עריכת הדף "
שו"ת בית הלוי/א/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == והנה בענין קנין מטלטלים אגב קרקע בודאי נראה דלר"ת שכ' בב"ב דף נ"ד דאין קנין שטר בעו"ג כיון דהקנין כתוב אצל ישראל לא ילפינן לעו"ג מיניה א"כ הא גם בקנין אגב דנפקא לן במס' קידושין דף כ"ו מקרא דויתן להם אביהם מתנות רבות וגו' עם ערי מצורות ביהודה דלא מהני בעו"ג וכן כתב להדיא האו"ת בסי' קכ"ג דלא מהני רק עדיין אין זה מוכרח לפי מש"כ התוס' בב"ק דף י"ב בד"ה אנא מתניתא ידענא דקנין אגב לא הוי רק תקנתא דרבנן וקרא הוי אסמכתא בעלמא א"כ י"ל דגם בעו"ג תיקנו ליה ולפי"ז נתבאר לנו במה דנהגו במכירת חמץ לכתוב קנין אגב ומקורו משו"ת מהרש"ק בספר נחלת שבעה וכתב עליו שהוא המובחר שבקניינים ולית בו שום פקפוק ולפי"ז הא אם נאמר דקנין אגב הוי דאורייתא ע"כ לא מהני לר"ת וכבר הוכחנו לעיל באות ה' דגם דעת האלפס, והר"ח הוא כר"ת דקנין שטר לא מהני בעו"ג בשדה ומוכרח דס"ל דבכה"ג לא ילפינן לעו"ג וא"כ גם באגב לא מהני בהו לדידהו והנה ראיתי מפקפקים בלא"ה על קנין אגב בחמץ כיון דלא הוי רק מדרבנן א"כ היאך יועיל להפקיע איסור בל יראה מדאורייתא ודברים אלו י"ל דהא חזינן בב"מ דף מ"ו גבי היה עומד בגורן דפריך וניקנינהו אגב קרקע הרי דאם היה מקנה לו המעות באגב היה מהני להיות שלו והיה יכול הקונה לפדות בו המעשר שני וא"כ הא ע"כ מוכרח אחד מהני תרתי או דקנין אגב הוי דאורייתא או דגם קנין דרבנן מהני להפקיע גם איסור דאורייתא דכיון דהפקר ב"ד הפקר נעשה לגמרי ממונו של הקונה ואין לחוש כלל לומר דלהתוס' דהוי דרבנן היאך יהיה נפקע עי"ז איסור דאורייתא דהוא דבר הסותר את עצמו שוב מצאתי כן בספר ישועות יעקב על ה' פסח אמנם להיפוך יש לחוש בקנין אגב אם נאמר דהוי דאורייתא א"כ הא לא מהני בעו"ג להאלפס ור"ח ור"ת: גם בקנין חזקה ראיתי להמקנה בקידושין דף י"ד שכתב דלר"ת לא מהני בעו"ג וטעמו דהא בקידושין דף כ"ז נפקא לן קנין חזקה מקרא דוירשתם אותה וישבתם בה במה ירשתם בישיבה והרי לא הוצרכו לחזקה דהא ארץ ישראל מוחזקת בידינו מאבותינו וע"כ הא דהוצרכו לחזקה הוא כדי לקנות כל א' חלקו המגיע לו וא"כ הא הוי קנין ישראל מישראל וא"א ללמוד מיני' דלהוי מהני בקנין עו"ג מישראל או ישראל מעו"ג והנה בודאי דבריו מוכרחין דלעיקר קנין גוף הארץ לא הוצרכו אז קנין חזקה דהרי אפי' בלאו הך דהיא מוחזקת מאבותינו הא קנו אותה בכיבוש מלחמה והא כתבו התוס' בגיטין דף ל"ח דאפלו היכא דלא מהני קנין חזקה מכל מקום כיבוש מלחמה מהני וכן כתבו התוס' בב"מ דף מ"ח בד"ה נתנה לסיטון וע"כ לא היו צריכין אז לחזקה רק לקנות כל אחד חלקו המגיע לו והנה ראיתי בחידושי מהרי"ט לקידושין דף כ"ז שעמד על קושית המקנה הנ"ל דלמה הוצרכו לחזקה והרי היא מוחזקת מאבותינו וכ' דאין לומר דלזכות כל א' בחלקו הוצרכו לחזקה דהא החלוקה הוי ע"י גורל דמהני כדאיתא בפרק בית כור דף ק וגם הי' ע"י אורים ותומים ולדידי אין זה קושיא דהא י"ל דתנא דבי ר' ישמעאל דאמר דחזקה נפקא לן מהאי קרא דוירשתם אותה וישבתם בה ס"ל דהגורל לא היה רק בחלוקה שבין השבטים בין שבט לשבט אבל היחידים שבכל שבט שחלקו ביניהם נחלתם לא היה ע"פ גורל כלל וע' בב"ב דף קי"ז בשיטה מקובצת שם שכ' כן דחלוקת היחידים לא היה ע"פ גורל (ועיי' בדף קכ"ב ובשיטה מקובצת שם שכ' להפוך] והוצרכו לחזקה ובזה יתיישב ג"כ קושית מהרי"ט שם שהקשה דהא ישיבה לא הוי חזקה כלל אם אינו מתקן גוף הקרקע ולפי זה ניחא דהא מיד העו"ג הא קנו לה בכיבוש מלחמה ורק דהי' של כל ישראל בשותפות ולזכות כל א' בחלקו הוצרכו לחזקה והרי מבואר בחו"מ סי' קנ"ז דבחלוקת השותפים מהני חזקה אפי' בהילוך גרידא: ואגב אכתוב כאן ביאור דיבור א' בתוס' בקידושין דף ח' תניא מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים כו' אילימא דלא מקנו בהו כלל ישיב גאולתו אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף ומסיק דבא למעט חליפין וכ' התוס' בד"ה ומאי וז"ל אין ע"ע נקנה בחליפין ולא קונה עצמו בחליפין דמה שהוא קונה בכסף נפקא לן מהאי קרא דמכסף מקנתו לקמן דף י"ד אבל עבד כנעני נקנה בחליפין ועיי' במהרש"א שגמגם על דבריהם עוד כתב מהרש"א דמה שהוא קונה עצמו בכסף לא ילפינן מהאי קרא דמכסף מקנתו אלא שהוא נקנה בכסף כדאיתא בהדיא לקמן ובאמת דטעות הדפוס הוא בתוס' במה שנרשם דף י"ד דשם מביא הגמרא להא דנקנה בכסף וכמש"כ מהרש"א וצ"ל דף ט"ז ושם איתא וקונה את עצמו בכסף דכתיב מכסף מקנתו וכוונת התוס' הוא דבאו לחדש דכמו דחזינן הכא דאינו נקנה בחליפין כמו כן אינו קונה עצמו בחליפין דהני ב' דברים תלוים זה בזה והביאו ראיה דהרי הא דקונה עצמו בכסף נפקא לן מהך מכסף מקנתו אלמא דמהא דנקנה בכסף ידעינן דקונה עצמו בכסף הרי דזה תלוי בזה והא דלא הוכיחו התוס' מכאן גופה מדפריך ישיב אמר רחמנא לרבות שוה כסף ככסף הרי דס"ל דכיון דקונה עצמו בשוה כסף א"כ נקנה ג"כ בש"כ [ועיי' בשער המלך הלכות עבדים שהביא דברי הריטב"א דס"ל דאינם תלוים זה בזה והקשה עליו מהך דהכא] י"ל דס"ל להתוס' דהכא ממשמעות הפסוק פריך מדכתיב ישיב מכסף כו' מוכח דגם להאדון היה נקנה בזה וכ"כ בחי' ריטב"א דלשון ישיב משמע כן ומיושב קושית השעה"מ גם נראה דגם התוס' ס"ל דלא תלוי זה בזה ורק דהוי ס"ד דקנין חליפין ליהוי מהני מטעם כסף ועי' בתוס' לעיל דף ג' ד"ה ואשה וזה לשון התוס' בגיטין דף ל"ט בד"ה משום דה"ל כליו של מקנה אבל אם הי' כליו של קונה היתה זוכה עצמה בחליפין דתני' בהדי' בפ"ק דקדושין דעבד כנעני נקנה בחליפין משום דחליפין דמי לכסף וכל היכא דכסף מהני חליפין נמי קני לבר מאשה כו' ומש"ה הוי ס"ד דגם עבד עברי יהיה קונה עצמו בחליפין כמו דקונה עצמו בכסף ולזה הביאו ראי' דהרי הא דקונה בכסף נפקא לן רק מהא דמכסף מקנתו וכיון דמיניה ממעטינן חליפין ממילא אינו קונה עצמו בחליפין: <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף