עריכת הדף "תורה תמימה/ויקרא/טז" (פסקה)

== יג ==

'''ונתן לפני ה'. ''' ת"ר, ונתן את הקטורת על האש לפני ה', שלא יתקן מבחוץ ויכניס, להוציא מלבן של צדוקים שאומרים יתקן מבחוץ ויכניס {{תוספת|נב|שכן היה דעתם לסברתם המשובשת שפירשו דמה דכתיב ר"פ זו כי בענן אראה – בענן הקטורת, והיינו שבעת בואו של כה"ג לפנים כבר יהיה הענן מתמר ועולה, וזה הוא רק באופן שנותן ומתקן בחוץ כדי שבבואו לפנים כבר יהיו הקטורת מעלים עשן, אבל באמת סברא זו היא בורית, שהרי מפורש אומר הכתוב והביא מבית לפרוכת ונתן את הקטורת על האש לפני ה', הרי דהנתינה והתיקון הם מבפנים בק"ק לפני הארון. ומה דכתיב כי בענן אראה פירושו להורות שצריך ליתן בו מין עשב המעלה עשן, וכמבואר לעיל במקומו בפ' ב'.

והנה ידוע הוא מסוגיא דיומא י"ח א' שהיו משביעין את הכה"ג שלא ישנה דבר מסדרי היום [וזה היה בבית שני שאז נחשדו רבים בכת הצדוקים] ובס' תפ"י פ"א דיומא הקשה מה תועלת בשבועה זו אחרי דלדעתם כך המצוה לתקן מבחוץ א"כ הוי השבועה לבטל את המצוה, שלא חלה, יעו"ש. אבל י"ל דלא קשה, שהרי עיקר שיטתם שלא לקבל דרשות חז"ל, וגם הא דנשבע לבטל את המצוה שאינה חלה הוא מדרשת חז"ל, כמבואר לפנינו בפ' ויקרא בפסוק להרע או להיטיב, ומכיון שהם אינם מקבלין דרשה זו הרי לדידהו חלה שבועה זו.

ואולי י"ל דהצדוקים ידעו כי דברי התורה בכתובים אשר לפנינו לא יסבלו הבנה אחרת כ"א כדעת הפרושים, רק המה בְּאַוָתָם לְחַקוׁת נמוסי הגוים כידוע, אמרו לעקב את המקרא, מטעם כי אין מדרך הכבוד לעשות כן גם למלך בו"ד (וכמו שמפורש בתו"כ ובירושלמי) וגם מצאו להם סיוע מה בכתוב כי בענן אראה וגו', ולכן היו משביעין את הכה"ג שלא ישנה מסדר היום כפי הכתוב בתורה.}}. (שם נ"ג א').

'''וכסה ענן הקטורת. ''' מלמד שנותן בה מעלה עשן {{תוספת|נג|מין עשב המעלה עשן, וכמבואר לעיל בפ' ב'.}} [והא כבר אפקתה מן כי בענן אראה (פ' ב')], אמר רב אשי, חד למצוה וחד לעכב {{תוספת|נד|הרבה אוקימתות באו בגמרא לצריכות שני הפסוקים, והעתקנו דברי רב אשי משום דבתרא הוא.}}. (יומא נ"ג א').