עריכת הדף "
אוצר:בית המדרש/משנה/קינים/מגיש מנחה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==פרק ג== {{מרכז|{{גופן|4||פרק שלישי}}}} ===משנה א=== '''במה דברים אמורים, בכהן נמלך. אבל בכהן שאינו נמלך, אחת לזו ואחת לזו, שתים לזו ושתים לזו, שלש לזו ושלש לזו; עשה כולן למעלה, מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטן, מחצה כשר ומחצה פסול. חצים למעלה וחצים למטה, את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול, ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול:''' המשנה שלפנינו מתיחסת לדין של המשנה {{ממ|ב[[משנה/קינים/א#ג|פ"ק מ"ג]]}} דשני קינים שוים שנתערבו זב"ז, שם שנינו הדין לכתחילה שיעשה כמנין אחת מהם, מחצה לחטאת ומחצה לעולה. שאם יעשה יותר, יש לחוש שכל אותם שיטול הם מהקן המועטת, ועשה ממנה יותר ממחצה חטאות או עולות, ונמצא עשה לעולה שבה, כמעשה חטאת. או איפכא. על זה ממשיכה משנתינו: '''במה דברים אמורים, בכהן נמלך,''' היינו דכל זה מדובר כששאל הכהן, מה לעשות לכתחילה, אמרינן ליה שיעשה רק כמנין אחת מהם, כדי שלא יהא בספק שעושה חטאת לעולה, וכנ"ל. '''אבל בכהן שאינו נמלך,''' והקריב את כולן, ואנו דנים כמה נעשו בכשרות. אזי, אם היה קן '''אחת לזו ואחת לזו,''' או שהיו '''שתים לזו ושתים לזו,''' או '''שלוש לזו ושלוש לזו''', כלומר שלשתיהן יש מספר שוה של קינים סתומות, אם '''עשה כולן למעלה''' כמעשה עולת העוף, '''מחצה כשר ומחצה פסול,''' דהעולות כשרים והחטאות פסולים. עשה '''כולן למטן''' כמעשה חטאת, '''מחצה כשר ומחצה פסול,''' דהחטאות כשרים והעולות פסולים. עשה '''חצים למעלה וחצים למטה. את שלמעלה,''' מתוך אלו שלמעלה, '''מחצה כשר ומחצה פסול. ואת שלמטה,''' מתוך אלו שלמטה ג"כ '''מחצה כשר ומחצה פסול.''' דהא בשתיהם שוות גם לכתחילה אמרינן ליה שיעשה כמנין של אחת מהן, מחצה לחטאת ומחצה לעולה, דבין אם עשה את של למטה משל שניהם, בין אם עשה משל אחת מהם, עד חצי שעשה שם הוי חטאת ממה נפשך. וכן כשעושה אח"כ חצי שלמעלה, בין אם עשה תחילה חצי שלם של אחת מהם לחטאת והוקבעו השאר לעולה, בין אם עשה החטאות שלמטה משל שניהם, דכה"ג כיון שלא עשה משום אחת את כל חטאותיה, עדיין לא הוקבעו השאר לעולה, מ"מ חצי הראשון שיעשה למעלה, שהוא מנין עולות של אחת מהן, כשרים. אבל מחצה השני פסול, דחיישינן שלמטה עשה קן שלימה, [חציה חטאות כשרים, וחציה עולות פסולות], ועכשיו עושה למעלה קן אחת שלימה, ולאחר שהקריב חצי עולותיה, מוסיף עתה ומקריב גם חטאותיה. ===משנה ב=== '''אחת לזו ושתים לזו, ושלש לזו, ועשר לזו, ומאה לזו; עשה כולן למעלה, מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטן, מחצה כשר ומחצה פסול. חצין למעלן וחצין למטן, המרובה כשר. זה הכלל, כל מקום שאתה יכול לחלוק את הקנין ולא יהו משל אשה אחת, בין מלמעלן בין מלמטן, מחצה כשר ומחצה פסול. כל מקום שאין אתה יכול לחלוק את הקנין עד שהוא משל אשה אחת, בין מלמעלן בין מלמטן, המרובה כשר:''' משנה זו כלפי הדין ששנינו שם {{ממ|ב[[משנה/קינים/א#ג|פ"ק מ"ג]]}} בסיפא, דשני קינים שאינם שוים שנתערבו זב"ז, לעולם יעשה כמנין המועטת שבהם, וכל זה לכתחילה כששואל הכהן מה הדין לעשות לכתחילה, אמרינן לי' שיעשה כמנין המועטת שבהם, אבל בכהן שאינו נמלך, והקריב את כולן, אם הי' רק קן '''אחת לזו ושתים לזו, ושלוש לזו''' אשה שלישית, '''ועשר לזו, ומאה לזו,''' אזי אם '''עשה כולן למעלה''' כמעשה עולת העוף, '''מחצה כשר ומחצה פסול,''' דהרי כל העולות כשרות וכל החטאות פסולות. וכן עשה '''כולן למטן''' כמעשה חטאת, '''מחצה כשר ומחצה פסול,''' דכל החטאות כשרות וכל העולות פסולות. אבל אם עשה רק '''חצים למעלה וחצים למטה,''' כמנין '''המרובה כשר''' גם כמנין העולות שלה, וגם כמנין החטאות שלה. היינו דכה"ג כשר כמנין המרובה שבהם. דלעולם לא נפסלו יותר ממנין המועטת, כגון לזו שלוש ולזו ארבע, דמחצה של שניהם הוא ז', והקריב ז' למעלה וז' למטה, אפילו אם נחוש לומר שהקריב את כל המועטת למעלה, ג' גוזלות הראשונות שלה הוו עולות כשרות, ונפסלו רק ג' החטאות שהקריב שם למעלה, והשביעי שהקריב היה בהכרח מן המרובה למעלה והוא עולה כשרה, ואח"כ כשהמשיך והקריב השאר מן המרובה למטה הרי חצי הראשון של המרובה, היינו ד' גוזלות שלה, הוי חטאות כשרים, [דלא הוקבע בה עדיין איזה לחטאת ואיזה לעולה] והשאר פסולות. נמצא בין כולם ח' כשרים, ד' מלמעלה וד' מלמטה, והיינו כמנין המרובה. והסיבה לכלל הזה היא פשוטה, שלכל היותר חצי השני של המועטת נפסל כשנעשה כולו למעלה [או למטה], וגם דחה כנגדו מן המרובה מליקרב במקומו בכשרות, לכן נפסלו גם מהמרובה כמנין חצי מהמועט, ובין הכל יש כאן פסולין כמנין כל המועט. וכן הוא הדבר גם כשיש ג' נשים, לזו ב' לזו ג' ולזו י', כיון שכל הגוזלות של בעלת ב' ובעלת ג' יש להם מקום ליקרב כולם בהמחצה שלמעלה, שהרי הם בכללן אינם יותר ממחצה מן הכל, שהרי בעלת העשרה היא יותר משתיהן גם יחד, א"כ לכל היותר נפסל כמנין חצים שנעשו למעלה, וגם כנגד אלו הפסולין נפסלו מבעלת העשרה שנדחו ממקומם וירדו למטה. '''זה הכלל; כל מקום שאתה יכול לחלוק את הקינין''' כולן למחצה, [חצים למעלה וחצים למטה] '''ולא יהו משל אשה אחת, בין מלמעלן בין מלמטן,''' כלומר, שיש באפשרותך לתת את של כל אשה ואשה בחלק אחד של המזבח, ואין הכרח לומר שאחת מהם הוקרבו חלק מקיניה גם בחלקו השני של המזבח, [כגון שאחת בעלת ג' ואחת בעלת ד' ואחת בעלת ז', דבעלת ג' וד' יכולים לעשות כולם בצד אחד, ובעלת ז' בצד השני], הדין: '''מחצה כשר ומחצה פסול,''' אזי נפסלו חצי מכולן, משום דחיישינן דכך נעשה שהוקרבו קיני כל אחת מהם באותו צד, ונמצא כל אחת חציה הראשון כשר, שנעשה בכשרות, וחציה השני נפסל משום שנעשה באותו צד של חציה הראשון, ושלא במקומו. אבל; '''כל מקום שאין אתה יכול לחלוק הקינין עד שיהו משל אשה אחת, בין מלמעלן בין מלמטן,''' כלומר, אם אין החלוקה יכולה להיות באופן זה, אלא אחת מהן על כרחך חלק משלה נעשה למעלה וחלק למטה, כגון שביחד אינם מספר קינים זוגיי, דקן אחד ודאי יתחלק חציו למטה, או כל מקום שהקבוצה המרובה יתרה על שני המועטות גם יחד, [כגון שאחת בעלת ב' אחת בעלת ג' ואחת בעלת ו'], שנמצאית המרובה יותר ממחצה בין כולם, ואי אפשר שתיעשה כולה בחצי שלמעלה או שלמטה, אזי לא יתכן שנפסלו מחצה של כל הקינים, אלא כמנין '''המרובה כשר.''' דאזי כל מה שנעשה ממנו בחלק השני של המזבח נעשה בכשרות. וה"ה היכא שאין במרובה כל כך. כגון שבמועט יש ד' קינים ובמרובה ו', שהם בין הכל כ' גוזלות, וחצים י', דחיישינן שעשה כל המועט למעלה, וגם ב' מן המרובה. ולמטה השלים מן המרובה, וכיון שעשה כל שאר הח' מן המרובה למטה, נמצא שנפסלו עוד ב' מן המרובה, ובין הכל יש כאן ב' פסולים מן המרובה, מלבד ד' הפסולים של המועט. והיינו דתני 'המרובה כשר'. וסיבת כלל זה כבר נתבאר, דלעולם חיישינן שכל המיעוט נעשה בצד אחד, ונפסל חציו, זה שאינו שייך לאותו צד, וגם דחה כנגדו מאת המרובה מליקרב במקומו באותו צד, ונפסל מהמרובה כמנין זה של חצי המועט. אבל כל השאר שהקריב שם באותו צד מן הסתומה כשר, וגם כל החלק השני שהקריב בחציו האחר של המזבח, מן המרובה כשר, וממילא נתמעט מן המרובה רק כמנין המועט. <small>והנה יש אופן דכשר יותר ממנין הקבוצה המרובה, כגון אם אחת בעלת ה' וכן השניה ה', והמרובה בעלת ז', דחציים י"ז, דלכל היותר יפסלו מהן י"ד, וכל כ' היתרים כשרות. [ולא משמע שכוונת המשנה דלכל הפחות ישנם כשרים כמנין המרובה שבהם, ואה"נ משכח"ל דכשרים יותר]. ושו"ר בתפאר"י שתירץ שאת כל המועטות יחד אנו רואים לעולם כקבוצה אחת כנגד המרובה, והן הן המרובות עליה, וכל זה בכלל מה ששנינו שכשר כמנין המרובה, ודו"ק. ובפי' הרא"ש כתב לפרש כלל זה, באופן שישנם רק ב' נשים, והכלל פשוט לפ"ז שאם אינם שות אלא קבוצה אחת גדולה מחבירתה, כיון שלא יתכן שנעשו כל קיניה בצד אחד, ממילא מלבד חציה שהוכשר במקומו, הוכשרו ממנה גם כל אותם שנעשו בחלק האחר של המזבח, ולכן כשר כמנין הגדולה.</small> ===משנה ג=== '''חטאת לזו ועולה לזו, עשה כולן למעלן, מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטן, מחצה כשר ומחצה פסול. חצין למעלן וחצין למטן, שתיהן פסול, שאני אומר חטאת קריבה למעלן ועולה למטן:''' '''חטאת לזו ועולה לזו,''' כלומר בקרבנות מפורשין, זו חטאת וזו עולה, '''עשה כולן למעלן, מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטן, מחצה כשר ומחצה פסול.''' כיון שדין העולה למעלה והחטאת למטה, כשעשה הכל באותו צד חציין פסול. אבל אם עשה '''חצין למעלן וחצין למטן, שתיהן פסול. שאני אומר, חטאת קריבה למעלן ועולה למטן.''' כלומר כשאינו יודע איזה מחצה עשה למעלה ואיזה למטה, כיון שהם מפורשות אנו תולין שעשה כולן להיפך מדינם ונפסלו כולם. ===משנה ד=== '''חטאת ועולה וסתומה ומפורשת, עשה כולן למעלן, מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטה, מחצה כשר ומחצה פסול. חצין למעלן וחצין למטן, אין כשר אלא סתומה, והיא מתחלקת ביניהן:''' נתערבו ג' קינים שלקחו ב' נשים בשותפות. '''חטאת ועולה''' שפירשו זו לעולה לאשה זו, וזו לחטאת לאשה זו. '''וסתומה''' שלא פירשו איזה לעולה ואיזו לחטאת '''ומפורשת,''' שפירשו זו לעולה וזו לחטאת, אבל לא פירשו של מי הם. [והראב"ד גרס "חטאת ועולה, סתומה ומפורשת". ולפ"ז אין כאן אלא ב' קינים אחת סתומה ואחת מפורשת]. '''עשה כולן למעלן, מחצה כשר ומחצה פסול. כולן למטן, מחצה כשר ומחצה פסול.''' דבין כולן יש מחצה חטאות שדינם למטה, ומחצה עולות שדינם למעלה, וכשעשה כולן בצד אחד נפסל המחצה שנעשה שלא במקומו. '''חצין למעלן וחצין למטן, אין כשר אלא סתומה,''' דהמפורשות תלינן דנעשו כל אחת שלא במקומה כפי ששנינו במשנה הקודמת. וא"כ מקום הסתומה נשאר כבתחלה. <small>[והיינו דאם נחוש שכל הסתומה נעשית למעלה, והחטאת שלה נפסלה. א"כ על כרחך שחטאת המפורשת נעשית למטה, דאין מקום לה למעלה בכה"ג, לא מיבעיא לפי גירסת הראב"ד שאין כאן רק סתומה ומפורשת, ואם סתומה נעשית למעלה כל המפורשת נעשית למטה. אלא גם לפי הגי' שיש כאן גם עולה וחטאת, וגם קן מפורשת, מ"מ כיון שנעשית הסתומה למעלה נשאר מקום למעלה רק לחטאת אחת שתפסל שם, אבל החטאת השני' על כרחך נעשית למטה בכה"ג, וסו"ס בין כולם נשאר חטאת אחת ועולה אחת.</small> '''והיא מתחלקת ביניהם.''' אף שבעלת הסתומה ודאי יצאה אחת מהם ממ"נ או חטאת למטה או עולה למעלה, אבל אינה יודעת איזה יצאה ומספק צריכה להביא גם עולה וגם חטאת. וכן בעלת המפורשת צריכה להביא שניהם מספק. ויתחלקו ביניהם. <small>אבל מרש"י בזבחים {{ממ|[[רש"י/זבחים/סז/ב#חציין|דף ס"ז ע"ב]] ד"ה חציין}} נראה שלשון המשנה הוי משמע ליה דבעלת הסתומה נתכפרה ודאי, ולא מספק"ל בקרבן אחר שכשר כנגדו, ולכן פירש דאיירי כגון שהכיר כל זוג בפנ"ע, ויודע שב' גוזלות אלו מן הסתומה, ויודע שעשאן אחת למעלה ואחת למטה]. ולשיטתו הא דקאמר 'והיא מתחלקת ביניהם', היינו כיון שלקחו בשותפות, אין ידוע אם הסתומה שלה והמפורשת שלה או להיפך, ולכך יתנו ביניהם.</small> ===משנה ה=== '''חטאת שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה. חובה שנים בחטאת, מחצה כשר ומחצה פסול. וחטאת שנים בחובה, במנין שבחובה כשר. וכן עולה שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מנין עולות שבחובה. חובה שנים בעולה, מחצה כשר ומחצה פסול. עולה שנים בחובה, המנין שבחובה כשר:''' '''חטאת שנתערבה בחובה,''' לעיל בפ"ק {{ממ|[[משנה/קינים/א#ב|מ"ב]]}} ג"כ שנינו האי לישנא, אלא דשם איירי בכהן שנמלך מה יקריב דאמרי' שלא יקריב עולות כלל, רק יקריב כמנין חטאות שבחובה, ע"ש. אבל משנתינו כשלא נמלך והקריב כולם, חציין למטה וחציין למעלה. והנה שם שנינו דלעולם אין כשר אלא כמנין חטאות שבחובה, "בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת, בין שהנדבה מרובה וחובה מועטת, בין ששתיהן שוות". אבל הכא דאיירי בלא נמלך, תלוי אם החובה מרובה או החובה מועטת או שוין. ומפרטת המשנה הדין בכל אחד מהאופנים הללו. אופן הראשון איירי שהחובה והחטאת שנתערבה בה שתיהם שוות, [שזהו הסתמא ששתיהם שוות], כגון דשניהם ד' פרידות. '''אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה.''' היינו ב' פרידות. דחיישינן שכל החטאות עשה למעלה, וכל הקן הסתומה של החובה עשה למטה, וא"כ לכל הפחות ב' חטאות החובה כשרות. [ומאי דנקט 'מנין' חטאות שבחובה, דאפשר שב' החטאות הכשרות שהוקרבו למטה הן מהחטאות המפורשות, ובעלת החטאות נתכפרה, וצריכות להתנות ביניהם]. <small>וסיבת כלל זה פשוט, דכיון דחיישינן שעשה כל חצי שלמעלה מהחטאות, [שהרי החטאות כמנין הסתומה, והוו חצי מהכל, א"כ לא נשאר לסתומה אלא הצד שלמטה, וכיון שעשאה כולה למטה נפסלו כל העולות שבה, ורק החטאות כשרות. ואמנם יתכן שבאמת רוב החטאות עשה למטה, וממילא לא כל החטאות של הסתומה עשה למטה, אבל עכ"פ בכה"ג הוכשרו אותם החטאות המפורשות שעשה למטה, והם מתווספים למנין החטאות הכשרות, ושפיר שנינו שלכל הפחות כמנין החטאות שבחובה לעולם כשר.</small> '''חובה שנים בחטאת,''' זהו אופן השני, שהחובה מרובה, ונקטה מתני' גוונא דהחובה היא פי שנים מהחטאת, כגון שנתערבו רק ב' חטאות בחובה שהיא ד' גוזלות, '''מחצה כשר ומחצה פסול.''' כגון בגוונא הנ"ל כולם יחד הם ו' גוזלות, והקריב ג' למעלה וג' למטה, וא"כ לכל היותר איכא למיחש שהקריב ב' החטאות למעלה ונפסלו, וגם הקריב ג' מהחובה למטה, א"כ ב' הראשונות של החובה נעשו לחטאת למטה וכשירות, ורק השלישית דנקבעה לעולה ונעשית למטה נפסלה, והרביעית של החובה שהיא עולה ג"כ נעשית בהכרח למעלה, וא"כ נשארו כאן שלושה כשרות שני חטאות ועולה אחת, והוי מחצה מהכל. <small>וסיבת כלל זה, דהחטאת שהיא מחצה מהחובה, היא שליש מן הכל. ובכל חצי של המזבח (עליון או תחתון) צריך ליקרב מחצה. וכל מחצה הוא שליש ועוד חצי שליש. ולכן גם אם עשה כל החטאות למעלה, נשאר חצי של שליש לסתומה למעלה בכשרות. וחטאות החובה הם ג"כ שליש מן הכל שעושה אותם כולם בכשרות למטה, א"כ יש כאן לכל הפחות שליש וחצי שליש בכשרות, וא"כ היינו מחצה מן הכל. [וכן לעולם כמה שיהיו המפורשות [כשהם פחות מהסתומה] צריך להוריד אותם מן המנין, והנשאר באותו חצי שנעשה למעלה הוא עולות מן הסתומה בכשרות, ועוד מחצה של הסתומה שנעשה למטה חטאות בכשרות].</small> '''וחטאת שנים בחובה,''' זהו אופן השלישי, שהחובה מועטת, ונקטה מתני' בגוונא דהחטאת היא פי שנים מהחובה, כגון שנתערבו ד' חטאות בחובה שהיא ב' גוזלות בלבד. '''המנין שבחובה כשר.''' כגון בגוונא הנ"ל כולם יחד הם ו' גוזלות והקריב ג' למעלה וג' למטה, וא"כ לכל היותר איכא למיחש שהקריב ג' מהחטאות למעלה, אבל הרביעית ודאי הקריב למטה, וקן חובה הסתומה הקריב למטה, דהראשון שלה הוי חטאת כשרה, ורק השני שנקבע לעולה נפסל, וא"כ נשארו כאן ב' חטאות כשרים, וזהו ששנינו שהמנין שבחובה כשר, היינו כמנין כל החובה, ב' פרידות. <small>וסיבת כלל זה, דהחובה שהיא מחצה מהחטאת היא שליש מן הכל, והחטאות הם ב' שלישים מן הכל. ולכן גם אם עשה את כל החטאות למעלה, ונפסלו, היינו שליש ומחצה, נשאר חצי של שליש מהחטאות שנעשה למטה בכשרות, ואזי נשאר לסתומה השליש האחרון, בחצי ממנו הקריב חטאותיה בכשרות, ואח"כ הקריב עולתיה בפסלות, א"כ יש כאן חצי שליש מן המפורשת שנעשה בכשרות למטה, ועוד חצי שליש מן הסתומה שנעשה בכשרות למטה, דהו"ל שליש מן הכל, דהיינו כמנין שבחובה. [וכן לעולם כמה שיהיו החטאות יתירות על מחצה בהכרח שנעשו למטה, והם כשירות, והנשאר באותו צד שנעשית בו הסתומה, יש לחלקו לב', דחציו הראשון נעשה בכשרות, וביחד ידוע כמה כשרים]. [או בנוסח אחר, דחצי שליש האחרון שנעשה למעלה לחטאת ונפסל, הי' ראוי ליקרב שם עולות הסתומה, [שהסתומה חצי מן המפורשת, ולאחר שהוקרב כבר שליש במקום העולות של המפורשת, בא מקום הסתומה, וא"כ מלבד שחצי שליש זה הוא ג"כ פסול, גם פסל כנגדו, והו"ל יחד שליש נוסף בפסלות, מלבד שליש הראשון שנעשה משלו למעלה בפסלות, א"כ הו"ל בין הכל ב' שלישים פסולים, ולא נשאר אלא שליש אחד בכשרות, חצי שליש משל המפורשות שנעשה למטה, וחצי מן הסתומה. וזה כמידת היחס בין הסתומה למפורשת. לכן כמנין שבחובה כשר [אבל רק חטאות].</small> '''וכן עולה שנתערבה בחובה, אין כשר אלא מנין עולות שבחובה. חובה שנים בעולה, מחצה כשר ומחצה פסול. עולה שנים בחובה, המנין שבחובה כשר.''' הכל כמש"נ ברישא, גבי חטאת שנתערבה בחובה. (כל זה הוא לפי פי' הראב"ד, והסכים עימו הגר"א, וכן פי' התפא"י, הובא בפי' '[[מעייני יהושע/קינים/ג|מעיני יהושע]]' על המשניות, ובתוספת נופך לפרש. ועי' מפרשים אחרים מה שביארו באופ"א). ===משנה ו=== '''האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר; ילדה זכר, מביאה שתי קנים, אחת לנדרה ואחת לחובתה. נתנתם לכהן, והכהן צריך לעשות שלש פרידים מלמעלן, ואחת מלמטן. לא עשה כן, אלא עשה שתים למעלן ושתים למטן, ולא נמלך. צריכה להביא עוד פרידה אחת, ויקריבנה למעלן, ממין אחד. משני מינין, תביא שתים. פירשה נדרה, צריכה להביא עוד שלש פרידים, ממין אחד. משני מינין, תביא ארבע. קבעה נדרה, צריכה להביא עוד חמש פרידים, ממין אחד. משני מינין, תביא שש. נתנתם לכהן, ואין ידוע מה נתנה. הלך הכהן ועשה, ואין ידוע מה עשה. צריכה להביא עוד ארבעה פרידים לנדרה, ושתים לחובתה, וחטאת אחת. בן עזאי אומר, שתי חטאות.''' '''האשה שאמרה''' בנדר '''הרי עלי קן''' שני גוזלות '''כשאלד זכר, ילדה זכר, מביאה שתי קינים,''' קן '''אחת לנדרה''' ושני הגוזלות בה לעולה, '''ואחת לחובתה,''' ממנה אחד לעולה ואחת לחטאת. '''נתנתם לכהן''' שיקריבם, '''והכהן צריך לעשות שלוש פרידים''' העולות שביניהם '''מלמעלן, ואחת מלמטן.''' '''לא עשה כן, אלא''' סבר שהם שני קיני חובה '''ועשה שתים למעלן, ושתים למטן, ולא נמלך''' איך לעשות, הרי נפסלה עולה אחת שנעשית למטה, ולכן '''צריכה להביא עוד פרידה אחת ויקריבנה למעלן''' כדין עולה. [ולא חיישינן שעשה ב' העולות של נדרה למטה, ונפסלו שניהם. דאיירי הכא בשלא פרשה אלו גוזלות לנדרה ואלו לחובתה, וממילא הראשון שעשה למטה נמשך להיות לחטאת של החובה כדינו. וכל זה כאשר שניהם הביאה '''ממין אחד.''' אבל הביאה ב' הקינים '''משני מינין''' אחת תורין ואחת בני יונה, ואין ידוע איזה עשה ראשון ואיזה שני. '''תביא שתים''' לעולה, אחד תור ואחד בן יונה. דלא ידעינן אם זה שנפסל הי' תור, וא"כ בן זוגו שנקרב בהכשר הוא ג"כ תור, וצריך לזווג לו תור, או דהוי בן יונה, וצריך לזווג לו בן יונה, כיון שנדרה להביא 'קן' ולא מיקרי קן רק שנים מאותו המין, כדתנינן לעיל סוף פ"ב "אין מביאין תורין כנגד בני יונה, ולא בני יונה כנגד תורין", אלא או שניהם תורין או שניהם בני יונה. '''פירשה נדרה,''' שאמרה אלו השנים לנדרי, ואלו לחובתי. ויש לחוש שעשה למטה שני עולות של נדרה, ונפסלו, וממילא החטאת של חובתה עשה למעלה, ונפסלה גם היא, ורק העולה שעשה למעלה כשרה. '''צריכה להביא עוד שלוש פרידים,''' שנים לעולה ואחד לחטאת. זהו כאשר הביאה קיניה '''ממין אחד.''' אבל הביאה '''משני מינין, תביא ארבע''', דלא ידעינן אי העולה של נדרה הכשרה היתה תור וצריך לזווג לה תור, או היתה בן יונה וצריך לזווג לה בן יונה. <small>[רש"י בזבחים {{ממ|[[רש"י/זבחים/סז/ב#פירשה|ס"ז ע"ב]] ד"ה פירשה}} מפרש משנה זו באופן אחר, ולשיטתו גם במשנה זו, כמו במשנה ד' לפי שיטתו, איירי שהכיר כל זוג בפנ"ע, ויודע שמכל קן עשה אחת למעלה ואחת למטה. וכך הוא מפרש המשנה: '''פירשה נדרה''', היינו שאמרה בשעת הנדר איזה מין תביא קן עולה לנדרה, ושכחה מה פירשה, שלכתחילה כדי לצאת ידי נדרה היתה צריכה להביא ב' קינין לנדרה, אחד של תורים, ואחד של בני יונה, וכיון שהביאה לכהן קן אחד לנדרה כנ"ל, וכשעשאן אחד למעלה ואחד למטה הוכשר רק אחד מהן, '''צריכה להביא עוד שלוש פרידים''', אחד מהם להשלים השני של המין שהקריב, ועוד קן מהמין השני, להשלמת נדרה. זהו כאשר הביאה לכהן ב' קיניה '''ממין אחד'''. אבל הביאה '''משני מינין''', ואין ידוע אם התורים היו של חובתה ובני היונה לנדרה, או איפכא, א"כ אף שאחד הפרידים עלה לה לנדרה, מ"מ אין ידוע מאיזה מין הוא ולכן, '''תביא ארבע''' פרידים, וממין אחד יהיו שניהם לנדרה, ומהמין השני ישלים לאותה פרידה שכבר הקריב לנדרה, והשני יהא בנדבה. (וכן המשך המשנה מפרש רש"י לפי זה, כפי שיבואר להלן). ע"כ לפירש"י].</small> '''קבעה נדרה,''' היינו שאמרה בשעת הנדר איזה מין תביא קן עולה לנדרה, ושכחה מה פירשה, ועכשיו כשבאה לצאת ידי נדרה אינה זוכרת מאיזה מין היה נדרה, שלכתחילה כדי לצאת ידי נדרה צריכה להביא ב' קינין לנדרה, אחד של תורים, ואחד של בני יונה. ולאחר שהביאה לכהן לנדרה רק קן אחד לנדרה [מלבד הקן של חובתה], וחיישינן שעשאו כולו למטה ונפסלו שניהם כנ"ל, '''צריכה להביא עוד חמש פרידים,''' ב' קינים לספק נדרה, אחד של תורים, והשני של בני יונה, ומלבד זאת תביא חטאת של חובתה כנ"ל. וזהו כאשר יודעת שהביאה לכהן קיניה '''ממין אחד,''' ויודעת איזה מין הביאנה לכהן, תביא עכשיו מאותו המין את הפרידה האחת לחטאתה. אבל אם הביאה '''משני מינין,''' ואין ידוע אם העולה שעשה הכהן לחובתה היתה מהתורים או מבני היונה. [דהקינים מתפרשות או בשעת הלקיחה ע"י הבעלים, או בשעת העשיה ע"י הכהן]. ואם העולה של חובתה היתה תור, צריכה להביא החטאת ג"כ תור לזווג לו, ואם היה בן יונה צריכה להביא בן יונה. לכן '''תביא שש''' ד' עולות לנדרה, שתי תורין ושני בני יונה, דאין ידוע מה נדרה כנ"ל, וב' לחטאתה, תור, ובן יונה, דאין ידוע איזה מין לזווג לעולת חובתה שהוקרבה כבר בכשרות כנ"ל. <small>[רש"י בזבחים הנ"ל, מפרש לפי שיטתו המשך המשנה כדלהלן: '''קבעה נדרה,''' שמלבד שהתחייבה להביא את נדרה ממין פלוני דוקא, כנ"ל, גם קבעה את נדרה, היינו שנתחייבה להביא אותו הקן של נדרה יחד עם עולת חובתה, היינו ג' פרידין. וא"כ השתא כשרוצה להשלים פרידה לעולה מהמין שכבר הקריב, צריכה לחזור ולהביא ממנו ב' פרידות, דכל מה שמביאה לנדרה לא יפחות מב', א"כ '''צריכה להביא עוד חמש פרידים,''' ד' לספק נדרה, ועוד אחד ממין חובתה, אע"פ שכבר הקריבה חובתה, אבל קביעות נדרה מחייבת אותה להביא בשעת הקרבת נדרה, אותו מין כנגד קרבן של חובתה, וצריך שיהיה גם מאותו המין שהקריבה חובתה, אם תור, תביא תור, אם בן יונה, תביא בן יונה. זהו כאשר הביאה ב' קיניה '''ממין אחד,''' וידוע לנו איזה מין הוא, וממנו מביאה גם השתא כנגד חובתה כנ"ל. אבל הביאה '''משני מינין,''' ואין ידוע אם התורים עלו לחובתה או בני היונה, א"כ האחד שמביאה כנגד חובתה ממין חובתה, אינה יודעת אם הוא תור או בן יונה, ולכן '''תביא שש,''' ד' עולות לנדרה, שנים תורין ושנים בני יונה כדלעיל, וב' כנגד עולת חובתה, תור ובן יונה, דאין ידוע איזה מין היה חובתה. (עד כאן הפירוש לרש"י)].</small> '''נתנתם לכהן ואין ידוע מה נתנה,''' תורין או בני יונה, '''הלך הכהן ועשה, ואין ידוע מה עשה,''' איזה מין עשה, ואם עשאם למטה או למעלה, ואפשר שגם עולת חובתה לא הקריב למעלה בכשרות, ומאידך אפשר שהקריב חטאתה בכשרות ולא עולתה, '''צריכה להביא עוד ארבע פרידים לנדרה,''' כנ"ל דמביאה שני תורין ושני בני יונה, לצאת נדרה, ב' עולות מאיזה מין שקבעה ואינה זוכרת. '''ושתים לחובתה,''' או תורין או בני יונה שיעשה אותם עולה, דלמא הקריב תחילה חטאתה למטה בכשרות מאחד המינין, וצריכה להביא עולה מאותו המין לזוג לו, '''וחטאת אחת.''' מאיזה מין שתרצה, שאפשר שלא הקריב למטה להיות לחטאתה, וצריכה עתה להביאה, ואיזה מין שתביא יהא לו עולה לזיוג אחד מהעולות שהביאה עכשיו. והא דלא חיישינן שהוקרבה עולתה בכשרות ממין מסוים, ונצריך אותה להביא ב' חטאות כדי שאחד מהם יהא לזיווג לו, הוא משום דקיי"ל לעיל ספ"ב דאם הביאה אחד תור ואחד בן יונה הכל הולך אחר החטאת. '''בן עזאי אומר שתי חטאות.''' ביארו המפרשים דבן עזאי לטעמי' לעיל ספ"ב דאמר הולכין אחר הראשון, ואם הפרישה הראשון מין תור לעולה תכפול חטאתה. והכי נמי כאן שהקינין נתפרשו בשעת ההקרבה [כדקיי"ל {{ממ|[[בבלי/יומא/מא/א|יומא מ"א ע"א]]}} שהקינין מתפרשות או בשעת לקיחה או בשעת הקרבה], אם הוקרב הראשון מין תור לעולה, צריך לכפול ולהקריב תור לחטאת, ולא הולכין אחר החטאת לומר שיקריב עולה בן יונה כמו החטאת. כיון שהעולה היתה ראשונה. וא"כ ה"נ חיישינן דהקריב הכהן את עולתה בכשרות, וצריכה להביא החטאת דוקא ממין העולה, ולכן צריכה להביא ג"כ ב' חטאות [וחטאת העוף באה על הספק, אבל אינה נאכלת]. <small>וממשנתינו שמענו שאין מעכב שיהיו ב' הגוזלות יחד חיים, דאפילו אחר שכבר הוקרב אפשר לקחת זוג לשני, רק שצריך שיהיה מאותו מין. ['''ולא כמו בשני שעירים של יוה"כ''']. ולפ"ז מה ששנינו לעיל {{ממ|רפ"ב}} "יקח זוג לשניה" פירושו רק שיצרף לה אחר, שיהיה אחד מהם עולה ואחד חטאת. [וגם נכלל בזה שהשני שיקריב יהיה כמין שלה, אף שהלכה זו נזכרת במשנה רק אח"כ בספ"ב].</small> '''אמר ר' יהושע, זה הוא שאמרו, כשהוא חי קולו אחד, וכשהוא מת קולו שבעה. כיצד קולו שבעה, שתי קרניו - שתי חצוצרות, שתי שוקיו - שני חלילין, עורו - לתוף, מעיו - לנבלים, בני מעיו - לכינורות, ויש אומרים אף צמרו - לתכלת. רבי שמעון בן עקשיא אומר, זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן, שנאמר מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן, שנאמר, בישישים חכמה ואורך ימים תבונה:''' '''אמר רבי יהושע, זה הוא שאמרו, כשהוא חי קולו אחד, וכשהוא מת קולו שבעה. כיצד קולו שבעה,''' מ'''שתי קרניו - שתי חצוצרות''' (2), מ'''שתי שוקיו -''' עושים '''שני חלילין''' (4)''', עורו -''' משמש '''לתוף''' (5)''', מעיו - לנבלים''' (6)''', בני מעיו - לכנורות''' (7)'''. ויש אומרים, אף צמרו - לתכלת.''' והכי נמי הכא, כשקבעה ואין ידוע מה נדרה, ואין ידוע גם כן מה הקריבה, וכיצד הוקרב, כדי לצאת ידי חובתה, צריכה להביא [בנוסף על מה שכבר הקריבה], ז' גוזלות לת"ק, וח' גוזלות לבן עזאי, כנ"ל. '''רבי שמעון בן עקשיא אומר זקני עם הארץ, כל זמן שמזקינין, דעתן מטרפת עליהן, שנאמר''' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יב#כ|איוב פרק י"ב פסוק כ']]}} '''מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח. אבל זקני תורה אינן כן, אלא כל זמן שמזקינין, דעתן מתישבת עליהן, שנאמר''' {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יב#יב|שם פסוק י"ב]]}} '''בישישים חכמה ואורך ימים תבונה.''' {{מרכז|'''נשלמה מסכת קנים'''}} {{מרכז|<nowiki>~~~~~~~</nowiki>{{ש}}<nowiki>~~~~~</nowiki>{{ש}}<nowiki>~~~</nowiki>{{ש}}~}} {{מרכז|כתבתי בחמלת ד' עלי משה גבריאל בן הרב פסח יהודה שנברגר}} {{מרכז|בס"ד יום ט' עד י"ב לחודש כסליו תשס"ה}} {{מרכז|חזרתי והדפסתי שנית עם הוספות בחמלת ה' עלי מאז ועד עתה}} {{מרכז|היום ט"ו לחודש אייר תשע"ב}} {{מרכז|שוב ערכתי לדפוס בס"ד לקראת הלימוד במסגרת דף היומי בשלישית}} {{מרכז|חודש תשרי תש"פ}} [[קטגוריה:אוצר - בית המדרש]] [[קטגוריה:מפרשי המשנה: קינים]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף מיזם
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף