עריכת הדף "
העמק שאלה/קלד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == {{העמקש|יב}} '''בהמביא גט ובמת כו'''' הוא שיטת רש"י והרמב"ם. אבל התוס' ד"ה אמר להו כו' כ' דדוקא חכם שאפי' אסרה בכוון מותרת לו שהרי גירשה בעלה. מש"ה אם נשא לא יוציא. משא"כ המביא גט והמעיד שמת הבעל לפי החשד דשקר הוא א"כ אסורה לו מש"ה אפי' נשא יוציא. ורמב"ן ורשב"א האריכו בזה ועיקר מחלוקתם תלי' בפי' לשון הגמרא ברננה לא מפקינן. דלדעת רבינו ורש"י הפי' דמשום דלא לימרו אינשי בעלמא לא מפקינן. והוא לשון רבינו בסמוך. ור"ל דבאמת אין רוח חכמי' נוחה מזה החשד. אלא מכ"מ איכא לזות שפתים מש"ה אסור לכתחילה אבל אם נשא לא יוציא וממילא הכי הוא בהמבי' גט או מעיד שמת אין הוכחה לחשד. זולת לזות שפתים בעלמא. משא"כ הנטען על האשה הרי הביא על עצמו מקום לחשדו באמת. אבל התוס' מפרשים ברננה לא מפקינן במקום שאינו אלא רינון ולזות שפתים שעשה שלא כהוגן. אבל מכ"מ הרי יושבת תחתיו בהיתר בהאי גוונא לא מפקינן. משא"כ המביא גט ומעיד שמת. ונחזי אנן דהא דתנן הנטען על השפחה ונשתחררה או על הכותית ונתגיירה ה"ז לא ישאנה. ופרש"י נטען נחשד והקשה הרמב"ן דא"כ משמע הא אם ודאי בא עליה אע"פ שכנס יוציא ובתוספתא תני' הבא על השפחה כו' ה"ז לא יכנוס ואם כנס ה"ז לא יוציא. עוד הקשה מדתנן בסיפא הנטען על האשה והוציאה מת"י ה"ז לא ישאנה ואם נשא יוציא. ואמר רב עלה ובעדים. הרי דמיירי בביאה ממש וה"נ משמעות נטען דרישא שבא עליה. ולדעתי זה הפי' אינו מרווח חדא דלשון נטען משמעו שטוענים עליו איזה דבר שאינו ברור. ותו הרי בסיפא שקיל וטרי בגמ' ורצה לפרש שלא בעדים אלא בקלא וא"כ גם רישא מיירי בהכי. והדרא קו' הרמב"ן מהתוספתא דאפי' ודאי בא עליה ה"ז לא יוציא. אלא כך הענין דנטען ודאי משמעו נחשד כפרש"י. ולא שנחשד על הביאה מיירי ברישא ובסיפא. דבזה ברישא אפי' ודאי בא ה"ז לא יוציא. אלא נחשד שיש לו עסיקים עמה. ונראין הדברים שרוצה לישאנה ויבואר עוד פי' הרישא. אלא שמתחלה נפרש הסיפא לפרש"י דפי' נטען שנחשד שיש לו התקרבות עמה. ופי' ובעדים היינו שבא עליה אבל אינם יודעים אם באונס אם ברצון והכי פי' בנמוק"י הא דתני' ואם באו עדי טומאה יוציא דקמ"ל אפי' אם אין יודעים אם הי' ברצון. אלא שהנמוק"י כ' דבכ"מ תולין שהי' ברצון והביא ראי' מהא דאי' בכתובות ד"ט האומר פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו. ומוקי הש"ס בנתקדשה פחותה מבת ג"ש ומשוס ספק באונס וספק ברצון נאסרה. ולא תלינן שהי' באונס וכמש"כ התו' דנגד חזקת כשרות איכא רוב דרצון. אבל מפרש"י באותו סוגי' עצמה מוכח דבאמת אם היתה טוענת שהי' באונס לא נאסרה. דקאמר וכי תימא מעשה שהי' מפני מה לא נאסרה התם אונס הוי. ופרש"י שהרי עדים הרבה ידעו. והתוס' הקשו והא לא ראו הביאה. מש"ה פירשו והא דוד בעצמו ידע. וכשם שנאסרה על אוריה נאסרה עליו. והנה קושיתם יש ליישב בפשיטות שהרי נתעברה. ולא הי' מקום לתלות באורי' לפני צאתו למלחמה וכדמוכח מהשתדלות דדוד שיבוא ויתלו בו. אך ק' לפרש"י באמת למאי פי' בעדים ולא סגי לן להקשות מידיעת דוד. אלא צ"ל דס"ל לרש"י דכל שלא נאסרה על הבעל בהוראת חכם לא נאסרה על הבועל. א"כ אי באמת לא הי' עדים ומותרת לאורי' ממילא מותרת לדוד. אבל הרי עדים ידעו ומשני דאונס הוי. אע"ג שלא נודע שהי' באונס מכ"מ היתה מותרת לאורי' אם תאמר שכן הי'. כדין ברי ושמא דהלכה כר"ג אפי' ברוב פסולין כדאי' בדי"ד והכא הוי. בדיעבד להוציאה מבעלה וכפרש"י שם בד"ה והא נמי. והיינו דאר"א אין אשה נאסרת על בעלה אלא בקנוי וסתירה וכמעשה שהי'. דלפי המסקנא דאפי' בלא קנוי וסתירה נאסרה בזנות ודאי ומעשה שהי' משום דאונס הוי פי' הרש"ל דממעשה שהי' למדנו דאונס שרי. וזה אינו כמשמעו באם ידוע שהי' באונס דא"כ מקרא מלא הוא והיא לא נתפשה הא נתפשה מותרת. ותו מאי שייך זה לקנוי וסתירה. אלא מכאן למדנו דיש להאמינה שהי' באונס אבל אם הי' קנוי וסתירה רגלים לדבר שהי' ברצון. ולזה כוון הרש"ל ע"ש. והא דפ"פ באמת כ' הר"ן והרא"ש בשם הר"י דמיירי במכחשת אבל אם אמרה נאנסתי נאמנת. והובא ברמ"א סי' ס"ח ואפי' אי נימא דבפ"פ לעולם אסורה י"ל כמו שפרש"י בדל"ו בהא דר"מ א' סומא אין לה ט"ב משום דהיא מ"ע ופריך כולהו נמי ומשני כולהו רואות ומראות לאמן. ופרש"י ומודיעות לפני הנשואין ואינו מטעתו. והפי' הנכון דמודיעות מתחלה כדי שלא יצעוק כשימצא פ"פ ואינו מטעתו שלא ירגיש בדבר. וזה הישוב עצמו הוא בטענת אונס. דאי נאנסה היתה מודיעה. ומכ"מ במקום ס"ס שיש עוד ספק מעלי' שמא אינה תחתיו ובושה לומר לפני נשואין שזינתה ברצון אז הוי ספק דאונס ג"כ ס' כמ"ש התו' לפי דרכם דאונס אינו ספק מעליא מט"א. וכי תימא א"כ באשת כהן ובפחותה מבת ג"ש הוי ס"ס ספק מ"ע וכקושית התוס'. וישוב התו' שהית' טוענת או נימא דהיתה מודיעה לפני הנשואין גם כן לא מהני לענין ס"ס כמו שאנו אומרים בטענת אונס דמכ"מ ס"ס הוי וא"כ הדק"ל נימא ס"ס דמ"ע. אבל לא ק"מ די"ל מ"ע לא שכיח כלל ורק ר"מ קסבר סומא אין לה ט"ב משום דחבוטי מיחבטן והוי מ"ע אבל ת"ק לית לי' כלל ספק דמ"ע וכ"כ בחי' רשב"א כתובות ד"ט. נחזור לענין דשיט' רש"י דס' אונס ספק גמור הוא וכשיש עדים שא"א נבעלה וא"י אם באונס אם ברצון יש לנו להאמינה אם אומרת שהי' באונס אם לא שהי' קנוי וסתירה והשתא מבואר פי' הסוגי' דיבמות שאם באו עדים שנבעלה אסורה משום שנטען עליה שיש לו עסיקין עמה והוי כקנוי וסתירה. ומיושב בזה דקדוק ר"ת והוכחתו דבעדים לא מיירי אלא בדבר מכוער מדקא' ואתי אחר ואפסקי' לקלא הרי קרי לה קלא וע' ברא"ש. ולדברינו מיושב שפיר דאפי' נבעלה ודאי אינו אלא קלא שהי' ברצון. עתה נשובה לענין הנטען על השפחה דמשמעו ג"כ נחשד שיש לו עסיקין עמה מש"ה יש חשד שנתגייר' או נשתחררה בהשתדלותו כדי שישאנה. והמה לא קיבלו עליהם דת יהודית באמת. והרי אפי' שפחה ונשתחררה צריכה לחזור ולקבל דת יהודית כדאי' ביבמות דמ"ז. ואפי' א"צ לקבל מכ"מ הרי חשודה שאין בדעתה לשמור דת יהודית כלל ורק בשביל נשואין נתגיירה ונשתחררה. משו"ה ה"ז לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין. הא אי ודאי הכי הוא מוציאין ממנו משום חשש שלא תשמור אצלו דת יהודית ואע"ג דבא עליה תני' בתוספתא דאין מוציאין. שאני בא בעלמא שאינו חשוד בשביל זה שנתגיירה משום שבדעתו לישאנה אלא תקפתו יצרו לשעה ובא עליה. משא"כ נטען שיש לו עסיקין עמה ואם הוא באמת שדעתו הי' לישאנה אם כנס יוציא. ובזה יבואר יותר הא דשקיל וטרי הש"ס שם הא גיורת הוי ומותרת לאחר אפי' אי נתגיירה משו' שבדעתו של הנטען לישאנה. דבזה מיירי משנתנו דאי איתא דאם אמת הוא אינה גיורת כלל הי' לנו להעמיד משום ספק נטען על חזקה דכותית ואפי' בדיעבד יוציא והכי פי' הרמב"ן. אחר כ"ז הרי מבואר יפה כשיטת רבינו ורש"י. דפי' ברננה לא מפקינן אע"ג דאי קושטא הוא מוציאין ממנו. מכ"מ משום חשד בעלמא לא מפקינן. ופי' רננה הוא שיאמרו דלא נתגיירה או נשתחררה להתנהג ביהדות. וכ"כ הרמב"ן לפי דרכו וכן פי' הגר"א אה"ע סי' קע"ז סקי"ז ע"ש. [וע' שו"ת הגרע"א זצ"ל סי' קכ"א שהקשה לזה הפי' משפחה שאין בידם לשחררה ויישב דבשפחה מודו כ"ע דחשש שיחשדוהו שכבר בא על השפחה דאסור מה"ת אבל בכותית דרבנן פליג הרמב"ן. ותמוה שהרי קו' הרמב"ן מהתוספתא דתני' הבא על השפחה ועל הכותית כו' אלא צ"ל דגם בשפחה שייך החשד שישתדלו מבעלי' שישחררה בשביל לישאנה]: ומה שהקש' הרמב"ן על שיטת רבינו ופרש"י מהתוספתא דתניא הפודה את השבויה ה"ז ישאנה מעיד בה לא יכנוס ואם כנס לא יוציא וכן הרבה בבות תני' ה"ז לא יכנוס ואם כנס ל"י. זולת בהמביא גט ומעיד שמת. קושיא זו אי' ג"כ בחכם שאסר בנדר דתני' בתוספתא אחר כותי. ועבד שבא על ב"י כו' ואם כנס לא יוציא והדר תני החכם שאסר כו' ה"ז לא ישאנה ולא פי' שאם כנס א"מ מידו. וע"כ משום דסמיך על בבא הסמוכה לה. וה"נ המביא גט ומעיד שמת סמך להא דשבויה. דחשש א'. לכולהו דילמא עדיין הן באיסור תחתיו. ובבא דחכם שאסר כו' דומה לכותי ועבד כו' דהלעז על העבר לחוד ומש"ה סמיך לי'. והנה רבינו הסביר בסמוך טעם דס"ד לאסור משום דתנן כולהו בתר הנטען על א"א כו'. וא"כ כיון דלהמסקנא דע"כ אין הוכחה זו אמיתית מדתנן גם חכם שאסר אחר נטען על א"א ומכ"מ אם כנס ל"י. ואזדא ההוכחה וממילא כולהו לא יוציא. וגם לפי דברי רבינו אזיל הוכחת הרמב"ן מהתוספתא שהרי ליכא בה כלל בבא דאם כנס יוציא שנימא דסמך לה בבא דהמביא גט כו': <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף