עריכת הדף "
דבר אברהם/א/כו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יב== [יב] '''אך''' לפי מה שכתבנו דכל הפסולין מזרעו של אהרן חוץ מבע"מ יש לרבות הכשר עבודתן בלא נודע מקראי דמכשרי עבודת חלל קשה לקושטא דמילתא אפינו לבתר דכתיב כבר קרא דיחזקאל דכל בן נכר כו' דערל לב וערל בשר מחללין עבודה מנלן דמחללין בלא נודע פסולן ליתכשרי מהנהו קראי דמכשרי עבודת חלל. ונהי דבערל בשר איכא למידחק עפי"מ שראיתי בס' ראש המזבח לזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/כב/א|דף כ"ב]]}} שהעיר דערל כבע"מ עפימ"ש רש"י בפ' לך התהלך לפני והיה תמים שכ"ז שהערלה בך אתה בע"מ לפני והוא ממד"ר עיי"ש, ואף דאי לאו דגלי קרא דיחזקאל לא הוה דיינינן ליה כבע"מ לפסול עבודתו מ"מ לבתר דגלי קרא הוי בכלל בע"מ ואפ"ל דקאי עליה קרא דאת בריתי שלום בזמן שהוא שלם ולא כשהוא חסר, (אך מלבד שהוא רק דרך אגדה הנה הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ביאת מקדש/ו#ח|פ"ו מהלכות ביאת מקדש ה"ח]]}} כתב לפיכך ערל שעבד חילל עבודתו ולוקה כזר שעבד, אלמא לזר מדמי ליה ולא לבע"מ], אבל ערל לב מנלן דמחלל עבודתו בשלא נודע. וכ"ת דלפמ"ש לעיל שאם נודע למקריב עצמו מיקרי נודע לא יתכן כלל בערל לב לא נודע לפי שהמקריב עצמו יודע תמיד בנפשו שהקריב לעכו"ם, ז"א שהרי רב ששת ס"ל במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/קט/א|דף ק"ט ע"א]]}} דבעבד עכו"ם בזריקה בשוגג אין קרבנו ריח ניחוח ופסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ביאת מקדש/א#יג|פ"ט מהלכות ביאת מקדש הי"ג]]}} כוותיה וא"כ אפשר שלא נודע גם למקריב עצמו משגגתו. ואולי י"ל דכיון דעיקר פסול ערל אינו כתוב בתורה כלל אלא בדברי קבלה אין לומר שנתרבה הכשר עבודתו בדיעבד בלא נודע מהני קראי. ובזה מיושב נמי למאן דיליף חלל שעבודתו כשרה מובאת אל הכהן כו' וכי יש כהן עכשיו כו' אלא כהן שהיה עובד כו' ונמצא בן גרושה, מנלי' דאתי לבן גרושה דלמא אתי לנמצא ערל אבל נמצא חלל עבודתו פסולה ושאני ערל שלא היתה עבירה בלידתו ויש לו תקנה משא"כ חלל שיצירתו בעבירה כדפריך הש"ס בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/עח/א|דף ע"ח ע"א]]}}. ולפי הנ"ל ניחא דכיון דפסול ערל לא נמצא בתורה אין לומר דקאי עליה קרא דובאת כו'. ועוד י"ל כיון דהא דערל פוסל עבודתו הלכתא גמירי לה אפשר דקים להו לחז"ל דהכי גמירי לה דאף בלא נודע ואפילו בדיעבד עבודתו פסולה: '''וכל''' זה אינו אלא לבתר דמסקינן דערל מתורת משה לא למדנו אלא דהלכתא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכי' אקרא, אבל לפום מאי דמקשו התוס' דלאו מהלכתא הוא אלא מק"ו דבע"מ א"כ שפיר שייך לפלוגי ביה בין נודע ללא נודע שתהא עבודתו כשרה בלא נודע מהני קראי דמכשרי עבודת חלל, והלכך שפיר קאמרי חלל יוכיח ותיכשר עבודתו בלא נודע ולהכי צריכא הלכתא. אך מ"מ עדיין לא הונח לי לפי דרך זו דא"כ לא איצטריך להתוס' לומר חלל יוכיח אלא דערל בכלל הפסולין מזרע אהרן הוא וממילא תיכשר עבודתו בלא נודע מהני קראי: '''ולענין''' מה שכתבנו דכיון דפסול ערל אינו אלא מדברי קבלה אין לומר דקאי עלי' ריבויא דקרא להכשר עבודתו בדיעבד, שבתי וראיתי שכעין זה מבואר בנזיר {{ממ|[[בבלי/נזיר/סא/ב|דף ס"א ע"ב]]}} אימא בני ישראל מדירין בניהם בנזיר ואין העובדי כוכבים מדירין בניהם בנזיר כו' האמר ר"י הלכה היא בנזיר, וכתב המפרש הלכה היא בנזיר שהאב מזיר את בנו בנזיר הואיל דלאו מקרא נפקא ליכא לך למימר דבני ישראל אהא למימר דישראל מדירין את בניהם בנזיר ולא העובדי כוכבים והתוס' שם (ד"ה אימא) כתבו וז"ל הא אתמר עלה אר"י הלכה היא בנזיר א"כ הלכה לא נשנית אלא לגבי ישראל אין סברא דליתי מיעוטא למעוטי דבר שאינו אלא הלכה למשה מסיני עכ"ל. אמנם בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/ה/ב|דף ה' ע"ב]]}} אמרינן ואלא הוא (דכתיב גבי אשם) למה לי לכדרב הונא דאר"ה א"ר אשם שניתק לרעי' ושחטו סתם כשר ניתק אין לא ניתק לא מ"ט אמר קרא הוא בהוייתו יהא, וכתבו התוס' (ד"ה ניתק) וז"ל ור"ת לא גריס כאן ניתק אין לא ניתק לא כו' ובא לפרש טעם למה הוא כשר כיון דגמירי דבאשם רועה ומפרש משום דכתיב הוא דמשמע בהוייתו. יהא פירוש בהוייתו מה שסופו להיות דהיינו עולה שסופו עומד לכך לכשיסתאב ויפלו דמיו לנדבה, ואין לחוש אי קאי קרא אהלכתא דכה"ג אשכחן בפ' הלוקח עובר פרתו דאיצטריך ואיצטריך הלכתא עכ"ל, וכבר עמד ע"ז הגרעק"א ז"ל בגליונו שם. ונהי דמסתירת דבריהם איו תימא דבזבחים משמי' דר"ת קאמרי לה ואפשר דהתוס' נזיר פליגי עלי' ומגוף הסוגיא דזבחים לא מוכחא מידי כדפירשו לה התוס' התם בלישנא קמא וה"נ יפרשו לה התוס' נזיר, אבל מסוגיא דבכורות דמינה מסתייע ר"ת קשה אתוס' נזיר. אמנם נראה דמהתם לק"מ ואדרבא איכא לתמוהי לכאורה אר"ת דמסתייע מינה. דאמרינן התם {{ממ|[[בבלי/זבחים/טז/א|דף ט"ז ע"א]]}} מנין לחמש חטאות מתות ת"ל ממפריסי הפרסה טמא חמש חטאות מתות הלכתא גמירי לה כו' ואיצטריך קרא ואיצטריך הלכתא דאי מקרא הו"א לרעיי' קמ"ל הלכתא למיתה ואי מהלכתא הו"א היכא דעבד איקרי ואכל מהני חמש חטאות איסורא איכא לאו ליכא קמ"ל דאיכא לאו, ואין זה שייך כלל לענין התוס' נזיר ולהא דר"ת, דשפיר איכא למימר דאין סברא דאתא קרא למעוטי דבר שאינו אלא הלמ"מ והוא משום דקרא באפי נפשיה קאי ולא משתעי אלא ממידי דמפורש בתורה ולא ממילי דהלמ"מ, וכיון דאי לאו הלמ"מ לא ידעינן מקרא דאב מדיר את בנו בנזיר אפילו בישראל לא שייך לומר דאתא קרא דבני ישראל למעוטי עכו"ם מהאי דינא, וה"ה בההיא דר"ת נמי שייך למימר הכי דאין לומר דאתא קרא הוא בהוייתו יהא לרמוז על ההויי' דעולה שהיא רק מהלמ"מ, יעוי' בתוס' תמורה {{ממ|[[תוספות/תמורה/יח/א#ניתק|דף י"ח ע"א]] ד"ה ניתק}} וש"ד, משא"כ בההיא דבכורות דקרא לא תלי כלל בהלכתא דחמש חטאות מתות ולא סמיך עלה, דאפילו אי לאו הך הלכתא שפיר שייך דינא דקרא שאם אכל מחמש חטאות אלו לוקה מלא תאכלו ממעלי הגרה ומלתא באפי נפשה היא ולא אתיא הלכתא אלא למימר דמתות כמבואר, ומאי שייטא היא להא דר"ת דאי לאו הלכתא אין מקום לקרא דהוא בהוייתו יהא לעולה כמ"ש, וצע"ק: '''אמנם''' לקושטא דמילתא נראה דמסוגיא דנזיר לא מוכח כלל דאין סברא לומר דקרא קאי אהלכתא ולא קשיא מינה אר"ת, די"ל דכוונת הש"ס היא דבלאו קרא דבני ישראל נמי הוה ידעינן דאין העכו"ם מדירין את בניהם בנזיר דפשיטא הוא דכל הנמ"מ לא נאמרה אלא בנוגע לישראל ולא לעכו"ם וכן משמע מריש דברי התוס' שכתבו א"כ הלכה לא נשנית אלא לגבי ישראל, וכ"מ מחי' המאירי שם, ודלא כהבנת הגרעק"א ז"ל בדבריהם דבדרך כלל אמרו דלא קאי קרא אהלכתא, אלא שסוף דבריהם נוטין קצת לדרך אחרת, ויש לדחוק ודו"ק: '''אולם''' בנוגע לנ"ד להכשר עבודת ערל בר מן דין י"ל דלא שייך לכל זה ואפילו אי לא קאי קרא אהלכתא מ"מ כיון דכייל קרא להכשיר עבודת כל הפסולין מזרע אהרן ממילא אותן הפסולין מהלכה נמי ליתכשרו ולא יהו חמורין מפסולין דקרא. ויש להאריך עוד בכל הנ"ל אבל כבר נטילו הצדה יותר מדאי ואכ"מ. ועיי' בס' גבורות ארי לתענית {{ממ|[[בבלי/תענית/יז/א|דף י"ז]]}}:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף