עריכת הדף "העמק שאלה/קלז" (פסקה)

== יב ==

{{העמקש|יב}} '''כלי סעודה אמורין בפרשה דכתיב אשר יבא באש.''' בגמרא ליתא האי דכתיב כו'. ופרש"י ג"כ כפי' רבינו. ולא הוצרכנו לזה אלא לפרש"י בתורה דהא דכתיב וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים שהוא טבילה. וא"כ עיקר טבילה כתובה בתורה. והי' מסתבר דקאי בכלי סעודה שנשתמש במאכל אסור ומש"ה הוצרך הגמרא לדרוש מוטהר ומדכתיב אך במי נדה לכלים הטעונין ליבון דכחדשים דמי. ומכאן הוא דנ"ל חדשים ג"כ ושפיר מקשה הש"ס כיון דאפי' חדשים שלא נשתמש בהו צריך טבילה. והוא ג"כ בכלל וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים. א"כ נימא דאפי' אינן עומדים להשתמש בהו במאכל נמי. ומשני דלא אפשר לרבות חדשים שלא נשתמש במאכל אלא דומי' דישנין וטעונין ליבון והיינו אשר יבא באש. דהיינו כלי מאכל. ורש"י לטעמי' ורבינו כדעת רש"י ס"ל. ומש"ה דייקי פי' אמורין בפרשה היינו דכתיב אשר יבא באש. אבל לפי' רמב"ן שם דתעבירו במים היינו הדחה בכלי צונן וכן פי' הסמ"ג מל"ת קמ"ח. אלא שכ' שתעבירו במים היינו הגעלה בכלי חמין. וכל אשר לא יבא באש. פי' באש לבדו אלא ע"י מים. וע"כ בכלי סעודה מיירי. א"כ מתפרש כלי סעודה אמורין בפרשה. כל הפרשה היינו ענין הכשר כלים. והרמב"ן עה"ת השיג על פרש"י ז"ל שאין לשון תעבירו טבילה כי הי' אומר תביא במים שהוא לשון טבילה כו' ואני אומר שגם לפירושו ז"ל קשה ליכתוב תשטפו כלשון ומרק ושטף במים שהוא הדחה כדאי' בזבחים ד' צ"ז א' דשטיפה לכ"ע כשטיפת הכוס בצונן. ולהסמ"ג יקשה לכתוב תמרוקו במים אלא דרך המקרא למינקט לשון האמור ברישא דקרא ומשום דכתיב תעבירו באש כתיב ג"כ תעבירו במים. ומה שהקשה על הא שלא כתוב שטיפה בתורה י"ל בפשיטות דכיון דבעי' טבילה ממילא ישטוף תחילה משום חציצה וכבר נכלל בתעבירו במים הכשר זה. ומש"ה לא נזכר במשנה שטיפה דא"א לטבילה בלא שטיפה והכשר הגעלה נכלל בהא דאשר יבא באש כפרש"י זבחים דצ"ז א' ד"ה מידי דהוי אג"נ דחמין בעי' דכתיב אשר יבא באש. ומה שהק' הרמב"ן מהא דלא נזכר בגמרא טבילה אלא מהכתוב אך במי נדה יתחטא. כבר נתיישב בדברינו. שלא הוצרך הגמ' אלא ללמדינו דאפי' מידי דבעי ליבון דהוי כחדשים צריך טבילה ומש"ה לא נקיט הגמרא מנה"מ אלא על הא דתני' וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה. ולא על המשנה דתנן את שדרכו להטביל יטביל דודאי משמע כדין טבילת כלים מטומאה. ומכ"מ לא קאמר מנה"מ אלא משום דזה פשוט דכתי' תעבירו במים וזיל קרי בי רב הוא ולא הוצרכנו אלא על וכולן דאפי' חדשים בעי טבילה. ומשה"ק עוד מהספרי תלוי' בנוס' ברייתא דספרי ובביאור עה"ס בס"ד הוכחתי דנוס' רמב"ן ז"ל לא אתי אלא לטעמי' בדין חרב ה"ה כחלל אבל נוס' רש"י שם בא"א ואכ"מ. היוצא מכ"ז דדעת רבינו כפרש"י וא"כ ודאי עיקר טבילת כלים מה"ת שהרי מקרא מלח הוא תעבירו במים אבל לפי' רמב"ן וסמ"ג יש להסתפק בדבר אי דרשת חז"ל אינו אלא אסמכתא או לא. וכבר מבואר בפוסקים מחלקותן של הראשונים ז"ל. והרשב"א בתה"ב שער ד' בית ד' כ' לענין משכנתא דטבילה דאורייתא הי' ולטעמי' קאי שפי' שם ג"כ כפרש"י ודעת הרמב"ם אינו מבואר יפה דהרמב"ן כ' דס"ל שהוא מדרבנן וכ"כ הרשב"א בתה"ב שם בדעת הרמב"ם ז"ל וכ"כ הגר"א סי' קכ"ח ס"ק כ"ג. והכ"מ כ' בשם תשובת הרשב"א דהרמב"ם ס"ל שהוא מה"ת וכמדומה שיש כאן טעות הדפוס וקאי באותו תשובה על איזה פוסק אחר ז"ל וכנה"ג הגיה שצ"ל הראב"ד והביאו מהרל"ח בטי"ד סי' קכ"א: