עריכת הדף "תורה תמימה/שמות/כג" (פסקה)

== יא ==

'''תשמטנה ונטשתה. ''' תשמטנה מלקשקש, ונטשתה מלסקל {{תוספת|עד|הקשקוש הוא עדור הגפנים, והסקילה הוא להשליך את האבנים חוצה. ואמנם לעדור הגפנים אינו אסור רק אם בא לברות את האילן אבל לסתום פילי מותר משום שיש בזה פסידא, ועיין ברמב"ם פ"א ה"ז משמיטין.}}. (מו"ק ג׳ א׳).

'''תשמטנה ונטשתה. ''' תני, בית הלל אומרים, מה ת"ל ונטשתה, לומר לך, יש לך נטישה אחרת שהיא כזו, מה זו בין לעניים בין לעשירים אף כל נטישה של הפקר אינו אא"כ נפקר בין לעניים בין לעשירים {{תוספת|עה|ונ"מ לענין תרומות ומעשרות דקיי"ל שאין נוהגים בהפקר, אם הפקיר לעניים ולא לעשירים אינו הפקר, וע"ע לפנינו בפ' קדושים בפסוק לעני ולגר תעזוב אותם.}}. (ירושלמי פאה פ"ו ה"א).

'''תשמטנה ונטשתה. ''' מגיד שפורץ בה פרצות אלא שגדרו חכמים מפני תקון העולם {{תוספת|עו|ר"ל מדין תירה כל כך צריך להפקיר שדהו בשביעית עד שיפרוץ הגדר של השדה, אלא שחכמים גדרו שלא יפרוץ פרצות בשדהו מפני תקון העולם, אבל לגדור בודאי שהוא עובר ומבטל מצות עשה.}}. (מכילתא).

'''תשמטנה ונטשתה. ''' תשמטנה בעבודתה ונטשתה באכילתה, ואין לי אלא פירות, עשבים מניין, ת"ל ונטשתה – מכל מקום {{תוספת|עז|פשוט דדריש מכפל הלשון תוקף ההשמטה שלא רק בעבודתה ובדבר הראוי לאכילה אלא אפילו באכילה בדבר הראוי לאכילה ובשמוש בדבר שאינו ראוי לאכילה. ולהגר"א גירסא אחרת בזה, ומה שיש עוד לדרוש בכלל ענין פסוקים אלו יבא אי"ה לפנינו בר"פ בהר, כי שם עיקר מקום דינים אלו, יעו"ש.}}. (שם).

'''ואכלו אביוני עמך. ''' תני, ר׳ יוסי אומר, פירות שביעית לאחר זמן הביעור אוכלין אותן עניים ועשירים, מאי טעמא, דכתיב ואכלו אביוני עמך, קרי בי׳ ואכלו אביוני – ואכלו עמך {{תוספת|עח|ומה שכתב קרא בלשון כזה י"ל שבא לרמז מה דקיי"ל שאינו מותר גם לעשירים כי אם לאכול ממנו מיד ולא להניח, וזהו דוגמת אביונים, דסתם עני נוטל לאכול מיד, ויש עוד גירסות בדרשת ר' יוסי ובדינו, ועיין ברמב"ם פ"ז ה"ג משמיטין ובכסף משנה מענין גירסא זו.}}. (ירושלמי שביעית פ"ט ה"ו).