עריכת הדף "מעשה רקח/שבת/כז" (פסקה)

== יא ==

'''מי שיצא וכו'.''' משנה שם דף נ"ב ופסק כת"ק וכ"כ בפירוש המשנה וממ"ש רבינו לפיכך וכו' מוכח דכוונתו לומר דכיון שיצא בדעתו חוץ לתחום מורה שרוצה להלוך לפניו ולכך הד' אמות שיש לו לכל רוח בעלמא בנדון זה אין נותנין לו אלא לצד חוץ לפניו דהרי נמצא שבירר לו הד"א לצד חוץ שהרי יצא לדעתו והיא סברת רבי יהודה במשנה דף מ"ה דקתני ומודה ר"י שאם בירר אינו יכול לחזור בו ובזה אין שום דוחק בדברי רבינו ועיין להרב המגיד ז"ל ועוד הביא ז"ל שהאחרונים פסקו דיש לו ד' אמות לכל רוח ויש עוד שפסקו כרבי שמעון דבעי תו ט"ו אמה מפני המשוחות וכו' ע"כ. והטור והרב ב"י סימן ת"ה פסקו כדברי רבינו עיין עליהם ואף דמרן ז"ל הצריך עיון כאן בשלחנו הטהור פסק כדבריו. ועל מ"ש הרה"מ דהבלעת תחומין מלתא היא הרע"ב שם כתב להיפך עיין עליו.

'''וכן מי שהחשיך וכו'.''' עיקר הדין הוא במשנה שם ומבואר הדבר דאינו דומה ליצא חוץ לתחום דאבד תחומו ע"י הליכתו בשבת משא"כ זה דאין בידו פשע דכשנכנס השבת נמצא חוץ לתחום וא"כ בהכרח ליתן לו תחומו שהם האלפים אמה. אלא שיש לעמוד במ"ש רבינו שאם כלתה מדתו במקצת העיר וכו' דאיך יתכן דבר זה כיון שהוא חוץ לתחום העיר שהם אלפים אמה איך אפשר בעולם שתכלה מדת האלפים אמה שלו במקצת העיר כיון שהוא רחוק ממנה אלפים אמה והרב המגיד ז"ל כתב בזה דאין לומר שעל עיר אחרת נתכוון רבינו ולפיכך י"ל שיש להגיה בדברי רבינו ואם החשיך תוך התחום וכלתה מדתו במקצת העיר וכו' ומרן ז"ל כתב עליו דאינו יודע למה דחה מ"ש ואין לומר שעל עיר אחרת נתכוון רבינו ע"כ. ובאמת דדייקי דברי רבינו שמתחילה כתב לשון מדינה ושוב הזכיר עיר וגם בששה נוסחאות שיש לפנינו ושנים מהם כתיבת יד קדמונים כתוב כך בדברי רבינו בלי שום שינוי.

'''היתה רגלו אחת וכו'.''' שם איכא דאמרי א"ר חנינא רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס דכתיב אם תשיב משבת רגלך רגליך קרינן וכו' ופסק כהך איכא דאמרי והראב"ד ז"ל השיג על רבינו למה פסק כן והרב המגיד הליץ עליו דהלכה כדברי המקיל בעירובין וכן דעת הרי"ף וכן פסק הרב ב"י שם.