עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/קלה" (פסקה)

==יב==

יב) ולפמ"ש נראה ניישב תשו' רמ"א סי' י"ב שהביא הנוב"י שם בעידי זנות שפסלו העדים שלא בפניהם וכתב רמ"א דאף דעדים אין נפסלים מ"מ הוי תרי ותרי כהא דפ"ב דכתובות בשנים חתומים על השטר ומתו ובאו אחרים ואמרו פסולי עדות הי' דהוי תרי ותרי ואוקי ממונא בחזקת מרי', וה"נ אוקי האשה בחזקת היתר לבעלה, ועל זה תמה הנוב"י דהא תרי ותרי ספיקא דרבנן ואסרוה מדרבנן עכ"פ אפי' נשאת תצא כמ"ש תוס' פ"ב דכתובות ופ"ג דקידושין גבי ינאי המלך, וכתב שנעלם מרבן של כל בני הגולה דברי התוס' בכמה מקומות, ויען שחובה עלינו ליישב דברי רשכבה"ג הרמ"א בפרט אני דמזרעי' דרמ"א אתינא, אני אומר שדברי רמ"א נכונים ולא נעלם מרמ"א דבר, דהנה הריב"ש הוכיח בצדק מדברי הרמב"ן פ"ב דכתובות דיכול לפסול שלא בפניהם, וכן מוכח מתוס' שם שכתבו דבאומרים שעדיין הם פסולים ודאי שנים נאמנים וכ"כ בתשו' מהרי"ט חלק אהע"ז סי' ל"ז שכן מוכח מתוס' אך רמ"א ס"ל לחלק משום דנ"מ בפסולים לגבי שבועה דלא מהימני אמרינן עדות שבטלה מקצתה כו' ושאני התם דמתו ואין נ"מ בפסולם לגבי שבועה רק לענין עדות שהעידו כבר, אך כבר כתבנו דלענין שבועה אין נ"מ כי אם מדרבנן, ס"ל לרמ"א מ"מ מדרבנן לא נפסלו ונאמנים על הזנות מדרבנן, וע"כ שפיר אמר הרמ"א דתרי ותרי בדרבנן אוקי אחזקת היתר, דכן כתבו תוס' להדיא בקידושין דבדאורייתא מדרבנן לא מוקמינן לה אחזקת היתר, והביאה הנוב"י בעצמו, וא"כ בנ"ד דהכל חשש דרבנן, דמדאורייתא נפסלו העדים שוב מותרת גם מדרבנן, ואל תשיבני שבוי' דמדאורייתא אפי' ידוע שנשבית מותרת , אינו תשובה דמה דשבוי' מותרת, מדאורייתא הוא רק משום חזקת היתר. וכיון דמבלעדי חזקת היתר יש כאן ספק תורה החמירו חכמים דלא נוקי בחזקת היתר אבל זו מדאורייתא נפסלו העדים ואין עליו ספק כלל: