עריכת הדף "העמק דבר/במדבר/ח" (פסקה)

== טו ==

'''וטהרת אותם.''' חזר להזהיר על הטהרה. כי מעלת האדם כשם שהיא מגביה לב האדם בדרכי ה׳. כך יש להזהר שלא תוסיף מכשול ע״י גאות וחה״ש וגם כל הגדול מחבירו יצרו גדול. ונמצא הקריבה לקדושה גורם לטומאה וכדבר חגי הנביא ואשר יקריבו שם טמא הוא וכמו שביארנו בס׳ ויקרא ו׳ י״א וכמו שאירע באמת אח״כ לקרח והבאים אחריו מבני לוי. שגדולתם היא הכשילתם. ע״כ באה אזהרה דלאחר שיעבדו את א״מ יהיו נזהרים בטהרה לפי ערכם:

'''והנפת אותם תנופה.''' תחלה הית׳ העמדה לפני אהרן ובניו מניף לבבם בדרכי ה׳ ואח״כ כשיעבדו במשכן יוסיפו לעלות ולהניף את דעתם לידיעת ה׳ ואהבתו אם אך נטהרו מדברים שעלולים להכשל כמש״כ. ''' והנה''' אע״ג דקריבה לקדושה ומכש״כ העבודה שם מביאים לידי הנפת הדעת. מכ״מ בא בלשון צווי ואזהרה. דכל זה אינו אלא כמו כלי אומנות למי שהוא אומן. שהמה סבה והכשר לעשות כלי. מכ״מ בלי רצון וחשק לעשות יאבדו כל הכשרונות. כך כל אלו הסבות המקריבים לה׳ מכ״מ מבלי משים יאבד ההכשר{{תוספת|ג|וכבר הראנו לדעת דכ״ז הוא ג״כ בעסק התורה דהבא לקבל עול תורה מגביה לבו לדרכי ה׳. ומכ״מ נדרש להזהר שלא יהפך לרועץ כמש״כ להלן פ׳ חקת עה״פ ומבמות הגיא. וכשזכה להצלחת התורה ובזהירות כראוי היא סבה להגביה עוד את הדעת לאהבת ה׳ כדתניא בספרי פ׳ ואתחנן ואהבת את ה׳ וכי היאך אדם אוהב להקב״ה ת״ל והיו הדברים האלה וגו׳ שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והי׳ העולם. אבל כ״ז אם הוא משים לב להשיג ע״י זה אהבת ה׳. אבל מבלי משים תאבד זו התועלת ולא נשאר אלא מצות למוד בלבד שגם הוא ענין רם ונשא. אם אך לא נהפכה לו עוד לרועץ וכענין שאמרו ביומא דס״ד לא זכה נעשית לו סם המות. ועי׳ מש״כ בס׳ דברים ד׳ ט׳ וי״ד:}}: