עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/קיח" (פסקה)

== קכט ==

קכט) '''ואם''' היה העכו"ם מסיח לפי תומו שנפל מידו חלב לתוך הקדרה. או שנתן בכוונה לטובת ישראל ולא ידע שנאסרה בכך. והודיע זאת לתומו. אסור. {{ממ|ומיהו באיסור שומן הגיד וכיו"ב דהוי מדרבנן מותר}}. פרי תואר ס"ק יח. זבחי צדק ס"ק צט. ותמיהני שהרי הפרי תואר עצמו לעיל {{ממ|סי' טז סק"כ}} כ' בדין עכו"ם שמכר ב' בהמות ואמר שהם אותו ואת בנו שאינו נאמן. דהגם דמסיח לפי תומו יכול אדם א' לשוחטן. שכבר העידה עליהם רוה"ק אשר פיהם דבר שוא. ע"כ. נמצא דאף מסל"ת לא מהני להחמיר ואפי' באיסור תורה. {{ממ|וע' בשו"ת עין אליעזר חיו"ד סי' א}}. ומ"ש בש"ע {{ממ|סי' שצז}} דמתאבלין ע"פ עדות עכו"ם מסל"ת. י"ל שכל שמשיאין את אשתו צריכה להתאבל. ומשום דהוי נמי עביד לאגלויי. ומה"ט איכא מ"ד דמהימן מדאו'. וע' שו"ת תורת חסד מלובלין {{ממ|חאה"ע סי' מ}}. ואכמ"ל. אבל היכא דלא עביד לאגלויי לא מהימן. ואפי' במידי דעביד לאגלויי דוקא כהתם שניכר אם בא הרוג ברגליו. הלא"ה אינו נאמן. וכמ"ש בש"ע לקמן {{ממ|ס"ס רצד}}. ע"ש. וע' בביאורי הגר"א באה"ע {{ממ|סי' יז ס"ק קכה}}. ובס' זר זהב {{ממ|סוף כלל יג}}. ובשו"ת חלקת יואב {{ממ|חיו"ד סי' ג}}. ובשו"ת זרע אמת ח"ג {{ממ|סי' צו}}. ע"ש. ודוחק לו' דה"נ הוי מילתא דעבידא לאגלויי. דע"כ מיירי שאומר שטעמו ויש בו טעם חלב. שאל"כ הרי מותר ממ"נ, דאף לד' הרמ"א {{ממ|בר"ס צב וצ"ח}} דלא סמכינן על עכו"ם מסל"ת בטעימת או"ה. שאני הכא דלא נאסר אלא על פי גוי מסל"ת. והפה שאסר הוא הפה שהתיר. וכיון שכאן מיירי שאומר שיש בו טעם חלב. והישראל חושש לטעמו לא הוי מילתא דעבידא לאגלויי. וצ"ע. וע"ע בשו"ת מהרש"ם. ח"ו {{ממ|סי' נז}} שאין עכו"ם מסל"ת נאמן לאסור כשיש חזקת היתר. ע"ש. שו"ר בס' דרכי תשו' סוף ס"ק פט שכ' בשם מגדים חדשים בתוך דבריו. שעכו"ם מסל"ת אינו נאמן בזה לאסור. {{ממ|וק"ק על הדרכי תשו' שכ' ב' הדיעות כאילו ל"פ.}}. וע' ראש אפרים ח"ג {{ממ|סי' לח}}.