עריכת הדף "
שער אפרים/ביאורים לטור חושן משפט
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==קסב== כתב הב"י בסי' קע"א ס"ס א' וז"ל היינו דוקא כשיש במקום ההוא היזק ראיה וכ"כ הרב המגיד בפ"א מהל' שכינים עכ"ל ותמה אני על דברי המ"מ מה שלא עלה על דעתו וכ"ש על דעת הרמב"ם וטור דודאי מ"ש הרמב"ם וטור להבדיל בין חלקו מיירי אפי' במקום שאין היזק ראיה ולא מיירי מכותל דוקא כמו שעושים במקום דשייך היזק ראיה אלא הבדל במסיפס בעלמא כדי שיהא נתפס כגנב וראיה ברורה לדברי מהא דרפ"ק דבתרא פריך אמ"ד היזק ראיה לאו שמיה היזק ממשנה דאין חולקין את החצר אלא כו' הא יש בו ד' אמות חולקין מאי לאו בכותל ומשני לא במסיפס הרי בהדיא דאפי' היזק ראיה לאו שמיה היזק מכל מקום מוכרח לחלוק בהבדל במסיפס וא"ה אף שאנו קי"ל היזק ראיה שמי' היזק מ"מ אפי' במקומות שאין שייך היזק ראיה מוכרח לחלוק במסיפס בעלמא כמו למ"ד לאו שמי' היזק בכל מקום ולישנא דמגיד הכי דייק דכתב והבדל זה הוא לפי מה שהוא מקום פי' שאם מקום ההוא מקום שיש בו היזק ראיה הרי אלו בונין את הכותל כו' עכ"ל הרי בהדי' דהרב המגיד לא החליט דהרמב"ם מיירי דוקא בהיזק ראיה אלא בא בכאן דההבדל אינו שוה דבמקום שאין שייך היזק ראיה א"צ כותל אלא הבדל בעלמא במסיפס סגי ובמקום דשייך היזק ראיה צריך כותל גמור שלא יציץ מזה לזה כמבואר לעיל בטור והמגיד קיצר בכאן והוא דבר פשוט ודו"ק: והרבה יש לדקדק על מ"ש הסמ"ע ר"ס זה לפי הסוגי' הגמ' ועיין מ"ש הסמ"ע ס"ק כ"ב וצ"ע: '''ג"ז שם בסי' ט' ''' תשובה לגאון ומה לו אם ישאר כשיעור או לא ישאר וצ"ט עכ"ל הב"י ודבריו צ"ע דהא ודאי יש חילוק דאם יניח מחלקו עד שהנשאר יהיה שיעור חצר אז אח"כ יכול לומר גוד או איגוד ואם לא לא וכמ"ש הטור לעיל סעיף ט"ז ודוק: '''ג"ז שם בסכ"א''' כתב הב"י וז"ל ומ"ש רבינו אפי' אם דמיהם שוים כו' כ"כ הרא"ש שם ופשוט הוא עכ"ל ולענד"ן דלאו כ"כ פשוט הוא דאיצטריך להו להרא"ש וטור לכתוב כן לאפוקי מדעת רש"י דפי' כל הסוגיא דמיירי שפחה או כלי א' שוה יותר מחברתה ועיין ברש"י ובגמ' ובלשון רש"י שמביא הב"י לפני זה וכן מצאתי בהדיא בחידושי הרמב"ן פ"ק דב"ב דחולק בזה ודו"ק: '''ג"ז שם בסעיף כ"ב''' וכן אם יש להם כו' עד וכתב הרמ"ה ק"ל אם יאמר לו חבירו כו' וכתב הב"ח דתימה רבה דמלשון רש"י בגמ' מוכח בהדיא שלא כהרמ"ה וכן כתב הסמ"ע כו' ע"ש והמעיין ומדקדק יראה להדיא דגם לשון רש"י יש לפרש כדברי הרמ"ה דאין פירושו של רש"י דאם יאמרו גוד שניהם או אגוד שניהם יועיל אלא ה"פ אם יאמר גוד שניהם או אגוד שניהם וגם יאמר או גוד א' אגוד א' יועיל וכן דייקא שפיר לשון רש"י ונלע"ד דבזה מיושב דלקמן סי' רפ"ט סוף ס"א משמע בטור דס"ל דשייך גוד או אגוד בשניהם ועפ"י מ"ש התוס' בכתובות דף ק' ע"א והרא"ש שם ותוס' בקידושין דף מ"ב ע"א ד"ה ובוררים כו'. אמנם יש לדחות דשם בסי' רפ"ט מיירי דיכול לומר אכל כלים גוד או אגוד בזה אחר זה וכמ"ש הטור בשם הרמ"ה ודו"ק: '''ג"ז שם סוף סכ"ח''' שאם ירצה הבן כו' עיין בסמ"ע שכתב דלשון תשובה זו משמע ליה דלא כרמא"י בהג"ה כו' ע"ש ולכאורה דבריו תמוהים דאיך יעלה על הדעת דהבן יכול לכפות את האלמנה והאלמנה לא תוכל לכפותו שלא תלקה מדה"ד וכעין שכתב הב"י לקמן סעיף ל"ג בשם תשו' הרשב"א ע"ש ודו"ק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף