עריכת הדף "העמק דבר/שמות/לא" (פסקה)

== יז ==

'''ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם.''' במה שאוה״ע רואין שישראל נזהרין בשבת ממלאכה בזה אות היא לכל העולם כי ששת ימים וגו׳{{תוספת|ב|ובתשב״ץ ח״ג ענין מ״ג כ׳ בשם תשובת הגאוני׳ דמזה המקרא למדו חז״ל דהמחלל שבת כאלו עובד עבודת כוכבים. והנה כ׳ שם התשב״ץ בשם בעל העיטור דהא דהמחלל שבת ה״ה כעובד עבודת כוכבים אינו אלא בעבודת קרקעות. וכן הביא הב״י אה״ע סימן מ״ד. ותמה אני אם בעל העיטור ס״ל כהגאונים דלמדו חז״ל מזה המקרא כי אות היא וגו׳ א״כ מאי נ״מ בין עבודת קרקע לשארי מלאכות. אלא נראה דבעה״ע ס״ל דחז״ל למדו מדכתיב בפ׳ משפטים ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח וגו׳ ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו . למדנו מזה דשביתת שבת ה״ז כעובד עבודת כוכבים וכופר בכל המצות שבתורה. והנה שמעתי מהרב הגאון מוהר״ר בצלאל הכהן זצ״ל מו״ץ מווילנא. דלדעת המכילתא דקאי לענין שביעית דאע״ג דמוזהרים בלי שבת משום שביעית מ״מ מוזהרים ג״כ משום שבת. הרבותא זו אינו אלא בעבודת קרקע דבל״ז אסור משום שביעית. אבל בשארי מלאכות לא הי׳ עולה עה״ד לפטור בשבת משום שביעית. מעתה מתיישב דעת בעל העיטור דדוקא בעבודת קרקע הכי הוא. אבל דעת הגאונים אינו כן. ומי שאינו משמרו כ״ז כעובד עבודת כוכבים. וחתני הרב הג׳ מ׳ חיים הלוי אומר שהוא עפ״י הירושלמי נדרים ספ״ג בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שהשבת שקולה כנגד כה״מ שבתורה. בתורה דכתיב עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורתי וכתיב ראו כי ה׳ נתן לכם השבת וגו׳. ה״ז קורא העדר שמירת שבת כמו שעובר ע״כ התורה. וכלשון דכתיב בעבודת כוכבים וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה ולא דמי להא דאיתא בשבועות דל״ב שקולה מצות ציצית ככל המצות שבתורה. דהתם אינו מדבר בהעדר העשי׳ שיהא שקול כאלו עובר ע״כ המצות משא״כ בשבת דכתיב בהעדר השמירה שהוא מיאון לשמור מצות ותורות כמו ע״ז:}} שישכילו דרק משום זה הזהיר הקב״ה לישראל ומזה יגיע כבוד ה׳ לכל הארץ וזהו התכלית מכלל הבריאה ע״כ החמיר הקב״ה בקדושת שבת כ״כ:

'''וינפש.''' קאי על העולם שהי׳ מעשה שמים וארץ בנפישה שלא נעשה בו דבר חדש בבריאה ולא נזכר כאן ואת כל אשר בם כמו בפ׳ זכור. משום שלא נזכר כאן מצוה דברכה וזכירה. אלא אזהרה על שביתה כמש״כ שם ובס׳ בראשית פ׳ ויכלו: