עריכת הדף "כף החיים/יורה דעה/יח" (פסקה)

== קטז ==

קטז) '''אין''' ראוי למנות שו"ב אלא מי שהוא עניו ביותר לפי שמרוב ענותנותו הוא שואל על כל דבר ודבר ממציאות הטריפות שהוא מתחדש מדי יום ויום ולא יסמוך על דעתו לדמות מלתא למלתא. אבל הלובש מלבוש גאוה מלבד שאוי לו אוי לנפשו נוסף גם הוא שלפעמים מרוב גאותו יראה לו שהסכין חשובה והולך ושוחט בה בחשבו כי אליהו הנביא נתנה לו בדוקה כן ובפרט באיזה מקומות שיש להם שררה זאת של השחיטה ירושה מאבותיהם וסומכים על דעתם בכל מציאות הבא לידם בין כדין בין שלא כדין וטועים הם שכל החושב עצמו במדרגה זו ועושה מעשים כאלו וסומך על עצמו בלי ספק שהוא אפיקורוס ומאכיל טרפות לישראל. גם על בני עירו שלא הקיצו משנתם לעמוד ולבדקו ולאבד האשרה הזאת ממקומה עתידים הם ליתן את הדין ואינם יכולין לומר ולתלות עצמם כמו שאומרים ההמון שהם אוכלים על דעת המלמד שסמכו לזה ונתן לו שטר סמכה בידו והקולר תלוי בצוארו דאין זה כלום דאפשר שאותה שעה שסמכו היה יודע בטיב הדינים ובדיקת הסכין והיה עושה עצמו יר"ש ועניו ובשביל כך סמכו ואחר שיצא מלפניו חזר לסורו הרע ומה יעשה אח"כ זה הסומכו אם לא ידע מעניניו ולפעמים מרחיק נדוד לעיר אחרת בענין שאינו יכול לחזור ולבודקו. ועוד שאפשר שזה שסמכו הוא ע"ה ובור גמור ולפי שהאריך ימים ושנים באומנות זו חושב בדעתו שהיה לגאון באומנות זו ואין כמוהו בעולם וכל הרוצה ליטול סמכה יבוא ויטול ממנו בהרצאת ממון כמו שראינו כמה מקומות בעוה"ר. ולפ"ז אלו היודעים שיש מציאות כזה בעולם והם שותקים וסומכים על הסומכו ואוכלים ממנו ויש בידם יכולת לעוקרו ולא עקרוהו הם נתפשים בעבורו ואם אין בידם יכולת לעוקרו עכ"פ כל מי שנגע יראת ה' לא יאכל משחיטתו ואז תבוא עליו ברכת טוב. כסף אחר בפ"א מה"ש הלכה כ"ו. זבחי צדק או' פ"ח.