עריכת הדף "לחם דמעה/איכה/א" (פסקה)

== יב ==

'''לא אליכם'''  המתרגם תרגם אשבעותי לכון מלשון אלה ושבועה ויצא לו ממאי דכתיב לוא בו"או יתירה והרי הוא כאלו כתיב אלו מלשון אלו וכחש כונת הפסוק לפי שבעוברי דרכים יקרה להם צרות רבות מחמת סכנת דרכים וגם רואי' צרות רבות שאירעו לאחרים במקומות אשר הם הולכים ולכן משביע לעוברי דרכים אם ראו מכאוב כמכאוב ירושלים ולפי שלפעמים יהיה באדם רגע קטן הכמות למראה עינים ואיכותה גדול כי גדל הכאב מאד ולפעמים הנגע גדול למראה עיני' והכאב אינו כל כך ולכ"א הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי הרי האיכות גדול שהוא הכאב וגם הביטו וראו אם יש בעולם כאשר עולל לי שהוא הנגע עצמו הכמות הגדול למראה עינים. עוד שלישי' היתה לי אשר הוגה ה' כי בשם הזה המורה על הרחמים הביא עלי את הרעה ויותר מצטער האדם ברעה הבאה עליו מיד אוהבו יותר ממה שבא עליו ע"י מי שאינו אוהבו. ועוד רביעית אשר היה ביום חרון אפו בט' באב דכיון דנחרב הבית הראשון בט' באב וכמה דברים אחרים היה ראוי שיחמול עלי שלא להביא עוד רעה עלי ביום ההוא ועכ"ז לא ריחם עלי אלא ביום ההוא הביא עלי עוד צרות אחרות הרי זה שבר על שבר והוה על הוה וע"כ גדל מכאובי מאד.

'''אי'''  נמי אמר הביטו וראו וגו' שעשה לי והביא עלי ועולל לי במעשה כל אשר דבר עלי ביום חרון אפו כל מה שדבר להביא עלי בעוד כעסו עלי הביא ולא נתקרר כעסו בדיבור לבד במה שהוציא הדברים מפיו אלא כל מה שדבר הביא אותו והוגה הוא מלשון דבור והוא הפך וינחם ה' על הרעה ונתפייס בדבור אשר דבר לעשות לעמו:

'''א"נ'''  אמר לוא אליכם מלשון אלה ושבועה וכדאמרן לעיל שהשביעו להולכי דרכים המחזרים בעיירות והולכים מעיר אל עיר וממלכה אל ממלכה וראו וידעו בצרת כולם ע"כ השביעם גם כן אפשר שאמר כל עוברי דרך כלומר איני משביע לאות' שבאו עליהם יסורין כדרך כל הארץ אלא לאותם שבאו עליהם יסורין כ"כ רבים וגדולים עד שעברו יותר מדרך כל הארץ וזהו עוברי דרך דקאמר שעברו מדרכן של היסורין כל כך גדלו עד מאד ולכן אני משביע אם בכל מכאביכם ראיתם אם יש מכאוב כמכאובי ואומרו הביטו וראו הכונה שדבר עם הקרובים והרחוקים כנגד הרחוקים אמר הביטו כי כל הבטה היא מרחוק וכנגד הקרובים אמר וראו כי כל ראייה היא מקרוב:

'''או'''  אפשר שדבר אפי' עם הרחוקים שהיא להם בדרך הבטה וכל דבר הנראה מרחוק בדרך הבטה לעולם יראה א' מאלף מכמותה וכדמיון הלבנה שלרוב ריחוקה היא נראית ככף איש עגולה ולפי האמת היא גדולה יותר מגוף הארץ וההבטה ממרחק מקטין אותה ע"כ דבר לרחוקים שהיא להם הבטה ואמר להם הביטו וכ"כ הוא המכאו' גדול עד מאד כי אפי' ההבטה שלכם יהפך לכם לראיי' וז"ש וראו כי אפי' ממרחק יתרא' לכם המכאוב כל כך גדול כאלו אתם רואים אותו מקרוב בדרך ראייה וז"ש וראו ואמר להם ראו אם יש מכאוב אף אם יהיה המכאוב היות' גדול שבעולם וע"כ נכתב מכאוב מלא בוי"ו וראו אם המכאוב הגדול והמלא אשר ראית' בימיכם אם ישוה אל המכאו' היותר קטן שבא עלי וע"כ נכתב כמכאבי חסר וי"ו כי הגדול של אחרי' לא ישוה למכאבי היות' קטן וע"כ ממרחק תוכלו לראותו על רוב גודלו ותעריכו עולל אשר עולל לי ויגדל עוד כי אין רעת העני אשר כל ימיו מכאובי' וכבר הורגל והוכח במכאוב תמיד ואין מכאובו שוה אל מכאוב האיש אשר כל ימיו התענג על רוב שלום מהתענג ומרוך כי לפי מה שהורגל להיות תמיד בתענוגים כן יגדל כאבו וכן אם תעריכו מכאובי לערך שבא עלי שהייתי מלאה כל טוב כן יגדל המכאוב ז"ש אשר עולל לי גם אם תעריכו מיד מי היתה זאת לי יגדל עוד הכאב כי לא יכאיב את האדם ולא יצר לו הרעה שיבא עליו מיד א' משונאיו לפנים כאשר יכאיב אותו הרעה אשר תבואהו מיד א' מאוהבי שמו כי זה יצר לו יותר כי איש שלומו אשר בטח בו הגדיל עליו עקב וז"ש אשר הוגה ה' אם תעריכו כי מיד ה' היתה זאת לי יגדל הכאב מאד כי עד עתה ה' לי בעוזרי ועתה נהפך עלי והיה ה' לאויב וגם אם היה נותן לי ריוח ביני וביני בין צרה לצרה החרשתי אבל גדלה אנחתי כי ביום אחד שפקד עלי כל חמתו וכל הצרות הביאם עלי ביום חרון אפו.

'''אי'''  נמי משביע אני עליכם הוגי התורה וזהו עוברי דרך כי דרך על התורה יאמר לך כמשז"ל דרך זו תורה ואמר משביע אני עליכם כל אותם שעברת' כל התורה מתחלתה ועד סופה והגית' בה ולמדת' את כולה וראית' כל הכתוב בה שתביטו וראו בתוכה אם תמצאו כתוב בפ' אם בחוקותי ובפ' והיה כי תבא מכאוב כמכאובי אשר עולל לי אם כתב באותה הפר' אשר הוגה ואמר ה' וייעד להביא עלינו התוכחות ההמה ביום חרון אפו ראו שמה אם יש כתוב שם מכאוב כזה שהביא עלי כי בודאי כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך כלו' שאינם כתובים בתורתך.

'''אי'''  נמי ביען כי ה' כרחמיו וכרוב חסדיו לא הביא על יושבי ירושלים הרעה הראויה לבא עליהם על גודל רשעם אלא שפך חמתו על העצים ועל האבנים כלה ה' את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה וע"כ נתרעמה ירושלם ואמר' ליושביה לא אליכם כל עוברי דרך אתם עברתם דרכה של תורה ותמרו את פי ה' למרות עיני כבודו ולא הביא אליכם כאשר היה ראוי לכם וז"ש לא אליכם כל עוברי דרך כי את הכל הביא עלי ואנכי לא חטאתי אחור לא נסוגותי והביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר עולל לי שנשארתי שוממ' בזויה וחרבה ואתם החוטאים ואנכי עונותיכם סבלתי אשר הוגה ה' ביום חרון אפו ושפך עליה חרון אפו שהיה לו לשפוך על ישראל:

'''ובמדרש'''  לא אליכם כ"ז אומרת לעו"ג לא ייתי עליכון דאתא עלי לא ימטי עליכון דמטה עלי כל עוברי דרך כל עוברי דרכה של תורה הביטו וראו תמן תנינן משפט דור המבול י"ב חדש משפט מצריים י"ב חדש משפט איוב י"ב חדש משפט גוג ומגוג י"ב חדש משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש נ"נ ג' שנים ומחצה אספסיינוס ג' שנים ומחצה הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי אשר עולל לי שדקדק עמי וקטיף עוללתי כד"א כי תבצור כרמך וכו' אשר הוגה ה' ביום חרון אפו א"ר אחא יום אחד היה חרון אפו של הקב"ה אלו עשו ישראל תשובה פשרו ע"כ. כוונת הכתוב לפי דבריהם ז"ל שאמרה כנסת ישראל לעו"ג לא יבא עליכם מה שבא עלי ועם היות שגם אתם רשעים עוברי דרכה של תורה ואמר הביטו וראו תמן תנינן משפט דור המבול כו' עם דבריהם יתורץ הכפל של הביטו וראו באומרו הביטו רמז אל משפט דור המבול ומשפט מצריים שהיא רמז אל המשפטי' שעברו ועליהם אמר הביטו ואמ' וראו על משפט גוג ומגוג שהוא לעתיד כי על הדבר העתיד יצדק מלת ראיה. ועל כן הנביא המתנבא עתידות נקרא רואה כי רואה העתיד לבא ועל משפט גוג ומגוג העתיד וגם על משפט רשעים בגיהנם שהאדם משיג ורואה אותו בעין שכלו על כן אמר ראו אם יש בהם מכאוב כמכאובי של נ"נ ואספסייאנוס ואמר אשר עולל לי שדקדק עמי וקטיף עוללתי כמ"דא כי תבצור כרמך וכו' ופי' עולל מלשון עוללו' והתורה אמרה כי תבצור כרמך לא תעולל והאויב עולל לי וקטף אפי' העוללות אשר לא כתורתך כי הוא יתברך צוה לא תעולל אמר עוד אשר הוגה ה' ביום חרון אפו א"ר אחא יום א' היה חרון אפו של הקב"ה אילו עשו ישראל תשובה פשרו דרש זה ממאי דכתיב מלת ביום מיותרת והיה די שיאמר אשר הוגה ה' בחרון אפו מאי ביום דקאמר על כן דרש כי גם אם חטאו ישראל והרשיעו לשעבר אילו עשו תשובה מה שעב' עבר ובודאי פשרו ודייק זה מדקאמר ביום חרון אפו כי לא הוגה ה' אלא ביום חרון אפו וכאילו לא היה חרון אף אלא אותו היום לבד ובאותו היום היה תלוי הכל לפי שאותו היום היה בחרון אף הוגה אותה הא אם אותו היום פייסוהו ועשו תשובה פשרו ולא היו לוקים.

'''והרי"ע'''  ז"ל כתב לא אליכם אמר' בצערה ומר נפשה לא באה אליכם כל עוברי דרך ישרה ומעבטי אורח נכונה כמוני שהגיע לכם עונש כענשי כי הביטו וראו אם סופר משום מעול וחומץ שמצאו מכאוב כמכאובי אשר עולל לי אין זה אלא אשר הוגה ה' ביום חרון אפו כי מה שיעש' בחרי אף הוא בלתי משוער ויוסיף עונש כמו שאמר הנביא בעצמו בעת אפך עשה בהם. עכ"ל. והר"י ן' שועב ז"ל כתב אמר לא אליכם כל עוברי דרך וכו'. כי האדם קרוב אצל עצמו ויודע מרת נפשו ואיננו מרגיש צרת אחרים ולזה לקח עדי' מעוברי הדרך אשר אין להם חלק בצרה וז"א לא אליכם וכו' כלומר כל עוברי דרך אשר לא אליכם הצרה הזאת כדי שתהיו פסולים לעדות הביטו וראו וכו' ואפשר שיאמר זה לפי שיש אנשים לא ירצו להסתכל בצרת אחרים מיראה פן תדבקם הרעה אם בדרך טבעי כאשר יהיה הרע מהמזיקים בדבקות ואם בדרך השגחיי כמו שיקרה לשמח מאד כאומרו בנפול אויבך אל תשמח וגו' ולז"א אל תראו שיבא עליכם זה הרע כי לא יבא עליכם למה שאתם עוברי דרך במקרה, ולא יספיק שידבק בכם גם כן אינכם באים בכונה לראות רעתי ולשמוח מזה אבל אתם עוברים בי במקרה ולזה הביטו והסתכלו היטב אם יש בטבע הנמצא מכאוב כמכאובי עכ"ל.

'''אי'''  נמי בהיות כי למעלה אמר ראה ה' את עניי כי הגדיל אויב ואומרים ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת השיב ירושלים ואמרה אליהם אין האמת אתכם ולא אליכם להחזיק טובה על גבורתכם וכח ידכם כל עוברי דרכה של תורה גוים זדים ארורים כי לא מידכם היתה זאת לכם הראיה הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי שהיה שלא כדרך טבע כנ"ל אלא על כרחכם תודו כי ה' הוגה ומידו היתה זאת לנו וז"ש אשר הוגה ה' ביום חרון אפו עד כי בהיות ירושלים תלויה באויר שאין אדם יכול לה ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה וכו':