עריכת הדף "מעשה רקח/חמץ ומצה/ו" (פסקה)

== יב ==

'''לאכילתה בערב.''' נוסח אחר באכילה בלילה.

'''עד שתצא נפשו.''' באמת דברים מגומגמים הם דאם נפרש עד שימות תחת יד הרודה ולמה תצא זאת מלפניו שאין השכל סובלו ואף דאמרינן פ"ג דתענית ההוא גברא דאחייב נגדא בבי דינא דרבא משום דבעל כותית נגדיה רבה ומית אין נראה לומר שנתכוון ליה חלילה אלא שאירע כן בדרך מקרה או מפני חולשת האיש או מפני דבר אחר ואשמועינן דאפ"ה אין הרודה חייב ע"ז כלל כיון שלא נתכוון להמיתו דקי"ל וכי יזיד פרט לשליח בי"ד שאף שמתכוין להכות אין מתכוין להמית ואם נפרש עד שלא יאכל עוד דר"ל שאם אינו מתחרט וכו' גם זה הוא רחוק דמי הוא זה ואי זה הוא שיסבול המכות ויקשה ערפו מלהתחרט הא קי"ל אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה הוו פלחי לצלמא. ואם נפרש דר"ל אם יחזור אחר כך לאכול מכין אותו פעם אחרת אפילו בחשש שימות תחת ידו גם זה אינו מתיישב לפי הלשון דלא הוה ליה לכתוב כן ועיין להפר"ח סימן תנ"א ס"ב. שוב זימן השי"ת לידי ספר להרב מנוח שכתב דכוונת רבינו כשאומרים שלא יאכל מצה ואוכל וכו' אבל כל זמן שמקיים דברי חז"ל ונמנע מלאכול מכין אותו מכת מרדות לבד וכו' ע"כ. וזה משמע כפירוש שלישי שכתבנו. ומדבריו שם משמע דבאיזה נוסחאות ליתיה לשון זה בדברי רבינו כלל כאשר ראיתי אני הצעיר ג"כ באיזה נוסחא אשר לפי זה מתורץ מה שהקשו ז"ל להריב"ש ז"ל שכתב בתשובה שלא מצינו בשום מקום עד שתצא נפשו בדברי חז"ל דהא איכא הכא ונראה דלא הוה בנוסחאות שלפניו כאמור.

'''וכן אסור וכו'.''' קצתקשה דאמאי לא ביאר רבינו אי מנחה גדולה קאמר או מנחה קטנה ובגמ' איבעיא לן דבר זה וכתב הרב המגיד דמשמע התם דסמוך למנחה קטנה תנן וכ"כ בהלכות וכו' ע"כ. וקשה דאמאי לא הרגיש בזה דרבינו לא ביארו ונראה לענ"ד משום דבעיית הש"ס היא הכי איבעיא להו סמוך למנחה גדולה תנן ומשום פסח וכו' או דילמא סמוך למנחה קטנה תנן ומשום מצה וכו' ופירש רש"י ז"ל ומשום מצה שיכנס לה כשהוא תאוה ע"כ. ורבינו במתק לשונו שכתב כדי שיכנס לאכילת מצה בתאוה השמיענו דמנחה קטנה קאמר שזה הטעם נאמר למנחה קטנה כאמור א"נ י"ל כיון דסוף כל סוף הויא לקולא לא חש לבארו והראשון נראה עיקר ולזה לא הרגיש הרה"מ ז"ל שגם הוא הבין כי נכונה דבר רבינו וכבר כתבו להדיא בפירוש המשנה דסמוך למנחה קטנה תנן. והר"ן ז"ל כתב דנקטינן לחומרא וסמוך למנחה גדולה תנן משום דבעיין לא איפשיטא ועיין להרב כנסת הגדולה והפר"ח ז"ל והרח"א נר"ו שבודאי אין שום תפיסה עליו כמבואר.

'''אבל אוכל וכו'.''' לא ידעתי טעם הגון אמאי השמיט ז"ל דין היין דפורתא סעיד וטובא גריר כדאיתא בש"ס ופסקו הרב ב"י סי' תע"א והפוסקים ז"ל והרב המגיד הכחידו תחת קולמוסו ד"ה וחכמים הראשונים וכו'.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}