עריכת הדף "
תורה תמימה/במדבר/ל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == '''וכל נדר. ''' וכל – לרבות אפילו רק אמרה פלפל שאני טועמת, קלוסקין שאני טועמת {{תוספת|עו|ר"ל אע"פ דכתיב לענות נפש בכ"ז לא בעינן ענוי נפש מרובה אלא אפי' ענוי נפש מועט, כמו שצייר בזה.}}. (ירושלמי נדרים פי"א ה"ב). '''לענות נפש. ''' וכי נדרים שאין בהם ענוי. נפש אינו מפיר, והא תניא, בין איש לאשתו (פ' י"ז) מלמד שהבעל מיפר נדרים שבינו לבינה, אמרי, נדרי ענוי נפש מיפר בין לעצמו בין לאחרים, ושאין בהם ענוי נפש – לעצמו מיפר, לאחרים אינו מיפר {{תוספת|עז|ר"ל נדרי ענוי נפש מותרת בהם לעולם אפי' לכשתתגרש או תתאלמן ממנו ותנשא לאחר, משא"כ נדרים שאין בהם ענוי נפש אז כשנתגרשה בטלה ההפרה וחייבת לנהוג נדרה. ובפי' הרא"ש דכל זמן שלא נישאת לאחר אף שנתגרשה דינה כמו שהיא תחתיו, מפני שאפשר לו להחזירה, ודיוקו מלשון לעצמו דמשמע כל זמן שאפשר לו להיות ההפרה לתועלת, וכל זמן שלא נישאת לאחר עדיין אפשר שיחזירנה ויגיע אליו תועלת, עכ"ד. ולענ"ד קשה לי לקבל חידוש זה, ויותר מזה דיוק זה. ואמנם גם להרא"ש צ"ל דאם הוא כהן שא"א לו להחזירה הוי דינה כנישאת לאחר, כמבואר, ולפי"ז צ"ע בשו"ע יו"ד סי' רל"ד סעיף נ"ה שפסקו כהרא"ש, ולא העירו מזה אם הוא כהן, וצ"ע.}}. (נדרים ע"ז ב׳). '''לענות נפש. ''' מילתא דאתיא לידי ענוי, לרבות רחיצה, דכי לא רחצה אתיא לידי ענוי {{תוספת|עח|הרבותא בזה אע"פ דלענין יוהכ"פ אין חייבים כרת על רחיצה מפני שבהעדרה אין ענוי, כמבואר לפנינו בפרשה אחרי, אך שאני התם דבעינן שיהיה הענוי מורגש תיכף, ובו ביום שאין רוחצין אין נרגש הענוי רק לאחר זמן, משא"כ בנדרים כתיב לענות נפש, לשון להבא, דכך משמע שנדרה ממה שיבא ע"י זה לענוי נפש, לכן מיפר כדין נדרי ענוי נפש, ועיין מש"כ בפרשה בא בפסוק אך אשר יאכל לכל נפש.}}. (שם פ' ב'). '''אישה יקימנו וגו׳. ''' האומר לאפטרופוס, כל נדרים שתהא אשתי נודרת מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפיר לה, יכול יהיו מופרין, ת"ל אישה יקימנו ואישה יפירנו {{תוספת|עט|גזירת הכתוב הוא מדכתיב שתי פעמים אישה, משמע ולא השליח, וזו דעת ר' יאשיה, ור' יונתן ס"ל דקי"ל שלוחו של אדם כמותו, כמו בכל התורה, וכפול הלשון אישה אישה – דברה תורה כלשון בני אדם. וכתבו הפוסקים דכיון דלא איכרע בגמ' כמאן הלכה תפסינן לחומרא כר' יאשיה. ויש לדון בטעם זה, דהא כמו כן פליגי גם בהקמה, ושם הוי ר' יונתן המחמיר דאפשר לקיים ע"י שליח ונדרה נדר, וא"כ יוצא לנו דאפשר לקיים ע"י שליח, ובאמת כל הפוסקים פסקו דבין הקמה ובין הפרה א"א ע"י שליח, וצע"ג. – ועיין ברמב"ם פי"ג ה"ט מנדרים דה"ה באב לבתו אינו מיפר ומקיים ע"י שליח, ותמה הלח"מ, אחרי דהא דקי"ל כר' יאשיה הוא רק מגזה"כ, ולולא כן היינו אומרים שלוחו של אדם כמותו כבכל התורה, וכמבואר בגמ', א"כ מנ"ל לרמב"ם דגם באב כן, והלא כיון דשם ליכא גזה"כ צריך לאוקים אדינא דשלוחו של אדם כמותו, והיא קושיא נמרצה לכאורה. אבל באמת מקור דברי הרמב"ם הוא מספרי פסוק ו' כי הניא אביה אותה, דאיתא שם כלשון הברייתא דהכא, האומר לאפטרופוס כל נדרים שתהא בתי נודרת הפר לה, יכול יהיו מופרים ת"ל כי הניא אביה אותה, אם הפיר אביה מופר ואם לאו אינו מופר, דברי ר' יאשיה, ר' יונתן אומר מצינו בכל התורה ששלותו של אדם כמותו וכו', ע"כ, הרי דגם באב פליגי, וקי"ל כר' יאשיה, כמבואר. וטעם דיוק ר' יאשיה מלשון אביה ולא השליח לא יפלא איפה מרומז זה בלשון זה, יען דכה"ג מצינו כמה דרשות בגמרא, כמו בפ' משפטים ורצע אדוניו את אזנו, הוא ולא שלוחו, ובפ' ויקרא וסמך ידו ידו – ולא יד שלוחו, ובפ' נשא ולקח הכהן מיד האשה – ולא מיד שלוחה, ובפ' שופטים ויצאו זקניך הן ולא שלוחם, ועוד כהנה. ובודאי יש ע"פ עומק הגיון הלשון משמעות בלשון כזה למעט השליח, וביותר כאן דהלשון אביה מיותר כיון דקאי ומוסב על ראש הפסוק ואם הניא אביה אותה, יעו"ש.}}. (שם ע"ב ב׳). '''אישה יקימנו וגו׳. ''' האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן מופרין לא אמר כלום, דכתיב אישה יקימנו ואישה יפירנו, את שבא לכלל היקם בא לכלל הפר ואת שאינו בא לכלל היקם לא בא לכלל הפר {{תוספת|פ|ר"ל נדרים שתלו כבר ובאו לכלל שאפשר לקיימם אפשר גם להפר אותם, ובאו בזה להוציא מדעת ר' אליעזר דיליף ק"ו אם הפיר נדרים שבאו לכלל איסור איך לא יפר נדרים שלא באו עוד לכלל איסור, וס"ל לחכמים דאין אדם דן ק"ו מעצמו, עיין בסוגיא.}}. (שם ע"ה א׳). '''אישה יקימנו וגו׳. ''' אמרה קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת [קיים לתאנים או הפר לתאנים אינו קיים ואינו מופר לענבים], דכתיב אישה יקימנו ואישה יפירנו, מקיש הקמה להפרה, מה הפרה מה שהפר הפר ומה שלא הפר לא הפר אף הקמה מה שקיים קיים ומה שלא קיים לא קיים {{תוספת|פא|הנה לכאורה לא מצינו גם בהפרה שאם הפר מקצת לא הפר כולו, ואדרבה בהתרת נדרים מצינו נדר שהותר מקצתו הותר כולו, כמבואר לעיל פ' ג'. וי"ל דבהפרת הבעל סברא הוא שאם הפר מקצתו לא הופר כולו, יען כי בידו הוא להפר כמה שירצה ואינו דומה לנדר סתם שאם הותר מקצתו הותר כולו, יען דשם אמרינן דעל דעת קיום מקצת לא נדר כלל וכמבואר לעיל בפסוק הנזכר, משא"כ אשה הנודרת היא נודרת כולה על דעת בעלה כמש"כ לעיל ס"פ י"א. ויש בענין דרשה זו גירסות שונות ועיין בר"ן.}}. (נדרים פ"ז ב׳).
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף