עריכת הדף "מאמר יהונתן/נרצה/פירוש על חד גדיא" (פסקה)

== ואתא הקדוש ברוך הא ושחט למלאך המות. דשחט לשוחט. דשחט לתורא. דשתא למיא. דכבה לנורא. דשרף לחוטרא. דהכה לכלבא. דנשך לשונרא. דאכלה לגדיא. דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא חד גדיא==

'''ע"ד''' בעת ההיא יפוקד ה' בחרבו הקשה על נחש בריח ונחש עקלתון זהו קליפת עשו. שחקק ביריכו נחש יריכין כנ"ל והס"א נקרא עלמא דתקונא. והובא בכתבי האריז"ל בדרוש מי יגור באהליך. וז"ל בעת יציאת מצרים פתח הקב"ה סוף המ"ם בלבד של למרבה המשר' ויצאו ממצר ים אבל לעתיד לבא בגאולה אחרונה יפתח ה' אותה לגמרי באלכסון וישארו שני דלתות פתיחות. דל"ת דו"ד ראשון ואחרון שהוא משיח ראשון ואחרון: וז"ש הפסוק אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתות"י יום יום ויכניע קליפות ישמעאל הנקרא חמור כמ"ש שבו לכם פה עם החמור וכמ"ש עני ורוכב על החמור. ואח"כ יכניע קליפות עשיו ועמלק כלב וחזיר בסוד אין זרעו של עמלק נופל אלא ביד בני' של רחל. וז"ש שכל את ידי"ו ימין דאברהם חסד נוטל נוקמין מישמעאל ומן ממונא דיליה ומשמאל דיצחק פחד נוטל נוקמין מעשיו ומן ממונא דיליה בתרין משיחין חד מימינא משיח בן דוד וחד משמאלא משיח בן יוסף בסוד דוד ויהונתן לאה ורחל וז"ש יעקב לא יסור שבט מיהודא זה משיח בן דוד ומחוקק מבין רגליו זה משיח בן יוסף עד כי יבא שיל"ה זה מש"ה חושבנא דדא כחושבנא דדא. ולו יקהת עמים ירצה בו שמונה נסיכי אדם ושבעה הרועים ושמשון בן מנוח יקבל שכרו כי יתגלגל בזמן משיח ויהיה שר צבא ה' על חיילותיו ושמו שרי"ה והי' ירשה שעיר אויביו ועליו נאמר ויפול רוכבו אחור ואז יתקע בשופר גדול ויחיו המתים ומבצבצים ועולים כדכתיב ויציצו מעיר כעשב הארץ ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו בהר הקודש בירושלים ויתנו עוז למלכם וירם קרן משיחם. וזכו אלו הב' שבטים יהודא ואפרים לעמוד מבניהם משיחי ישראל היותם משבטיהם המרגלים נאמנים ולא כזבו בשליחותם ומשיח בן דוד ימלוך מקצה ארץ מלכה שבא וסבא אשכור יקריבו ובני נכר יהי' רועים את צאנם ואיכריהם וכורמיהם וע"ז אמר שמואל בגמרא אין בין ימות המשיח לעולם הבא אלא שיעבוד מלכיות ירצה בזה כי בני אדם יאכלו וישתו וישגלו ויולידו ויחיו וימותו אחר כי חיו ימים רבים. ולאחר זאת יקרה מלחמות גוג ומגוג. כי שים פניו אל אדמת הקדש מבצרי יהודא וילכדו העיר והנשים ישגלנה ויהרוג את זקן וטף ולא יחמול. ויהי' הרעש הגדול הנאמר בפסוק כי אז ירעשו דגי הים ועוף השמים וכל חומה לארץ תפול ותהי' עת צרה ליעקב. ויתמיד הצרה הזאת עד כי ילבש ה' את בגדי נקם. ויהי' חרב איש ברעהו ויפול על חילו בוז ואבני אלגביש. ויבואו בני ישראל וטהרו את הארץ הזאת וישללו את שולליהם ויבוזזו את בוזזיהם ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו אין שטן ואין מפגיע פגע רע וערבה להם מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמניות ויהיו כל ישראל נביאי ה' שנאמר אשפוך רוחי על כל בשר. ויראו בעיניהם הוד כבוד ותפארת מלכות נעימות שמחות ורננות. וה' יקרב קץ גואל משיחנו. לבנות חרבות ירושלים בכדכד וספיר ואבני חפץ ואז באור השכינה נלכה באור פני מלך חיים. כמאמר הנביא ונהרו אליו כל הגוים ויאמרו לכו ונלכה כו' בית אלוקי יעקב. פנו דרך ישרו מסילה לאלוקינו. כי ה' שוכן בציון ובירושלים. אמן ואמן נצח סלה ועד סליק:

<big><big>{{מרכז|'''לשנה הבאה בירושלים'''}}</big></big>

<big>{{מרכז|'''תם ונשלם לאל בורא עולם:'''}}</big>


{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:ביאורים לחד גדיא]]