עריכת הדף "מעשי למלך/ביאת מקדש/ה" (פסקה)

== יב ==

<small>א') </small>

''' ובלבד ''' 

''' שלא ישתנו מראיתן ויהא כמים הכשרים לטבילה.''' 

<small> והנה בטבילה אין שינוי מראה פוסל זולת אם נפל בו יין ונשתנה מחמת משקה אחר אבל מי צבע אין פוסל המקוה א"כ גם כיור אינו פוסל שינוי מראה אלא בנשתנה מחמת משקה אחרת ותמה בברכ"י או"ח סי' ק"ס שזה נגד גמ' דסוטה דף ט"ו דאיתא שם מה מים שלא נשתנה מראיו ותוס' שם הוק' הך דסוטה אהא דזבחים דמי כיור כמי מקוה ותי' מדרבנן פסול למי כיור וא"כ תימא על רבינו שכ' דכשר כמי מקוה אפי' מדרבנן ובמשל"מ ג"כ רמז כאן לדברי התוס' סוטה ותי' דרבינו מפרש מה מים שלא נשתנה ופי' הברכי יוסף שאין משתנין ע"י האור אף כלי שלא נשתנה ע"י האור לאפוקי נתאכמו ע"י אור ורק אם נשתנה מחמת משקה אחר שנפל לתוכו פסול כמו במקוה והנה שם הקשו עוד מע"ז דף ל"ז דדחי הגמ' דלא דרשינן מה מים שלא נשתנו וע"ז כתבו נמי לתרץ דהוה אסמכתא ובברכ"י שם נתקשה איך מתורץ בזה הך דע"ז והעלה דלפי פירושו ניחא דכונתם לומר דמה מים אינן משתנין כלל ע"י האור לאפוקי כלי אם נתאכם ע"י האור פסול את"ד והביא שם דעת הרא"ה שהובאה בב"י דבכיור פסול כל מים שנשתנה מראיו מדכתיב שני פעמים מים נלמד דבעינן מים כהוויתן כדמוכח מהך דסוטה דדרשינן מה מים שלא נשתנו והא דאמרו בזבחים דמי מקוה כשרים למי כיור אינו אלא לאפוקי דלא בעי מים חיים דומיא דמי מקוה ואולם קשה לי לדברי הרא"ה מהא דמנחות דף כ"ג דס"ל לזעירי דם שבישלו א"ע עליו דאין ראוי לזריקה עוד תיפוק לי' משום דנשתנה ובדם זריקה הא כתיב ג"כ דם דם כדאיתא בזבחים דף פ"ג ע"ב למ"ד דמערבין לקרבנות אייתר לי' דם דם והא ג"כ פשיטא דדם שבישלו אף שהוא צלול עכ"פ נשתנה ול"ה כברייתו כמש"כ הש"ך סי' קצ"ח סק"כ בשם בה"ג וז"ל אמר רב זו שאמרו דם לח א"ח לא אמרו אלא בשלא נתבשל אבל נתבשל באש בין לח בין יבש חוצץ והיינו משום דכל שנתבשל הדם נסרך ושפיר חוצץ כדאמר שם במנחות הא דסריך הא דלא סריך וא"כ נתמעט מדם דם שנ"פ וצ"ע ועמש"כ בפ"ו מאיסורי מזבח {{ממ|והנה רש"י חולין דף ק"ה פירש דלכן ללש"ק שם אין נוטלין לידים במים שיד סולדת בהן יען שנשתנו ולא מיקרי מים ולכאורה תמוה שנגד גמ' דע"ז הנ"ל דל"ש במים שנשתנה ע"י האור ונראה לישב עפמש"כ בפ"א מכהמ"ק דלענין שתי' ל"ש יד סולדת דעד שבא לבמ"ע מתקרר וניחא דוקא לנטילה שייך לומר דיד סולדת נשתנו מיקרי אבל בקרא דאוכל בכסף תשבירני דלענין שתי' אייריא קרא שפיר קאמר דמים לא נשתנו דהא כי קשתי לי' כבר נפיק מתורת יד סולדת בו:</small><br>''' אח"ז '''  ראיתי בח"ס בחי' חולין הקשה כן על פירש"י וכ' דגמ' דע"ז קאי לפי ל"ב דנוטלין לידים ולפמש"כ א"צ לדחוק די"ל דלאכילה לא מיקרי נשתנה מעולם כיון דלכשיבוא לידי אכילה ע"כ נפיק מתורת יד סולדת א"כ מעיקרא ל"ח שינוי כלל אף דשעה אחת הי' יד סולדת דאין דיחוי אצל איסורים כדאיתא מנחות דף נ"ד רק לגבי נטילה דאי הוה נטל באותה שעה הוה פסול דחל השינוי לכן אף לכשנתקרר אח"כ חשוב שינוי:<br>'''  אולם '''  קשה לי לפירש"י דמשמע דס"ל אפי' נתקרר פסול מתוספתא הביאו הר"ש פ"ט דפרה מי חטאת שהגלידו וחזרו ונימוחו כשרים מוכח דאפי' לקולא א"ד אצל איסורים ואין לומר דא"כ תיקשי להיפוך הא דקיימ"ל מים שאובים שהגלידו וחזרו ונימוחו טהורים והא אמרת דא"ד אצל מצות וכן הוא באמת בתוספתא דטהרות דמים טמאים שהגלידו ונימוחו חוזרים לטומאתן הישינה הנה כבר עמד ע"ז הרא"ש בתשובה וכ' דמים שאובים קיל ממים טמאים ול"נ דרק במים שאובים מהני הגליד דמים שאובים הא לא נפסל אלא לדעת האדם וכיון שהוגלד שלא לדעת האדם א"כ לא גרע משאובים שלא לדעת האדם (ועפי"ז העלתי בתשובה לפסול להקוות ע"י גליד כל שהוגלד ע"י מעשה אדם שקורין קונסט אייז דכשחזר ונימוחו הוה הכל לדעת האדם חוזר לפסול הראשון}} אבל לפירש"י הנ"ל קשה וצ"ע:<br><small> ב') </small>

'''בין ''' 

''' מים חיים בין מקוה.'''  והנה בה' סוטה פ"ג פסק רבינו דבעינן כלי חדש והקשה בכ"מ דכאן פסק דל"ב מים חיים א"כ ל"ב כלי חדשה כדמוכח בסוטה דף ט"ו דפריך אי מצורע מים חיים אף כאן מים חיים ומשני דאיה"נ דלר"ש מי כיור הוה מים חיים ובתויו"ט שם כתב לישב יען דגמ' דחי איכא למיפרך שכן טעון עץ ארז וקאמר רבה דרשא אחריתי אמר קרא בכלי חרס כלי שאמרתי כבר א"כ לכן בעי כלי חדשה אף דמים ל"ב מים חיים רק מי כיור ובמראה הפנים ירושלמי סוטה שם סייע לדברי רבינו מלשון הירושלמי שם דאמרינן כולה דרבנן יעו"ש:

''' כל ''' 

''' המשלים למי כיור.'''  והנה בגמ' איתא דאין משלים לרביעית ופירש"י לנט"י דא"ל לרביעית דטבילה דהא כבר ביטלוהו לרביעית דמקוה והראב"ד מפרש לרביעית דמקוה דנפ"מ לענין קידח בו רביעית כדאמר ר"פ אם קידח בו רביעית מטבילין בו מחטין וצינורות הואיל ומהכשירא דמקוה קאתי דזה לא ביטלוהו א"כ אהא קאי נמי ר"ל דלרביעית דמקוה אינו משלים וא"כ לכאורה קשיא דרבינו כ' כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור ויקשה הא במי מקוה בכלל נמי רביעית דמקוה כהא"ג בקדח עכ"פ וכיון דלרביעית אין משלים טיט שהפרה שותה ממנו איך נתן כלל כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור אך י"ל דרבינו בפ"ח ממקוואות ה"ט כתב טיט שהפרה שוחה ושותה הר"ז נמדד עם המקוה וכאן כתב עם מי מקוה משמע דלרביעית דמקוה ג"כ נמדד עמו ושפיר קאמר דכל שמשלים למקוה משלים למי כיור והא דקאמר דלרביעית אין משלים היינו לנט"י כפירש"י ותוס' ונראה להביא ראי' דבנזיר דף ל"ח פריך הגמ' בפשיטות והאיכא מקוה ומשני בר מההוא דבטלי לרבנן וקשה הא לר"פ אם קידח בו רביעית מטבילין בו כיון שבא ממקוה שלם א"כ לחשבינהו במנין הרביעית אע"כ דאין חילוק כיון שבטלו לרביעית דבא ממקוה שלם ג"כ בטלוהו ור"פ אעיקר דינא קאי אי לא בטלוהו הוה דינא הכא דסגי באם קידח בו רביעית דמטבילין בו א"כ ע"כ הא דר"ל דלרביעית אין משלים היינו לנט"י:<br>'''  והנה '''  תוס' ב"ב דף ס' ד"ה מים דמי בורות פסולים לניסוך וכ"כ הרשב"ם דף ע"ט וקשה דהא בזבחים דף כ"ב אמר ר"ל דמי מקוה כשרים לכיור וא"כ קשה מהא דאיתא בסוכה דמי החג שנפסל הי' ממלאין מן הכיור ומאי פסקא דבכיור הי' מי מעיין כיון שגם מי מקוה כשר לכיור ולניסוך פסול וכן קשה לדעת רבינו דכ' כדברי שניהם דמי מקוה כשרים לכיור ופסק דהי' ממלאין מן הכיור ובחי' הרש"ש סוכה עמד ע"ז ולא תי' כלום: