עריכת הדף "מראי מקומות/ברכות/ב/א" (פסקה)

=== תחילת זמן קריאת שמע של ערבית להלכה ===
==== דעת רש"י ====
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ב/א|ד"ה עד סוף]]}} שזמן קריאת שמע להלכה משעת צאת הכוכבים. וכן פסק הרי"ף שזמן ק"ש משעת צאת הכוכבים שהרי כן דעת חכמים במשנתנו ובברייתא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|עמוד ב]]}}, ואף לדעת האומר {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|לקמן ג.]]}} שרבי אליעזר הוא האומר במשנתו זמן זה, מכל מקום מוכח שאף חכמים סבירא להו הכי מכך שלא נחלקו עליו כדרך שנחלקו עליו בהמשך המשנה לגבי סוף הזמן.

ולכך כתב רש"י בשם הירושלמי שקריאת שמע הנאמרת בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אינה אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. 

והקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א|ד"ה מאימתי]]}} שאם כן היה לו לקרות ג' פרשיות ובברכותיה, ועוד שאנו פסוקים כדעת רבי יוחנן שיש לסמוך גאולה לתפילה אף בערבית ולדעת רש"י נמצא שקריאת שמע נאמרת אחר התפילה, ועוד שקריאת שמע שעל המטה אינה אלא משום מזיקין ותלמיד חכם אין צריך לקרותה{{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/א|לקמן ה.]]}}.

והרשב"א יישב דעת רש"י שאילו היו מאחרין להתפלל עד זמן ק"ש היה כל אחד הולך לביתו ולא היו מתפללין בצבור מפני הטורח להתאסף שוב, ולכן התירו להתפלל קודם הזמן. ואחר שכבר קראו ק"ש בברכותיה כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה לא הצריכו לשוב ולברך כיון שהברכות אינן מעכבות כדמוכח בירושלמי, וגם לא הצריכו לקרות אלא פרשה ראשונה שהיא מדאורייתא. והדין לסמוך גאולה לתפילה הוא כשמתפלל ביחיד או בציבור אחר שהגיע זמן ק"ש, וע"ע שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|סימן ג]]}}.

ובשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/ג|שם]]}} כתב ביישוב קושייתם מפני מה לא יקרא על מטתו ג' פרשיות, שאף רש"י סבירא ליה שאנו מקדימים לקרות קריאת שמע כדעת רבי יהודה שזמן קריאת שמע מתחיל בזמן פלג המנחה, וכדעת רבינו תם {{ממ|המובאת להלן}} אך כל זה דווקא לענין ב' פרשיות דרבנן, שמאחר שהוא ספק אם הלכה כרבי יהודה או כרבנן לפיכך דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. אך פרשה ראשונה דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/יז/ב|לקמן יז:]] ובכ"ד}} שהיא מדאורייתא ולפיכך צריך לחזור ולקרותה{{הערה|ועיין שם עוד מה שרצה לבאר כעין זה שרש"י סבירא ליה כדעת ר"י בתוספות {{ממ|מובאת להלן}} שסומכים על דעת התנאים המקדימים זמן קריאת שמע לצאת הכוכבים, וסבירא ליה שאין לסמוך על דעת יחיד אלא לענין ב' פרשיות אחרונות שהם מדרבנן.}}.

==== דעת ר"ת ====

דעת רבינו תם שק"ש דבית הכנסת היא עיקר וכדרבי יהודה שזמן המנחה עד פלג המנחה ומאותה שעה זמן ערבית וגם קריאת שמע{{הערה|ובביאור דברי הירושלמי שהביא רש"י, ראה להלן.}}.

והקשו התוס' דהוה תרתי קולי דסתרן אהדדי שהרי מנחה מתפללין אחר פלג המנחה. והרשב"א יישב קושיא זו דלגבי תפלה הקלו.

עוד הקשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב|ב: ד"ה אמר ליה]]}} ממה שהקשה ר' יהודה לר' מאיר והלא כהנים מבעוד יום טובלין, ותמוה הלא לשיטתו נמי קשה שהרי פלג המנחה מבעוד יום הוא, ויישבו התוס' דלדידיה הקשה לו דדריש בשכבך בשעת שכיבה כרבנן, ואילו רבי יהודה לא דריש לה כלל.

והרשב"א כתב שנדחקו בדבריהם ואינו נראה כלל שהרי ודאי לר"י זמן מנחה עד פלג כיון שתפלות כנגד תמידין נתקנו ולא מאחר דחשיב לילה שהרי זמן רב יש עוד הלילה וכהנים טובלים לדעת ר"י אחר פלג המנחה ועל כרחך שיום הוא, ואם נאמר דלר"י חשיב זמן שכיבה אף שהוא יום כיון דבשכיבה תליא רחמנא ולא בלילה, אם כן אף לר"מ יש לומר שאף שהכהנים טובלים באותה שעה לפי שאכתי יום הוא מכל מקום זמן שכיבה הוא.

==== דעת ר"י ====

דעת ר"י בתוספות שאנו סוברים כדעת התנאים המובאים להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}} בגמרא שזמן ק"ש משעה שקדש היום או משעה שבני אדם נכנסים לאכול בע"ש [ודברי הירושלמי יפרש כלדעת ר"ת, ראה להלן]. וכן כתב בעל המאור שכדאיים הם אלו התנאים לסמוך עליהם בשעת הדחק של צבור. והביאו התוס' ראיה לדבריו מדאמרינן לקמן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כז/א|כז.]]}} דרב מצלי של שבת בערב שבת ומסתמא גם היה קורא קריאת שמע. והקשה ה[[מהרש"א/חידושי הלכות/ברכות/ב/א|מהרש"א]] שאין ראיה מכך לדעת ר"י שהרי גם לדעת רש"י שעיקר ק"ש הוא מה שקורא על מטתו מכל מקום תפלת ערבית קורא מבעוד יום, וכן מוכח בירושלמי שמבאר שקריאת שמע היתה קודם לתפילה כדי לעמוד מתוך דברי תורה, אך תפלת ערבית שפיר התפללו קודם צאת הכוכבים. ולכן כתב המהרש"א שעיקר הראיה היא לדעת ר"ת וכפי שהביאה הרא"ש, שהגמרא להלן {{ממ|[[בבלי/ברכות/כז/א|כז.]]}} מוכיחה מתפילתו של רב דהלכה כרבי יהודה דחשיב לילה ומאחר דקי"ל כרבי יהודה סבירא להו לתוס' דהוא הדין דהוי לילה לענין קריאת שמע. והרשב"א הקשה על דעת ר"י שהרי למסקנא אין זמן מוקדם לצאת הכוכבים אלא שיעורו של ר"א או שיעורו של ר"מ, ושיעורו של ר"מ אי אפשר לעמוד עליו קודם צאת הכוכבים כיון שאמר כל דבריו בבין השמשות דרבי יוסי {{ממ|כמבואר לקמן [[בבלי/ברכות/ב/ב|ב:]]}}. ור"א לגבי ר' יהושע אינו כיון דשמותי הוא, ועוד דהוה יחיד כנגד רבים. ואף אם אפשר לעמוד על שיעורו של רבי יוסי {{ממ|כמבואר ברשב"א שם בשם הראב"ד}} מ"מ אין הלכה כר"מ במקום רבי יהודה וכ"ש במקום רבי יהושע ורבי יהודה ור' אחא ור' חנינא דרבים הם. והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/א/א|סימן א]]}} כתב שמכל מקום בתפילה הקלו וגם שעשו כאן מתוך הדחק שלא היו מתקבצין שוב. ותמה במעדני יום טוב {{ממ|[[מעדני יום טוב/ברכות/א/א#ק|אות ק]]}} מהו שאמר בתפילה הקלו הלא בקריאת שמע איירינן ואף אם נאמר שהשאילו הלשון תפילה לק"ש עדיין קשה איך הקלו בשל תורה וכתב ע"פ דברי תלמידי רבינו יונה {{ממ|[[תלמידי רבינו יונה/ברכות/ב/א|כאן]]}} שיכולים חכמים לעקור מ"ע משום סייג ואף כאן עשו סייג כדי שלא תתבטל לגמרי, אלא שכתב שלפ"ז מה שהוסיף הרא"ש וגם מתוך הדחק נהגו כן אין לו מובן שהרי היינו הך. עוד כתב לפרש שאחר שהקלו בתפילה להקדימה הקלו גם להקדים ק"ש כדי לסמוך גאולה לתפילה, אך דחה פירוש זה שאין טעם לעקור ד"ת כדי לסמוך גאולה לתפילה שאינו אלא סמך וסעד בעלמא, וגם מצינו לרב שדחה סמיכת גאולה לתפילה משום הוספה מחול על הקודש, ועוד כתב שאף לפירוש זה לשון הרא"ש דחוק.

===== ביאור דברי הירושלמי =====
רש"י {{ממ|[[רש"י/{{כאן}}#עד|ד"ה עד]]}} מביא דברי הירושלמי: אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה.

רש"י מבאר דברי הירושלמי לשיטתו, שהוקשה לו מאחר שמנהגם להתפלל קודם צאת הכוכבים, אם כן למה קורין קריאת שמע הלא אינם יוצאים בכך ידי חובתן כיון שאין זה זמן שכיבה. ועל כך משיב הירושלמי שעושין כן לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, ואין כוונתם לצאת בכך ידי חובת קריאת שמע.

תוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|ד"ה מאימתי]]}} החולקים על דעת רש"י מבארים, שהירושלמי דיבר על קריאת שמע שהיה מנהגם לקרות קודם התפילה כמו "אשרי" שאנו אומרים קודם מנחה. והבעל המאור {{ממ|הביאו ה[[רשב"א/ברכות/ב/א|רשב"א]]}} הביא ראיה לפירוש זה מהירושלמי.

וה[[חשק שלמה/ברכות/ב/א|חשק שלמה]] פירש כוונתם שהיו קוראים ק"ש קודם תפלת המנחה, והביא שכן מבואר בסמ"ג {{ממ|[[סמ"ג/עשין/יט|עשין י"ט]]}} בשם ר"ת שהיו רגילין לקרות ק"ש במנחה אחר תפלה ונתבטל אח"כ, וכתב שתיבת 'אחר' ט"ס וצ"ל 'קודם' תפילה.