עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/קיח" (פסקה)

== יב ==

יב) '''וחלב.''' ואע"ג דחלב של עכו"ם אסור שמא יחליפנו בחלב טמא שאיסורו מה"ת. מ"מ די בחותם א'. משום שחלב טמא ניכר כמ"ש {{ממ|ע"ז לה:}} טהור חיור טמא ירוק. וא"כ אין לחוש שיחליף כל החלב או רובו. אלא חיישי' שמא החליף מעט חלב טמא לתוכו שאין בו איסור אלא מדרבנן. דמדאו' מין במינו בטל ברוב. פרישה סק"ד. ש"ך סק"ח. ט"ז סק"א. פר"ח סק"ה. לח"מ פי"ג מסמ"א ה"י. שו"ג סק"י. ערוה"ש סק"ב. אבל הנוב"י מה"ת {{ממ|חאו"ח סי' סו}}. הקשה על הש"ך בזה. שהרי יש חילוק בטעם בין חלב טמא לטהור והו"ל מין בשא"מ. ואף שכ' הפר"ת {{ממ|סי' צח סק"ד}}. שכל ששוה בשמא אלא שחלוק בטעמו אם אינו שינוי טעם גמור אלא קצת שינוי מיקרי מין במינו. מ"מ מי העיד לנו שהשינוי בין חלב טמא לטהור בטעם אינו אלא מעט שינוי. ולכן כ' הנוב"י. שאמנם יפה כיון הש"ך דמדאו' בטל ברוב ואפי' נ"ט גמור. משום דאף דקי"ל טעם כעיקר דאו', היינו דוקא באיסורי לאוין שיש בהם מלקות אבל חלב טמא שאינו אלא עשה אין ללמוד טע"כ מגיעולי עכו"ם או ממשרת. והוי מדרבנן, ומש"ה סגי בחותם א'. ע"כ ובמאירי {{ממ|ע"ז לט:}} כ' וז"ל. ושמא תאמר חלב טמא איסור תורה הוא. חלב טמא אין לחוש לחליפין גמורים שהרי הטהור לבן והטמא ירוק וניכר הוא ואין בו אלא חשש תערובת. ע"כ. ומשמע דר"ל כהש"ך הנ"ל. דאילו ס"ל כהנוב"י לא הוה מסתם סתומי לחידוש גדול כזה. וכד' המאירי כ' בחי' ריטב"א {{ממ|שם}}. ובתה"א להרשב"א {{ממ|בית ג' שער ו}}. ובה"ה {{ממ|פ"ג מהמ"א הט"ז}}. ע"ש. ובס' באר יעקב {{ממ|דס"ח ע"ד}}. הק' ג"כ על הש"ך כהנוב"י הנ"ל. שמכיון דאזלינן בתר טעמא אין הדעת נותן שחלב טמא וטהור טעמן שוה. וכמ"ש הש"ך {{ממ|סי' קז}}. לענין דג טמא וטהור די"ל דחשיבי מין בשא"מ. ע"ש. ואינו מוכרח. דהתם נמי אשכחן להגרע"א ובית מאיר שם שכ' דחשיבי מין במינו. ומצאתי תנא דמסייע להו הוא המאירי {{ממ|חולין צז.}} ד"ה כל שאמור בו דין ס'. שכ"כ להדיא. ע"ש. וע' בשו"ת נפש חיה {{ממ|סי' כד-כה}}. וא"כ ה"נ י"ל דחלב טמא וטהור טעמן שוה. וכן ראיתי להגאון בית מאיר {{ממ|בסימן זה}} שהסכים להש"ך דחלב טמא וטהור טעמן שוה. כדג טמא וטהור. ע"ש. ועכ"פ י"ל שטעמן קרוב זל"ז. ובאנו לד' הפר"ת דבכה"ג חשיבי מב"מ. ועוד שי"ל שהגוי מערב חלב טמא בשיעור מועט בחלב טהור כדי שלא יורגש אח"כ בטעימה. וכ"כ בשו"ת ערוגת הבושם ח"ב {{ממ|ס"ס קיז}}. ובס' ערוגת הבושם על יו"ד {{ממ|סי' פא סק"ד}}. ובשו"ת שם אריה {{ממ|סי' נב}}. ע"ש.

יב) '''ועינא''' דשפיר חזי בשו"ת התשב"ץ ח"ג {{ממ|סי' קמג}} שכ' דחלב שחלבו גוי ואי"ר הוי ספקא דאו' משום תערובת חלב טמא. ושמא עירבו בו הרבה. ע"ש. וכ"כ מר בריה בשו"ת הרשב"ש {{ממ|סי' תקנד}}. ושמעינן מינייהו תרתי, א) דהו"ל מין בשאינו מינו ומש"ה יש בו איסור תורה. ודלא כהש"ך וסיעתו. ב) דטע"כ דאו' אף באיסור עשה כחלב טמא. ודלא כהנוב"י. שוב מצאתי בשו"ת מהרש"ם ח"ב {{ממ|סי' מב}} שנשאל עמ"ש האו"ה {{ממ|כלל ל"א דין יד}}. דחלב טמא שנפל לקדרה הו"ל סד"א, דמשמע דלא כהנוב"י דס"ל דטע"כ דידיה הוי מדרבנן. והשיב דהאו"ה ס"ל כד' התוס' בכורות {{ממ|ו:}}, שהביאם הפמ"ג {{ממ|ר"ס פא}}. דחלב טמא הוי מה"ת ולוקין עליו. ופליגי עמ"ש הרמב"ם שאין לוקים עליו. ע"ש. ולפע"ד דוחק לומר כן בד' הרשב"ץ והרשב"ש. דמסתמא ס"ל כהרמב"ם דאיסור עשה הוא. ומה גם שכ"כ גם המבי"ט בקרית ספר {{ממ|פ"ג מהמ"א}} דהו"ל סד"א. ע"ש. וע' בעה"ש {{ממ|סי' קטו סק"א}}. שהביא ד' הרשב"ץ הנ"ל [ויש ט"ס בציונו]. והק' עליו דא"כ אמאי סגי לחלב בחותם א'. ותי' בעה"ש סי' זה סק"ב. דאפשר דס"ל כהב"ח שכ' דה"ט משום דלית ליה רווחא בחילופו. ומש"ה לא חששו אף דהוי מדאו'. ע"ש. וע' בכנה"ג הגב"י או' יב. ומיהו להתוס' {{ממ|בכורות ו:}} הנ"ל בלא"ה א"ש. דס"ל כמ"ש התוס' {{ממ|ע"ז לט.}} דה"ט משום דחמפ"ג אין איסורו מגופו אלא ע"י תערובת. ע"ש.

יב) '''ולכאורה''' היה נ"ל לתלות ד"ז במה שנחלקו האחרונים אם באיסור הבא מכחצי שיעור אי אמרי' ביה טע"כ דאו'. שהחו"ד {{ממ|[[חוות דעת/יורה דעה/קט#ה|סי' קט סק"ה]]}} ס"ל דטע"כ דאו' לא הוי אלא בשיעור שלם. משא"כ בחצי שיעור. וא"כ ה"ה לחלב טמא שאין בו מלקות. הו"ל כח"ש. דלא אמרי' ביה טע"כ דאו'. וכ"כ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מאכלות אסורות/ג#ו|פ"ג מהמ"א ה"ו]]}}. דחלב בהמה טמאה וביצי עוף טמא אסורין מה"ת ואין לוקין עליהם. "והרי האוכלן כאוכל חצי שיעור". ע"ש. משא"כ לד' החולקים על החו"ד. האי נמי הו"ל כח"ש דטע"כ דאו'. אבל י"ל דלא דמי לח"ש שהרי הוא בא מאיסור שיש בו מלקות כשיש בו כשיעור. משא"כ בזה דלא משכ"ל מלקות בדידהו. ומצאתי בשו"ת אבני נזר חאו"ח ח"ב {{ממ|סי' שנט}}. שהק' על הנוב"י דהאי דמי לח"ש כמ"ש הרמב"ם. והואיל וח"ש טע"כ דידיה מדאו' כדמוכח בחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/צח/א|צח.]]}}. ה"נ לחלב טמא. ע"ש. ואינו מוכרח די"ל כמש"כ. וכ"כ להדיא בשו"ת שם אריה {{ממ|[[שם אריה/יורה דעה/נב|חיו"ד סי' נב]]}}. אבל שניהם לא העירו מהחו"ד. דאף בח"ש יש מקום לומר דהוי מדרבנן. ובדרכי תשובה {{ממ|[[דרכי תשובה/יורה דעה/צח#לב|סי' צח ס"ק לב]]}}. הביא שגם הכו"פ ס"ל כהחו"ד. אבל מ"מ לענין תערובת החלב טמא. הקשו באבני נזר ושם אריה {{ממ|שם}} דשאני הכא דהוי טעמו וממשו. וא"צ לזה לימוד ממשרת וגיעולי עכו"ם. כיון שיש בו כזית בכא"פ. ע"ש.

יב) '''והנה''' אע"פ שבשו"ת אבני נזר {{ממ|[[אבני נזר/אורח חיים/שנט|חאו"ח סי' שנט]]}} כ' לדחות ד' הנוב"י בב' ידים. וכ' שהדבר ברור בכל הפו' דאף הכא טע"כ דאו'. ויותר הנוב"י לבדו. ע"ש. מ"מ כמה אחרונים נקטי בשיפולי גלימי דהנוב"י בזה. ואף ה' שם אריה הנ"ל אינו חולק עליו להלכה. וכמ"ש בעצמו בס' ערוגת הבושם יו"ד {{ממ|[[ערוגת הבושם/יורה דעה/צב#ה|סי' צב סק"ה]]}}. כד' הנוב"י. וכ"ה שם {{ממ|סי' קז}}. וכ"כ בשו"ת יהודה יעלה אסאד {{ממ|חיו"ד סי' קל}}. ובס' דרכי הוראה ח"ב {{ממ|ס"פ עא}}. ובשו"ת לבושי מרדכי ח"א {{ממ|חיו"ד ס"ס סג}}. ובשו"ת עמודי אור {{ממ|סי' נא}}. וע"ש בסו"ד שכ' שלא סמך ע"ז למעשה. וי"ל. וע' בשו"ת פני מבין {{ממ|חיו"ד סי' קג}}. ובשו"ת שערי רחמים פראנקי ח"ב {{ממ|סי' ה}}. ואמנם בשו"ת באר יצחק {{ממ|חיו"ד סי' יג}}. כ' לדחות ד' הנוב"י בזה. גם בשו"ת ערוגת הבושם ח"ב {{ממ|סי' קיז}}. הניח ד' הנוב"י בצע"ג. אולם יש מקום לסמוך ע"ד הנוב"י. וגם בשו"ת מהרש"ם ח"ב {{ממ|סי' מב}}. שכ' להק' ע"ד הנוב"י בזה. שוב תבריה לגזיזיה בס' עין הרועים {{ממ|דקי"א ע"א}}. שהביאו להלכה. וכן סמך ע"ז מר בריה בתשו' {{ממ|שם סע"א}}.

יב) '''ובעה"ש''' סק"ב הק' על הש"ך. בענין זה לפי דעת רב {{ממ|ע"ז לט:}} דחלב סגי בחותם א'. דהא איהו ס"ל דמב"מ לא בטיל מדאו'. ותי' ע"פ הנ"ל. דהואיל ולית ליה רווחא לא טרח ומזייף. וכד' הב"ח. ע"ש. והנה גם בדגול מרבבה ובהגהות רעק"א עמדו בזה. ע"ש. וע"ע בישועת יעקב סק"ג. ובשו"ת חת"ס {{ממ|חיו"ד סי' קז}}. וע' בשו"ת באר יצחק {{ממ|סי' יג}}. וערוגת הבושם {{ממ|סי' קיז}}. הנ"ל. וע' בס' דברי אהרן פולונסקי {{ממ|סי' יא}}. ואכמ"ל.