עריכת הדף "טל אורות (שפילמן)/א/א" (פסקה)

==יא==
(יא) '''היוצא''' מזה שכל הבחינות המתגלים בהגוף ע"י הנפש מקורם הוא הרצון שרוצה בזה שיתגלה והסיבה להרצון הוא העונג אשר נקשרה בהנפש ואלו שני הבחינות העונג והרצון הם בחינת כתר בשני בחינותיו (הנקראים בפי המקובלים עתיק ואריך) והכתר הוא הממוצע בין הנפש שאינה נתפס בהגוף כי אינה בבחי' מקום גשמיי ובין האורות הנתפסים בהגוף והעונג הוא הבחינה האחרונה הנמשך מעצם הנפש ר"ל שכל הנפש נמשכת אחריו והרצון הוא השורש להאורות והכוחות אשר מתפשטים בהגוף כי בלי רצון לא נעשה שום דבר אמנם שניהם הם נעלמים כי העונג כמו שהוא בבחי' הכתר אינו נרגש כלל בהגוף אלא אפי' הרצון הנמשך מהעונג ומתפשט בכל הגוף עד בחי' התחתונה שבגוף הכל הוא בהעלם מוחלט כמו שנראה בחוש איך האדם פושט אצבע קטנה שבידו או שברגלו או איזה אבר שמנענע שכ"ז בא מכח הרצון לנענע זה הבחי' וכל זה התנוע' נעשה כרגע כי אור הרצון מתפשט בהעלם בכל אבר ואבר להיות נשמע לרצונו עד שכל האברים בטלים כולם לרצונו באחדות גמור בלי שירגיש האדם בעצמו שום רצון במוחו אלא עד בא אור הכתר אל הלב (כמש"ל איך שאור הכתר מתגלה בת"ת) שם הוא מתגלה הרצון שנקרא רעותא דלבא ושם מתגלה התענוג והרחבת הלב עד שבא לידי חמדה ותשוקה בהתפעלות ממש אבל כמו שהוא במוח אינו נרגש כלל כי לרוב קרבת הכתר אל הנשמה אין כח בגוף להיות כלי להגביל אור כזה עד שמשתלשל במדריגה היותר רחוקה ונתקטן אורה אז נתגלה אורה כמ"ש מזה לקמן [[טל אורות (שפילמן)/א/ג#י|פ"ג אות י']] ע"ש ומקום הת"ת שמקורו הוא הכתר הי' צריך להיות תחת הבינה אמנם מחמת שהוא עדין אור פשוט לכן הוא מתגלה שם בסוד הדעת שהוא פנימית הת"ת כמ"ש לקמן מזה [[טל אורות (שפילמן)/א/יד|פי"ד]] ע"ש (ואל תשיבני דלעיל ב[[#ד|אות ד']] כתבתי שהיחידה הוא הכתר כו' וכאן כתבנו שכתר היא אור הנאצל מהנפש ואינו אפילו עצם הנפש כי בכאן אנו מדברים מהעשר ספירות הנשפעים להגוף ותשעה כוחות מתגלים ויש השגה מהם והכתר הוא בהעלם ולעיל דברנו מהעשר ספירות שבעצמות הנשמה כנודע שכל בחי' אור יש לו עשר ספירות לפי בחינתו כמו שתבין כל זה לקמן):