עריכת הדף "מזרחי/ויקרא/טו" (פסקה)

== יג ==

'''וכי יטהר כשיפסוק מזיבתו. ''' דהיינו טהרת דמים לא טהרת טומאה דהא כתיב בתריה ורחץ במים חיים וטהר וכן שנוי בתורת כהנים וקורא אותו יטהר אף על פי שהוא עומד בטומאתו כל עוד שלא יספור שבעה נקיים ויטבול כמו וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי ורוח עברה ותטהרם וכן זהב טהור שאינם אלא נקיות וזכוך מהסיג והלאה אף כאן יטהר שיזדכך מידי עפושו היורד מבשרו ולא יזוב עוד דאי אפשר לומר שיטהר ממש מטומאתו ופי' וטהר הבא אחריו שיטהר להבאת קרבנותיו דא"כ מאי וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים אחר שכבר נטהר מטומאתו קידם ספירת השבעה: 

'''שבעת ימים לטהרתו שבעת ימים טהורים מטומאת זיבה שלא יראה זב וכולין רצופין. ''' פירוש שאלה הז' ימים צריך שיהיו טהורין מטמאת זיבה לא ז' ימים סתם כנראה מן הכתוב שאם לא יהיו טהורין מזיבה מה טעם וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים דמשמע הא אם לא נפסק זיבתו לא יספור אלה הז' ימים והלא אין הפרש בין קודם שנפסק לאחר שנפסק אלא עכ"ל שאלה הז' טהורין מהזיבה הן אחר כך אמר וכולן רצופין שלא יהיו מפוזרין כדתניא בתורת כהנים שבעת ימים יכול בין סמוכין בין מפוזרין ת"ל לטהרתו שתהא טהרתו אחת פירו' דלא חזא זיבה במיצעי אלא שיהיו כל ז' הטהורין סמוכין זה לזה ופירוש מפוזרין דחז' במיצעי ולא סתר להנהו יומי קמאי דלא חזא אלא משלים עד ז' מהני יומי בתראי דלא חזא דהוו להו שבעת ימי טהרה מפוזרין מקצתן קודם שראה ומקצתן אחר שראה ת"ל לטהרתו שתהא טהרתו אחת דהיינו שלא תהא טומאה מפסקת ביניהן ואי חזא במיצעי סתר להו ליומי קמאי והדר מני שבעה מריש' ודוקא היכא דחזא זיבה במיצעי אבל אי חזא קרי לא סתר כולהו קמאי אלא יומו בלבד דכתיב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה ודרז"ל לטמא' בה אין לך סתירה אלא כטומאתה החמור בה מה טומאת קרי יום א' כדאיתא בנדה בפרק בתרא: