עריכת הדף "תורה תמימה/בראשית/א" (פסקה)

== יד ==

'''יהי מארת.''' תניא, אנשי משמר היו מתענין בכל יום, ברביעי היו מתענין על התינוקות שלא תעלה אסכרה לתוך פיהם, [על שם שנאמר בו] ויאמר אלהים יהי מארת – מארת [חסר] כתיב {{תוספת|מח|ענין דרשא זו בכלל וכן יחס קללת אסכרה ליום ד' נתבאר לפנינו לעיל בפסוק ז' אות ל"ז, יעו"ש וצרף לכאן. ועיין ביו"ד סי' קע"ט ס"ב שנהגו שלא להתחיל בב' וד', וכתב הט"ז וז"ל, הטעה הוא מפני שהכוכבים הצומחים בהם הם קשים, עכ"ל, וכמה קשה טעם זה, ויותר נכון להסמיך על הדרשא שלפנינו דכתיב ברביעי מארת חסר ו' שהוא לשון מארה וקללה, וכן בשני מפני שלא נאמר בו כי טוב כמו בשאר הימים כמבואר לעיל בפסוק ח'. ובזוהר פ' עקב רע"ג א' כתב אין מתחילין בב' ואין מסיימין בד', ולא אדע יסוד ומקור ללשון זה, ואולי מפרש מאמר חז"ל לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב שיצא ויכנס בימים שנאמר בהם כי טוב, והיינו לבד יום שני וגם לא ברביעי שנאמר בו מארת, ומפרש יצא – התחלה וכניסה – סיום, והוא הדין שאין מתחילין בד' ומסיימין בב', אבל זה צ"ע דהמאמר יצא ויכנס בכי טוב מוסב לענין אחר לצאת ולכנס בעוד יום כפי שיתבאר לפנינו ס"פ מקץ. אמנם בכלל אין לחקור הרבה אחר זה, דכתיב תמים תהיה עם ה' אלהיך, וכפי שיתבאר לפנינו שם אי"ה [ואפשר להמליץ על זה לשון הפסוק חרב אל הבדי"ם], וגם יש סמך ראי' שהגמרא לא חששה לכל ענין התחלה בד', שהרי אמרו מפורש בכתובות ה' א' בתולה נשאת ברביעי' גם לבד הטעם שבמשנה שם, יעו"ש ואין להאריך.}} {{ממ|[[ירושלמי/תענית/ד/ג|ירושלמי תענית פ"ד ה"ג]]}}.

'''לאותות ולמועדים.''' אמר רבי שילא בשם רבי, כתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קד#יט|תהילים קד יט]]}} עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו, משמש ידע מבואו עשה ירח למועדים, ור' סימון אמר, והיו לאותות ולמועדים – ע"י זה וע"י זה {{תוספת|מט|דרשא זו כפולה בענינה לעיל בפסוק ה' בדרשא ויהי ערב וגו', ושם נתבארה גם דרשא זו, יעו"ש וצרף לכאן.}} {{ממ|[[ירושלמי/ראש השנה/ב/ח|ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ח]]}}.

'''ושנים.''' [מכאן רמו שמברכין על החמה בתקופתה] {{תוספת|נ|תקופת מחזור החמה סביב לגלגלה היא אחת לכ"ח שנה, שאז תגיע החמה לאותה הנקודה בגלגלה מכוון כמו שהיתה באותה שעה שבראה הקב"ה במעשה בראשית, ונקרא זה המחזור מחזור גדול, והיא חלה תמיד בתקופת ניסן, והתקופה ההיא תחול לעולם באותה השנה בתחלת יום רביעי בשבוע, מפני שברביעי נתלו המאורות כמבואר בפרשה זו, ולכן בנץ החמה של אותו היום מקדשין החמה בברכה ברוך עושה מעשה בראשית, ועיין באו"ח סי' רכ"ט [ובדורנו זכינו לזמן ברכה זו בשנת תרנ"ז], ומפרש כאן רמז בתורה לברכה זו מלשון ושנים דכתיב כאן, דמקודם כתב והיו למועדים הוא רמז על הלבנה וחדושה, יען שר"ח ומועדים מתחשבים למהלך הלבנה [ע' לפנינו בפ' בא בפסוק החודש הזה לכם], ושוב כתב ושנים רמז לחמה שמחזרת בגלגלה ממשך שנים לשנים, כמבואר. אך צ"ע דלכאורה הוי חיוב ברכה זו רק לר' יהושע דס"ל {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/יא/א|ר"ה יא.]]}} בניסן נברא העולם ולא כר' אליעזר דבתשרי נברא, וברייתא זו סתמא היא, ולפי"ז יהי' מכאן ראי' למה שכתבו התוס' בר"ה כ"ז א' דשתי הדעות אמת, והיינו שבתשרי עלה במחשבה להבראות ולא נברא עד ניסן, יעו"ש ובמש"כ לעיל בפסוק י"א אות מ"ד.}} {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/ט/ב|ירושלמי ברכות פ"ט ה"ב]]}}.