עריכת הדף "
לחם דמעה/איכה/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == '''ממרום שלח אש בעצמותי וכו'.''' דרך אנשי המלחמה אפילו כת הנופלים הם מתנחמים במה שהורגים ולוקחים נקמתם תחלה מאויביהם קודם מיתתם אבל ישראל לא היה להם נחמה זו דכיון שראו כי מן השמים נלחמו עמהם וממרום שלח אש בב"ה ע"י גבריאל זו היתה סבה ששבו אחור ולא שמו פניהם נגד אויביהם וז"ש פרש רשת לרגלי השיבני אחור שלא להרים יד על אויבי כיון שראיתי שמן השמים נלחמו עמי באופן שהרגו אותי ונתנני שוממה ולא היה לי שום נחמה כדרך כל העולם שהם מתנחמים קצת כשהורגים הם תחלה קצת מאויביהם אלא כל היום דוה ומכאובי נגדי תמיד כי לא היתה לי שום נחמה לפי שלא הרגתי מהם: '''אי''' נמי אמר לנו אופן הכיבוש והיאך כבשה האויב שאם היה שלום ביניהם מעולם לא היה יכול טיטוס לתפשה כי כולם גבורי כח היו ואין איש יכול לעמוד נגדם אלא ממרום שלח הקב"ה אש המחלוקת בין הגבורים והעצומים שבהם וזהו בעצמותי בעצומים שבקרבי וכיון שהם היו שונאים והורגים זה לזה היתה יכולת ביד טיטוס וירדנה וכבשה פרש רשת לרגלי ולא עזבני לברוח מיד האויבים השיבני אחור מדרך כל העולם כי דרך העולם שהולך ומתמעט היגון והאנחה ומיקל הצרה ולנו היה הפך כי נתננו שוממה וכל יום ויום קללתו מרובה מחבירו ואנחתינו הולכת ומתגדלת וזהו כל היום דוה יותר ויותר. '''אי''' נמי אם היה בא האויב מרוח זה היינו יכולים לברוח לרוח אחר וה"בה מה עשה כדי שלא יהיה לנו מנוס ממרום שלח אש בעצמותי ועל כן נלכדנו בתוך המצוד' כאלו פרש רשת לרגלי כי לאיזה מקום שנברח היה אש נופל עלינו ולא יכולנו לברוח אלא השיבני אחור מן המקום אשר היינו פונים אליו לנוס שמה ועם היות כי מדרך העולם בהיות האדם נבהל ומשומם לא ירגיש בכאבו כלל מרוב השתוממותו ולנו לא היה כן אלא נתנני שוממה כאלו כל החושים שלי בטלים ועכ"ז עם היותי שוממה הייתי מרגשת בכאב מאד וז"ש כל היום דוה ואסלדה בחילה. '''והר"מ''' אלמושנינו ז"ל כתב אשר עולל לי אשר הוגה ה' וכו' אפשר שיאמר שמה שפעל בה הוא מה שדבר ה' ביום חרון אפו ולא ההכאו' שהכה אותה ברוב הצרות והרעות השתרגו עלו על צוארה והוא בדרך המשל ההמוני שאומרים שהמכות נשכחות והדברים אינם נשכחים עולם ועד וכאילו אמר אשר עולל לי אינו החרון או ההכאה הנמשכת מהחרון רק מה שדבר הש"ית נגדי ביום החרון זה אני מרגשת יותר מכל הצרות אשר באו עלי יען דבריו יורו על סילוק השגחתו מעלי. '''ואם''' באנו ליישב מלת הוגה כמשמעה כפי שפירשו אותה כל המפרשים מלשון יגון אפשר שאמר לא אליכם כל עוברי דרך הוא תואר אל השלמים שהם עוברים בעה"ז כאורח נטה ללון שטף ועבר אל העולם הרוחני וכאלו אמר שלא יקרה להם לעוברי דרך מה שיקרה לה ואמר לשלמים שיביטו יראו איך מכאובה משונה מכל מכאוב וזה כי כל מכאוב הוא מקרה נמשך מההכאה והאיש המכה אינו פעל המכאוב רק ההכאה אבל המכאוב נמשך מאליו מההנאה אמנם אמרה ירושלים שמכאובה משונה מכל המכאובות למה שמכאובה היא נפעלת לה וז"א אשר עולל לי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו ירצה שהמכאוב עצמו והוא אשר הוגה ה' מלשון יגון כמו שפירשו כי היגון והמכאוב הכל דבר א' כפי גדרו וז"א אשר עולל לי אשר הוגה ה' ירצה היגון אשר שלח ה' כי ביום חרון אפו עולל ונפעל לי הפך כל היגונו' כי היגון אינו נפעל רק נמשך מאליו כאמור והוא כאילו אמר אשר עולל לי אשר הכאיב ה' ביום חרון אפו שאומרו אשר הוגה הוא כמו אשר הכאיב והוא כאלו אמר שהוא ית' פעל הכאב הפר הטבע כי הכאב אינו נפעל רק נמשך מאליו כאמור והמכה היא הנפעלת אשר ימשך ממנה הכאב. '''ואם''' תהיה מלת הוגה מלשון דבור והגיון הלב אפשר שיאמר שהדיבור בו ית' הוא פועל שאינו כב"ו שאומר ואח"כ פועל ואפשר שבין הדיבור והפועל יתחרט אך הוא ית' במחשבה לבד הוא פועל כאומרו ונפשו אותה ויעש וכו' והוא כאלו אמר אשר נפעל בי אשר חשב ה' בקרב לבו בלתי פועל אחר כי הגיון לבו ית' הוא פועל כאמור ועל כן אין מקום להשיב שאינו פועל בזמן כנודע: '''ואומרו''' ממרום שלח אש בעצמותי אפש' שהפליגה בסיפור צרת' בבחינה אחרת והוא שהשי"ת שלח אש מן השמים והוריד האש בעצמותיה והוא מלשון לא ירדנו בפרך ואמרה שלהיות האש גדול' אם היה שורף אומה השי"ת היתה נכוית פתאום כרגע ותמות ולא תרגיש המיתה אמנם השי"ת פרש רשת לרגליה כדי שלא תשליך עצמה באש למות פתאם שלא לסבול כאב הצליה באש אך שרף אות' מעט מעט שהו' כאב מכאיב מאד וייסורין קשים וז"א פרש רשת לרגלי השיבני אחור ירצ' פרש רשת לרגלי והשיבני אחור ממקום האש שאהי' רחוקה ממקום האש כדי שאהיה שוממה וכל היום דוה כ"א לא היה פורש רשת לרגלה לא היתה דוה ושוממה כל היום רק כרגע היתה משלכת עצמה לאש ומתה אך עתה היתה כל היום דוה עכ"ל: '''והרי"ע''' ז"ל כתב ממרום שלח נמשך למ"ש אשר הוגה ה' ביום חרון אפו אמר כי ע"כ הכריח את הטבע לעשות נקמה בה כי ממרום שהוא מקום טבעי לאש וטבע האש לעלות הכריחה לרדת אל עצמיותה וה"א וירדנה שחוזר לאש מלשון וירדו בם ישרים. גם אפשר שהוא מלשון רדיית הפת. ויאמר שרדה אותה רצוני האש בתוך עצמיות' כרדיית הפת בתוך התנור וירמוז אל הקדחת הדקה אשר בתוך העצמות אשר אין המלט ממנה עכ"ל. '''אי''' נמי בהיות כי בזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה וימלט אי נקי וכאשר רצה הש"י להחריב את ירושלם סילק את הצדיקים מן העולם ותאכל' האש הגדולה ומפני הרעה העתידה לבא על ירושלם נאספו מתחלה כל הצדיקים שהיו בתוכה ואח"כ נלכדה העיר ונשמו הבתים וז"ש ממרום שלח אש בעצמותי הלא הם הצדיקים העצומים אשר היו בי והיו עצומים וגבורים לעמוד בפרץ דוחים את הגזירות וכאשר ממרום שלח אש בעצמותי וסלקם מן העולם אז וירדנה שלט בה האויב כד"א כי הוא רודה בכל עבר הנהר וזהו בעצמו מה שסיים ואמר פרש רשת לרגלי והם הצדיקים אשר היו כדמיון רגלי כי בהם היה לי הקמת רגל ובהסתלקותם נפלתי ולא קמתי כי כשפירש רשת לרגלי וסילקם בזה השיבני אחור והלכתי מיום הסתלקותם לאחור ולא לפנים ונתנני שוממה כל היום דוה. וכפי דרך זה אפשר שרמז באומרו פרש רשת לרגלי על עשרה הרוגי מלוכה שהיו רגלי כל האומה ישראלית כי בזכותם ובהם היה לישראל הקמת רגל וידוע הרשת שפרש להם לצודם והיא מכירת יוסף שאמר להם האויב דינו משפט זה גונב נפש מישראל מה דינו השיבו לו בתם לבבם ומת הגנב ההוא ואז צדם ברשת ההוא וגזר עליהם שיקבלו דין עשרת השבטים עליהם כי מימות' לא נמצאו כהם ואל זה רמז מ"ש פרש רשת לרגלי ואומרו השיבני אחור אפשר כי הוא פי' מה היא הרשת והוא שהשיבני אחור כלומר השיבני לשלם חובינן שהוא אחור מזמן מכירת יוסף הצדיק ובזה נתנני שוממה בהסתלקות העטרה ישישים צדיקים וכל היום לבי דוה עליהם: '''אי''' נמי סיפר לנו גודל כאבו ואין מכאוב כמכאובי כי גדל הכאב מאד בהיות כי העלהו הש"י ברום המעלות ואח"כ השליכו ואלו לא הוציאם הקב"ה ממצרים אבל הניחם בדלותם ועניים גם אם היו בדלי דלות ויוסיף עליהם כהנה וכהנה לא היה נרגש כלל המכאוב אבל בהיות כי כבר הוציאם וגדלם ורוממם עד מרום ומשם שלח אש בעצמותם בזה יודע כי אין מכאוב כמכאובו וז"ש ממרום כלומר מאחר היותי במרום וברום המעלות שלח אש בעצמותי וירדנה ומה שחשבתי אני להיות עולה עוד מעלה מעלה לא די שלא עליתי אבל פרש רשת לרגלי והלואי שהיתה הרשת כדי שלא אעלה עוד ואשאר במצבי אבל השיבני אחור כי שבתי אחור בימי קדם כאשר הייתי בזמן אחור בגלות מצרים מדוכה ומעונה ולא זה בלבד כי אם בארץ מצרים גם אם הייתי בגלות הייתי פרה ורבה וכמ"שה ובני ישראל פרו וישרצו וגומר אבל עתה בגלות הזה מלבד הגלות נתנני שוממה כי מידם הורגנו כל היום מה שמצרים לא עלה בידם להרוג אפילו אחד מהם עם שנתחכמו על זה כאומרם הבה נתחכמה וגו' ועתה בגלות הזה נתנני שוממה כי כל יום ויום הי' הורגים אותנו קהלות קהלות משפחות משפחות באופן שאני כל היום דוה על שוממותינו שאנו שוממים בכל יום קללתו מרובה מחבירו וגם רמז כל היום דוה כי בגלות מצרים לא ישבו בגלו' רק רד"ו שנה ועתה נבר עבר כל האלף שהוא יומו של הקב"ה וז"ש כל היו' דוה. '''אי''' נמי אמר הסב' ששלח ה' אש בעצמותי היא היותי מתנהגת בגאוה וברוממות וז"ש ממרום כלומר מסבת חשבי כי מרום וקדוש אשכון וראשי בשמים בגאוה וגודל לבב על כן מסבת זה שלח אש בעצמותי וירדנה בירידה התחתונה מכ"מ וז"ש הכתוב לקמן השליך משמים ארץ תפארת ישראל כי כשהשליך ה' את תפארת ישראל משמים השליכו לארך כי הוא שם את ראשו בשמים בגאוה ובגודל לבב ובגאותו שחקים ומשם השליכו לארץ. '''והרב''' מורי זל"הה פירש פרש רשת לרגלי ר"ל למחני כמו רק אעברה ברגלי והכונה עם מז"ל במדרש שבכל מקום שהיו בורחים היו מסגירים אותם ביד אויביהם הצרים אותם ובסיבת הדבר הזה השיבני אחור מלברוח. או תהיה הכונ' השיבני אחור ממעלתי וגם נסתבב מזה דבר אחר שנתנני שוממה כל היום דוה ר"ל שאם היו מחני ובני אומתי בורחי' הייתי נשארה שוממה לבד לא דוה יען שהרי הנה הנם בארץ אחרת עודם חיים ואף אם הייתי דוה לא היה הכאב נמשך בכל יום רק בשעת חימום ובעת הליכתם לבד אבל עתה שלא נתן לכם מקום לברוח אית תרתי לריעות' נתנני שוממה וכל היום דוה בסיבת כי כלו באפם תקוה בכלה ונחרצה עד כאן לשונו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף