עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/ב/א" (פסקה)

==== דעת רש"י ====
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ד"ה עד סוף]]}} שזמן קריאת שמע להלכה משעת צאת הכוכבים. וכן פסק הרי"ף שזמן ק"ש משעת צאת הכוכבים שהרי כן דעת חכמים במשנתנו ובברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|עמוד ב]]}}, ואף לדעת האומר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|לקמן ג.]]}} שרבי אליעזר הוא האומר במשנתו זמן זה, מכל מקום מוכח שאף חכמים סבירא להו הכי מכך שלא נחלקו עליו כדרך שנחלקו עליו בהמשך המשנה לגבי סוף הזמן.

ולכך כתב רש"י בשם הירושלמי שקריאת שמע הנאמרת בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אינה אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. 

והקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א|ד"ה מאימתי]]}} שאם כן היה לו לקרות ג' פרשיות ובברכותיה, ועוד שאנו פסוקים כדעת רבי יוחנן שיש לסמוך גאולה לתפילה אף בערבית ולדעת רש"י נמצא שקריאת שמע נאמרת אחר התפילה, ועוד שקריאת שמע שעל המטה אינה אלא משום מזיקין ותלמיד חכם אין צריך לקרותה{{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/א|לקמן ה.]]}}.

והרשב"א יישב דעת רש"י שאילו היו מאחרין להתפלל עד זמן ק"ש היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור מפני הטורח להתאסף שוב, ולכן התירו להתפלל קודם הזמן. ואחר שכבר קראו ק"ש בברכותיה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה לא הצריכו לשוב ולברך כיון שהברכות אינן מעכבות כדמוכח בירושלמי, וגם לא הצריכו לקרות אלא פרשה ראשונה שהיא מדאורייתא. והדין לסמוך גאולה לתפילה הוא כשמתפלל ביחיד או בציבור אחר שהגיע זמן ק"ש, וע"ע שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|סימן ג]]}}.

ובשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|שם]]}} כתב ביישוב קושייתם מפני מה לא יקרא על מטתו ג' פרשיות, שאף רש"י סבירא ליה שאנו מקדימים לקרות קריאת שמע כדעת רבי יהודה שזמן קריאת שמע מתחיל בזמן פלג המנחה, וכדעת רבינו תם {{ממ|המובאת להלן}} אך כל זה דווקא לענין ב' פרשיות דרבנן, שמאחר שהוא ספק אם הלכה כרבי יהודה או כרבנן לפיכך דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. אך פרשה ראשונה דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/יז/ב|לקמן יז:]] ובכ"ד}} שהיא מדאורייתא ולפיכך צריך לחזור ולקרותה{{הערה|ועיין שם עוד מה שרצה לבאר כעין זה שרש"י סבירא ליה כדעת ר"י בתוספות {{ממ|מובאת להלן}} שסומכים על דעת התנאים המקדימים זמן קריאת שמע לצאת הכוכבים, וסבירא ליה שאין לסמוך על דעת יחיד אלא לענין ב' פרשיות אחרונות שהם מדרבנן.}}.