עריכת הדף "מזרחי/בראשית/יא" (פסקה)

== לב ==

'''ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח ליציאתו של אברם. ''' הרמב"ן ז"ל טען ואמר ואני תמה על דבריהם שזה מנהג כל הכתובים הוא לספר חיי האב והולידו הבן ומיתתו ואחר כך מתחיל בענין הבן בכל הדורות כך נהגו הכתובים והנה נח עצמו בימיו של אברם עודנו חי ושם בנו כל ימי אברם היה חי: ''' ואני ''' תמה מאד על דבריו אלה כי אין מנהג הכתובים בשום מקום לספר המקרים שקרו לבן בחיי אביו אחר מיתתו רק בספורי הדורו' מפני שכשמזכיר דור האב יחוייב שיזכיר גם תולדותיו וימי חייו ומיתתו כדי שישלים ספור הדור ההוא ואחר כך מזכיר דור הבן והוה מחוייב שיזכיר גם תולדותיו וימי חייו ומיתתו כדי שישלים גם ספור הדור ההוא וכן זה אחר זה על הסדר הזה מאחר שענין הספור ההוא אינו רק למנין הדורות אבל כשאין שם ספור דורות רק ספורים ומקרים נמשכים זה אחר זה כספור תרח שלקח בנו וכלתו ובן בנו והלך לחרן ושם נתנבא בנו להפרד מאביו ללכת ארצה כנען אם יכתוב הכתו' תחלה מיתת אביו ואח"כ יכתוב נבואת אברם וצאתו משם והיא היתה בעודו בחייו אין זה מנהג הכ' בשו' מקו' וא"ל שגם זה מספורי הדורות כי כבר השלים כל ספורי הדורות והתחיל לספר בלקיחת תרח את אברם בנו וגו' שהם ספורים נכריים שאינם מענין ספורי הדורות ושמא לזה כוון באומרו ועוד מפני שכבר התחיל בענין אברהם וכו': 

'''שלא יהיה הדבר מפורסם לכל. ''' לא הבינותי בעד איזה זמן הוא חושש אם בזמן אברם מהו זה שאמר לפיכך קראו הכתוב מת והלא בזמן אברם עדיין לא נכתבה התורה ואם בזמן שאחר כתיבת התורה מאי ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו דקאמר והלא כתוב בצדו ויאמר ה' אל אברם לך לך ולא היה יכול לעמוד עם אביו לבטל גזרת השם: 

'''לפיכך קראו מת שהרשעים כו'. ''' אף על פי ששב בתשוב' כדפרש"י ז"ל גבי ואתה תבא אל אבותיך בשלום מכל מקום בעת שהניחו אברהם והלך רשע היה וקראו הכתוב מת תדע שהרי גבי ואתה תבא אל אבותיך בשלום פרש"י והוא מבשרו שיבא אליו למדך שעשה תשובה וממלת מבשרו משמע שלא היה יודע זה שהיה חושב עודינו ברשעתו כאשר הניחו כמו שבשרו על תשובת בנו במאמר תקבר בשיבה טובה שלא היה ידוע לו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}