עריכת הדף "מזרחי/ויקרא/כ" (פסקה)

== כ ==

'''אשר ישכב את דודתו המקרא הזה בא ללמד על כרת האמור למעלה. ''' פי' בפרשת אחרי מות דכתיב ביה אחר כל העריות ונכרתו כל הנפשות העושות כן בקרב עמם: 

'''שהוא בעונש ערירי. ''' אינו ר"ל לולא הערירי הכתוב כאן היינו אומרם הוא נכרת ואין בניו נכרתים דהא בפרק הבא על יבמתו בעי בגמרא דודתו דכתב בה רחמנא ערירי למה לי ומשני לכדרבה דרבה רמי כתיב ערירים יהיו וכתיב ערירים ימותו הא כיצד יש לו בנים קוברן אין לו בנים הולך ערירי ופרש"י ערירים למה לי היינו כרת האמור למעלה שסת' כרת שזרעו נכרת משמע וכן משמע נמי משנויא דגמרא דקאמר לכדרבה דרבה רמי כו' שאם לא היה מובן מן הכרת שהוא ובניו נכרתי' אלא הוא לבדו נכרת ולפיכך כתב כאן ערירי ללמד שבניו נכרתים למה הוצרך לתרץ לכדרבה דרבה רמי כו' ה"ל למימר ללמד שהוא וזרעו נכרתים אלא עכ"ל דסתם כרת שהוא ובניו נכרתים משמע וא"כ מקרא דונכרתו דבפרשת אחרי מות דקאי אכולהו עריות למדנו שהבא על דודתו הוא ובניו נכרתים ולפיכך תרץ ואמר דהאי דחזר וכתב כאן ערירים הוא כי היכי דלכתוב ביה ימותו ולגבי אשת אחיו כתיב ערירים יהיו לאשמועינן יש לו בנים קוברן אין לו בנים הולך ערירי והיינו כדרבה דרבה רמי כו' דקאמר דמערירים יהיו משמע שבשעת מיתתן סופן לבא לידי ערירי דאם יש לו בנים קוברן ומערירים ימותו משמע שאם הם עכשיו ערירים כן ימותו ואפילו אם יולדו להם בנים לאחר מעשה כך פירש רש"י שם אף על פי שבפירוש החומש יש נוסחאות הפוכות ואם כן ע"כ לומר שמה שכתב רש"י כאן ללמד על כרת האמור למעלה שהוא בעונש ערירי הכתוב כאן דמיירי יש לו בנים קוברן אין אין לו בנים הולך ערירי כדרבה דאי לאו ערירי דהכא דכתיב ביה בהאי קרא דדודתו ימותו ובקרא דאשת אחיו יהיו דשמעינן מנייהו יש לו בנים קוברן אין לו בנים הולך ערירי ה"א דבניו נכרתים אבל לא היינו יודעים איזו בנים הם נכרתים אם אותן שהיו לו קודם שחטא שהם בכלל העונש ואם אותן בנים שנולדו לו לאח' החטא שהם בני רשע אבל אותן שנולדו לו קודם שחטא שהן בני צדיק לא קמ"ל אבל השתא דנכתבו ערירים ימותו וערירים יהיו למדנו שבין הבנים שיהיו לו קודם החטא ובין הבנים שנולדו לו לאחר החטא כלן נכרתים כמו שאמרו יש לו בנים קוברן אין לו בנים הולך ערירי ואמרו בגמרא דאי כתב רחמנא ערירים יהיו ה"א דהוה ליה עד חטאיה אבל מחטאיה ואילך לא ואי כתב רחמנא ערירים ימותו ה"א מחטאיה ואילך אבל מעיקרא לא צריכא א"ק שאם כדפרש"י דסתם כרת הוא ובניו נכרתים במשמע קשיא מההיא דמ"ק דאמרי מת קודם ס' שנה זהו מיתת כרת והא דלא חשיב ליה משום כבודו של שמואל הרמתי שמת בנ"ב שנה שקצ' הב"ה את ימיו שלא יראה במיתת שאול הרי שמדמה זה לכרת שמואל הרמתי בנים היו לו שנאמר ויהי כי זקן שמואל ולא הלכו בניו בדרכיו הא למדת שהכרת הוא נכרת ואין זרעו נכרת וצ"ע גם יש לתמוה על רש"י ז"ל למה לא נתן טעם באחותו ובאשה דוה שנכתב בה כרת בפרשה זו ובפרשת אחרי מות שיותר ראוי לתת טעם בהם ממה שיתן טעם גבי דודתו שלא נכתב בפרשה זו הכרת אלא הערירים בלבד שהוא בכלל הכרת האמור באחרי מות והלא בריש הבא על יבמתו שנתנו הטעם בדודתו נתנו הטע' באחותו ודודתו ואשת אחיו ואשה דוה שלגבי אחותו אמרו אחותו דכתיב בה כרת למה לי לכדרבי יוחנן דאמר ר' יוחנן לחלק יצאת שאם עשאן כלם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת משום דהוי אחותו בכלל כל הכריתות שבפרשת אחרי מות ויצאת מן הכלל ללמד על הכלל כולו מה אחות מיוחדת שהיא ערוה וחייבין עליה בפני עצמה אף כל שהיא ערוה חייבין עליה בפני עצמה ובאשה דוה אמרו שנשנית כאן כדי לכתוב בה הערה ללמד שאפילו בהעראה בלבד חייב כרת ובדודתו ובאשת אחיו אמרו שנשנו כאן כדי לכתוב באחת מהן ערירים יהיו ובאחרת ערירים ימותו לאשמועינן לכדרבה יש לו בנים קוברן אין לו בנים הולך ערירי ואלו רש"י ז"ל לא כתב כאן אלא דודתו ואשת אחיו שבשניהם כתוב ערירים ואלו באחותו ובאשה דוה לא כתב כלום: