עריכת הדף "רש"י/שמות/יח" (פסקה)

== יג ==

'''ויהי ממחרת.'''  מוצאי יום הכפורים היה, כך שנינו בספרי ומהו ממחרת, למחרת רדתו מן ההר. ועל כרחך אי אפשר לומר אלא ממחרת יום הכפורים, שהרי קדם מתן תורה א"א לומר והודעתי את חקי וגו'", ומשנתנה תורה עד יה"כ לא ישב משה לשפט את העם, שהרי בי"ז בתמוז ירד ושבר את הלחות ולמחר עלה בהשכמה ושהה שמונים יום וירד ביה"כ. ואין פרשה זו כתובה כסדר, שלא נאֱמר ויהי ממחרת עד שנה שניה, אף לדברי האומר יתרו קדם מתן תורה בא, שלוחו אל ארצו לא היה אלא עד שנה שניה, שהרי נאֱמר כאן וישלח משה את חתנו, ומצינו במסע הדגלים שאמר לו משה נסעים אנחנו אל המקום וגו'"{{ממ|במדבר י כט}}, אל נא תעזב אתנו {{ממ|שם לא}}, ואם זו קדם מתן תורה, מששלחו והלך היכן מצינו שחזר, ואם תאמר, שם לא נאֱמר יתרו אלא חובב, ובנו של יתרו היה, הוא חובב הוא יתרו, שהרי כתוב מבני חבב חתן משה {{ממ|שופטים ד'}}:

'''וישב משה וגו' ויעמד העם.'''  יושב כמלך וכלן עומדים, והוקשה הדבר ליתרו שהיה מזלזל בכבודן של ישראל והוכיחו על כך, שנאֱמר {{ממ|פסוק יד}} מדוע אתה יושב לבדך וכלם נצבים:

'''מן הבקר עד ערב.'''  אפשר לומר כן, אלא כל דין שדן דין אֱמת לאמתו אפלו שעה אחת, מעלה עליו הכתוב כאלו עוסק בתורה כל היום וכאלו נעשה שתף להקב"ה במעשה בראשית, שנאֱמר בו ויהי ערב וגו' {{ממ|שבת י'}}: