עריכת הדף "מזרחי/דברים/טז" (פסקה)

== יח ==

'''שופטים ושוטרים הרודין את העם אחר מצותן במקל וברצועה עד שיקבל עליו דין השופט. ''' י"א שהשוטרים הם המושלים מגזרת משטרו בארץ והם אשר בידם הכח והממשלה להוציא לאור משפט השופטים ובזולתם אין לשופטים שום כח ושום ממשלה על בעלי הריב כלל אלא להורות את הדין בלבד ואחרי הוראתם את הדין אז השוטרים הם שבידם הכח והממשלה להכות ולרדות את החייב לקבל עליו את הדין ופי' אחר מצותן אחר הוראתם כי הם אין להם כח לצוות רק להורות אבל הרמב"ם ז"ל כתב שוטרים אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדים לפני הדיינים המסבבים בשווקים ובחנויות לתקן השערים והמדות ולתקן כל מעוות וכל מעשיהם על פי הדיינין וכן כתב גם הטור בח"ה ושוטרים הם בעלי מקל ורצועה העומדים לפני הדיינים לרדות ע"פ הדיינים משמע שהשוטרים הם הנערים העומדים לפני הדיינים לצוות אותן להכות ולרדות את המעוותי' ע"פ מצות הדיינים שכל הממשלה והכח הוא לשופטים בלבד ולשוטרים אין להם שום כח ושום ממשלה אלא מצוואת השופטים ובקראו שוטרים מענין ממשלה אע"פ שאין להם שום ממשלה מעצמם כמו ויכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם נגשי פרעה שפירושו שוטרים על ישראל אף כאן נקראו שוטרים מפני הממשלה שיש להם על אותם שנתחייבו בב"ד להכותם ולרדותם עד שיקבלו עליהם את הדין וכן על שאר העם לתקן השערים והמדות שלהם ע"פ הדיינים וזהו המובן מפרש"י ז"ל ממה שאמר הרודין אחר מצותן ולא אמר אחר הוראתן וכך אמרו בהדיא בפרק משוח מלחמה מה שוטר שיש ממונה על גביו ופרש"י השופט ממונה על השוטר שהשוטר עשוי לנגוש ולכוף את מי שיצוה השופט לכוף: 

'''בכל שעריך בכל עיר ועיר. ''' כמו בשעריך תאכלנו לא מענין שער כמו על מזוזות ביתך ובשעריך שהוא לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עיירות והראיה על שעריך הכתוב פה שהוא כמו בשעריך תאכלנו שפירושו בכל עיר ועיר שכן כתוב ביהושפט מלך יהודה ויעמד שופעים בארץ בכל ערי יהודה הבצורות לעיר ועיר וכן תרגמו המתרגם על קרוך ותרגם על מזוזות ביתך ובשעריך ובתרעך: 

'''לשבטך מוסב על תתן לך שופטי' ושוערי' תתן לך לשבטיך בבל שעריך מלמד שמושיבין דיינין לכל שבע ושבע ובכל עיר ועיר. ''' וא"כ יחסר וי"ו מן בכל שעריך כאילו אמר לשבטיך בכל שעריך והוצרך לומר לשבטיך מוסב על תתן לך מפני שלא יתכן להיותו דבק עם נותן לך הסמוך לו כי מאחר שאמר אשר יי' אלהיך נותן לך הרי כל שבטיך בכלל אבל תתן לך הוא כמו תתן ומלת לך מדרך הכתו' כמו לך לך עשה לך עלה לך היערה וכך שנינו בספרי מניין שממנין ב"ד לכל עיר ועיר ת"ל שופטים בכל שעריך ומניין שממנין ב"ד לכל שבט ושבט ת"ל שופטים לשבטך ולמדנו מכאן שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר כדפרש"י ז"ל. והרמב"ן ז"ל כתב ולא ידעתי פי' דבר זה כי כיון שמנינו בית דין בכל עיר ועיר הרי בתי דינים רבי' לכל שבט ושבט אולי לומר שאם היתה עיר אחת לשני שבטים בירושלם שיש בה יהודה ובנימן שנושיב שם שני בתי דינים וכן העלו בפרק חלק שחולקין עיר אחת לשני שבטים וכן ירושלם הוה בה ליהודה ובנימן ויתכן לפרש שיחייב הכתוב למנות בית דין על כל השבט והוא ישפוט את כלם ואח"כ נמנה ב"ד בכל עיר ועיר שישפוט את העיר ואע"פ שכלם שוים במנין שהם כ"ג בדיני נפשות וג' בדיני ממונות אבל הגדולים שבהם בחכמה יתמנו על כל השבט ותחתיהם לכל עיר ועיר ואין בעלי הדין יכולין לכוף זה את זה לדון אלא בפני ב"ד שבעירם לא בפני ב"ד שבעיר אחרת ואפילו היו שני בעלי דינין בעיר אחרת יכולין לומר נלך לפני ב"ד שבעירנו אבל ב"ד השבט יכול לכוף את כל אנשי שבטו לדון בפניהם ואפילו היו הנדונין בעירם יכול לומר לב"ד הגדול של שבט אזלינא וכן אם נסתפקו בעלי הדין של העיירות יבאו לפני בית דין הגדול של השבט וישאלו כדרך שהסנהדרין גדולה ממנה על כל בתי דינין של ישראל וכך יהיה ב"ד אחד ממונה על כל שבט ושבט ואם הוצרכו לגזור ולתקן דבר על שבט שלהם גוזרין ומתקנין והיא לשבט כגזרת סנהדרין גדולה לכל שבט וזה הב"ד הוא המוזכר במסכת הוריות ששנינו בו הורו בית דין של אחד מן השבטים ועשה אותו שבע על פיהם אותו שבט חייב ושאר כל השבטים פטורין עכ"ד ודברים נכונים הם: 

'''ושפטו את העם משפט צדק מנה דיינים מומחים וצדיקים לשפוט צדק. ''' פי' האי ושפטו אתתן לך שהוא המנוי קאי כאילו אמר מנה לך שופטי' שישפטו את העם משפט צדק וזה כשיהיו מומחים וצדיקים מומחים שידעו הדינים וצדיקים שלא יעוותו הדין לא צווי לדיינים שישפטו צדק דא"כ הוה ליה למכתב ושפטתם דומיא דלא תטה משפע לא תכיר פנים ולא תקח שוחד שכלם לנכח אבל בספרי שנו משפט צדק והלא כבר נאמר לא תטה משפט מח"ל משפט צדק זה מנוי הדיינים דמשמע דהא דפי' ושפטו למנוי הדיינים ולא לצווה הדייגי' הוא מפני שכבר נאמר לא תטה שהוא צווי לדיינים שישפטו צדק ולא ידעתי למה לא יהיו שניהם צווי לדיינים ויהיה ושפטו מצות עשה ולא תטה מצות לא תעשה: