עריכת הדף "
מזרחי/בראשית/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יט == '''היא יצירה היא עשייה האמורה למעלה. ''' פי' וא"כ אין לתרץ זה ההכפל אלא בדרשא שדרשו בחולין פרק השוחט כתוב אחד אומר ישרצו המים כו' ועוף יעופף אלמא ממיא איברו וכתיב אחד אומר ויצר ה' אלהים מן האדמ' כל חית הארץ ואת כל עוף השמים אלמא מארע' איברו אלא מן הרקק נבראו ופרש"י רקק שיש בו מים ויבשה והזכיר החיה כדי ללמדך שבשעת יצירתן כו' וזהו שכתוב אחריו ועוד כאן למדך כו' וזהו ללשון אחרון שהוא העיקר בכל מקום אבל ללשון ראשון אין זו אלא דחיה בעלמא כדאמר להו ר"ג לתלמידיו וכי קשה בעיניכם שדחיתי את אויבי בקש. והאי ועוד למדך כאן כו' אינו ממה שהשיב לאותו אפיקורס על קושיית המקראות שהרי לפי הלשון האחרון שהוא העיקר דחיה בעלמא היא אלא תשובת ייתור המקרא שהוא קושייתו של רש"י ז"ל כמו שנראה מדבריו היא יצירה היא עשייה האמור למעלה כלומר ולא היה לו לכתוב כאן ויצר שכבר כתיב ויעש היא התשובה של ועוד למדך כאן כו' וכ"כ למעלה וכן אצל בהמ' חזר וכתב ויצר מן האדמה כל חית השדה כדי לפרש ויבא אל האדם הבהמות והעופות ואין כל עוף דבק עם ויצר לפי התשובה הזאת אבל התשוב' לאותו אפיקורס שהיא תשוב' לקושית העוף יחוייב לפרש שואת כל עוף דבק עם ויבא ולא עם ויצר דלעיל מיניה ועל זה אמרו שהיא דחייה בעלמא ואם כן קושיית הייתור מתורצת בשתי תשובות האחת כדי ללמוד שבשעת יצירת הבהמות והעופות מיד הביאן אל האד' והשני' כדי ללמד מקושיית המקראות שהעוף נברא מן הרקק: '''ובדברי אגדה יצירה זו לשון רדוי וכבוש. ''' בב"ר וכאלו אמר וישעבד ה' אלהים מברואי האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויביאם אל האדם פי' תחת ידו ורשותו: '''סרסהו ופרשהו. ''' הפכהו ממצבו כאלו כתו' כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם הוא שמו ואז יהי' פי' כשתוסיף מלת שם אחר האדם ומלת לעולם אחר שמו כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם שם הוא שמו לעולם הגמל בשם גמל והשור בשם שור ובזולת תוס' שם יהי' פי' יקרא לו כמו קרא לו לא קריא' השמות ואז אין טעם למאמר הוא שמו ובזולת תוספת מלת לעולם אין טעם למאמר הוא שמו דמאי רבותיה כל איש מבני אדם נמי כשיקרא שם לשום דבר הוא שמו דליכ' למימר הוא שמו המונח עליו מתחל' קודם קריאתו של אדם הראשון כי עדיין לא נקראו להן שמות אלא על ידו ובזולת ההפוך יהי' המובן ממנו שכל מה שיקרא לו האדם בשם נפש חיה הוא שמו ובזולת זה השם אינו שמו ואי' זה אמת שהרי שם נפש חיה כולל כל הבהמות והחיות והעופות וממאמר וכל אשר יקרא לו נפש חיה משמע שלא קרא זה השם רק לקצתם ועוד מה טעם ויקרא האדם שמות לכל הבהמ' ולעוף השמים ולכל חית השדה והלא אין כאן כי אם שם נפש חיה לבדו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף