ואם ילדה בקטנותה אינה יכולה למאן וכבר כתבתי בענין זה בפרק ב' מהלכות אלו שדעת רבינו הוא שאפשר לבת להתעבר בקטנות ולמאן אע"פ שתלד ולד של קיימא ועל דרך זו כתב רבינו בכאן מ"ש. ומכל מקום לא ידעתי מאין הוציא דין זה שהרי ממה שכתב לפנינו נשאת הבת ומיאנה נראה שהוא גורס בפרק נערה כגירסת ספרינו ממאנת יש לה מזונות ועל הבת עצמה שמיאנה וחזרה לבית אביה הוא ואחר שהממאנת אין לה עיקר כתובה כנזכר פרק כ"ד מאין לו לרבינו שיהיה לבתה מזונות שהן מתנאי כתובה וצריך עיון: 

'''אבל בת היבמה ובת השנייה וכו'.'''  כל אלו בעיות דלא איפשיטו שם פרק נערה {{ממ|כתובות דף נ"ד}} ובהלכות הלכך לית להו דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע וה״מ לאחר מיתה אבל בחיי אביהן חייב לזונן כתקנת אושא עד ו' שנים כדכתבינן לעיל ע״כ לשון ההלכות. וכבר נתבארו פרק י״ב מהלכות אלו דיני האב במזונות בניו בחייו. 

'''ובת האנוסה.'''  ר"ל מי שאנס אשה שחייב לנשאה {{ממ|כמ"ש ולו תהיה לאשה}} אם ילדה לו בת אפילו באישות אין לה מזונות לפי שהאנוסה אין לה כתובה שיצא כסף קנסה בכתובתה וכמו שנתבאר פרק א' מהלכות נערה: