עריכת הדף "אלשיך/אסתר/ג" (פסקה)

== טו ==

אמרו ז"ל והעיר שושן נבוכה שהיה כל איש משושן אומר ליהודי מחר אני חונקך ונוטל ממונך כו' והנה קשה כשאול יעיזו פנים טרם בא ימי הרעה ואיה איפה אימת מלך במקום מושבו בל יחסרו כח להמתין עד יום מועד קץ שם לחשך בי"ג לחדש אדר ולא יתקוממו להעיז פנים מעתה ע"כ הקדים ואמר כי בני שושן המה ראו ג' דברים כי בתלתא הויא חזקה להורות היות חפץ המלך רעתם יותר מהמן ע"כ התאזרו גם המה להתקומם ביד רמה נגד ישראל והם אחת כי הרצים יצאו דחופים בדבר המלך כי אם לא היה המלך עושה הדבר זולתי להפיק רצון המן היה די במה שיצוה ילכו הרצים לעשות את דבר המן אך היות הרצים דחופים ע"פ מאמרו אליהם יראה כי במצותו חפץ מאד למהר לשלחם כי להשמיד בלבבו עד גדר אומר הוא לרצים בעצמו ימהרו מאד וזהו הרצים יצאו דחופים בדבר המלך כי המלך בעצמו דחף מרוצתם. ב' כי הדת ניתנה בשושן כי הלא מה צורך היה להנתן דת בשושן מקום מושב כסא מלכותו אשר שם המלך והמן ולא ייחלו עד תשובת השנה בי"ג באדר ואז יצוו לעשות גזרתם ולא להעביר קול מעתה אך הוא כי המלך והמן לא נתקררה דעתם ולא שקטו עד הדת נתנה בשושן. ג' כי משמחת לבבם על פתגם מעשה הרעה מהרה המלך והמן ישבו לשתות מה שלא עשו מקודם ע"כ אמרו בלבם בני העיר שושן הנה גם כי עשות כלה באומה שלימה הוא דבר גדול ודרך המלך על הדומה לכיעור הזה להשיב אל לבו כי יהיה רע עליו המעשה וחוזר בו עתה ע"י ג' אלה יורה כי אמיץ לב המלך על הדבר בעצם לא ישוב ממנה כי כלתה הרעה מאת המלך לכן העיר שושן נבוכה שנתפרצו נגד היהודים באמור לכל אחד מחר אחנוק אותך ואשלול שללך כמאמר ז"ל ואמר והעיר שושן עם היותה כרך גדול אך היא כי כל גבול בתי המלך והחצרים הנוגעים אליו כי רב הוא יכנה אותו לבירה אך שאר העיר יקרא שושן ושניהם יחד שושן הבירה ואמר כי העיר שושן לבד שהוא מקום החצוני היתה נבוכה אך מקום הבירה לא כן מאימת מלך בצד מה לא היו מצערי' עד עת מועד וקץ:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}