עריכת הדף "
העמק שאלה/קכה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == {{העמקש|יא}} '''צריכין לברך קודם שיברכו כו'.''' לשון צריך משמעו חובה כלשון שכ' רבינו בסי' ע"ב גבי הפרשת תלה דמיבעי ליה לברוכי. וכמו כל ברכת המצות דא' שמואל צריך לברך עובר לעשייתן. אבל א"כ קשה הא דאי' בסוטה שם ומגילה דף כ"ח דשאלו את ר"א בן שמוע מפני מה הארכת ימים והשיב מעולם לא נשאתי כפי בלא ברכה. [ומפרש בסוטה מאי מברך א"ק. משמע דר"א ב"ש קאי בברכת א"ק. ולא כהמאירי במס' מגילה שפי' בברכת רבש"ע] הרי דאין זה חובה כ"כ. וכבר כ' הגר"א שם ס"ק ל' שאין הברכה מעיקר דינא והביא ראי' מכאן. אבל לא נודע הטעם מ"ש מצות ב"כ מכל מ"ע. והגאון טורי אבן במגילה כ' בזה"ל שמא מתחלה לא תקנו ברכה קודם נ"כ ור"א הוא דתיקן לברך דהרבה מצות שאין טעונין ברכה כו' עכ"ל. ואין הדבר מחוור. דודאי על כל המצות חובה לברך. והני מצות שאין מברכין אמרו הראשונים טעם כמבואר בתשובה המיוחסת להרמב"ן ובשארי ראשונים ז"ל. וכאן אין טעם א' שמבואר שם. איברא יש מקום לדבר ע"פ מש"כ בעל המאור שלהי מס' רה"ש בד"ה ומה שנהגו. שאין ברכה א"ק בצבור על תק"ש מדינא דגמרא לפי דעתו שא"צ לברך מיושב לפני תפלת מוסף משום שאינו עיקר המצוה. ועל תקיעות שעל סדר ברכות מלכיות זו"ש אין לברך כלל. וסיים בזה"ל אבל באמת אין לנו ברכת התקיעה מדברי רבותינו אלא ברכה של תפלה בלבד עכ"ל. הכוונה דכיון שיש ברכות של תפלה שוב לא נתקן ברכת א"ק כמו שלא תקנו א"ק על ק"ש. משום שיש לפניו ברכת אהבה רבה. ובאמת הקורא ק"ש בלא ברכת אה"ר צריך לברך א"ק כמש"כ בשם רב עמרם גאון בקורא ק"ש ערבית לפני הזמן שחוזר וקורא בזמנו ומברך א"ק לקרות שמע. הרי דברכת אהבה רבה פוטרתו ה"נ ברכת מלכיות זו"ש. כ"ז לפי דרך בעה"מ. לפי זה ה"ה ברכת הודי' הטוב שמך פוטר א"ק של ב"כ. וראב"ש תקן ברכה זו משום דהלכה כר"ג דבכל השנה אסור לצאת בתפלת הש"ץ. וא"כ הכהנים כבר התפללו ואין ברכת הודי' של ש"ץ פוטר מברכת א"ק שעליהם. משא"כ תק"ש דע"פ דין הכל יכולים לצאת בתפלת הש"ץ במוסף דרה"ש. וא"כ ברכת התפלה פוטר ברכת א"ק של התוקע וכל הצבור. מיהו הרמב"ן במלחמות חולק על המאור וכ' בזה"ל אבל אנו רואין שאפי' בצבור שתקעו על הסדר מברכין באמצע תפלה כדרך שעושין בנ"כ עכ"ל. מבואר דלא ס"ל עיקר סברא זו. ולא דמי לברכת ק"ש שפוטר א"ק דעל ק"ש דהתם לכתחילה תקנו ברכת אהבה רבה לק"ש ובלא ק"ש אין מברכין אותה כלל. משא"כ ברכת שמ"ע היא מצוה בפ"ע. משו"ה אם נזדמן בה מצוה אפי' השייך לתפלה כמו תק"ש ונ"כ חובה לברך א"ק. וא"כ קשה הא דראב"ש. ונראה ברור דאע"ג שהרמב"ן ס"ל שחובה לברך על תק"ש וב"כ. ואין ברכת התפלה פוטר. מכ"מ אם עומד בתוך התפלה אסור לברך משום הפסק. והרי אפי' בין גאולה לתפלה מבואר בש"ע סי' ס"ו דהמניח תפלין אסור לברך אע"ג דמחויב לברך. מכש"כ בתוך התפלה כמש"כ התוס' ברכות דף י"ג ד"ה שואל דתוך תפלה חמור מסמיכת גאולה לתפלה. ובאמת ודאי התוקע. בצבור מחויב להתפלל בפ"ע כדי שיוכל לברך ולהוציא הצבור. דמי שיוצא בתפלת הש"ץ אסור לברך ולהפסיק כמו המתפלל עצמו וכמש"כ תוס' ורא"ש ס"פ שלשה שאכלו לענין יוצא בבהמ"ז. והוא הדין בברכת כהנים שהמתפלל עצמו ונושא כפיו אע"ג שחייב לברך א"ק מכ"מ אסור להפסיק בזה. וכמו כן מי שיוצא בתפלת הש"ץ כמש"כ. מעתה ניחא הא שהתפאר ראב"ש שמעולם לא יצא בתפלת הש"ץ אפי' ברה"ש ויוה"כ דמותר לצאת מ"מ כדי שיהא יכול לברך א"ק על נ"כ התפלל בפ"ע. ולמדנו מזה דהש"ץ הנושא כפיו אסור לברך משום הפסק. וכן אסור לענות אמן על ברכת א"ק אפי' בטוח שלא יטרף דעתו. דהא דתנן בפ' א"ע לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטרוף דמשמע דבלא זה יענה אין זה אלא באמן של ברכת כהנים עצמה. דכמו שהיא תפלה ממש כאשר יבואר באות י"ג. ה"נ אמן מגוף הברכה והתפלה הוא. אבל ברכת אשר קדשנו שאינו אלא ברכת המצות אין המתפלל יכול לענות אמן כמו על שארי ברכות המצות. וכ"ז דלא כהט"ז סי' קכ"ח ס"ק י"ד שהבין מש"כ התו' דאמן אינו חשוב הפסקה משום שצורך תפלה הוא קאי גם על אמן של א"ק ולפי פרש"י במשנה שכת' דליכא טרוף אלא משום שהוא צריך להקרות ברכה שני' לפני הכהנים וכ"כ בפי' המשניות להרמב"ם. ומוכח שאין באמן של א"ק חשש טרוף מש"ה העלה דבאמת יש לענות אותו אמן. וכ"ז ליתא שהרי סתמא תנן ולא יענה אמן אחר הכהנים. וכל אמן במשמע שאין עונין. אלא ע"כ להיפך. דאמן של א"ק פשיטא שגם בלי שום טעם דטירוף מן הדין ג"כ אין עונין. ולא נשנית הטעם אלא משום אמן של ב"כ. וע"ז כתבו התו' דצורך תפלה היא דכמו ברכת כהנים עצמו. הוא צורך תפלה וה"ה אמן. אבל באמן של א"ק ברור שאינו ענין לתפלת שמ"ע. וכן כתב הא"ר דלא כט"ז. והיינו שנתקשה המבי"ט סי' ק"פ והביאו המג"א בס"ק י"ז אמאי אין כהן א' מברך א"ק ומוציא שאר הכהנים כדתני' בתוספתא ברכות עשרה שעושין מצוה א' אחד מברך לכולם. ועל גוף ב"כ אין להקשות שא' יברך ושארי כהנים יצאו בשמיעה משום שהיא כתפלת שמ"ע ואסור להוציא אם לא למי שאינו בקי. אבל ברכת א"ק אינו ענין לגוף התפלה. שפיר הקשה אמאי הוא משונה משאר בה"מ דא' מוציא לרבים. נחזור לענין דברכת א"ק דב"כ היא ככל בהמ"צ וממינא אין המתפלל רשאי לברכה. ותו ממ"נ אי נחשבת מגוף התפלה הרי תמני סרי תקון שתסרי לא תקן וכמו שהקשה הכי הש"ס ברכות דל"ג ב' בהבדלה. ואי אינו מענין תפלה ה"ז הפסק בתפלה. אלא לא יברך ויכוין הש"ץ כשהוא כהן ונושא כפיו לצאת מהמברכים. ואפי' לדעת רבינו ובה"ג שכתבתי בסי' א' אות כ"ה שאסור להפסיק לקדיש ולקדושה אפי' לשמוע מהצבור ש"ה שהשהוי הוא הפסק. משא"כ כאן שמוכרח להשהות ולהמתין על אחיו הכהנים ממילא רשאי לשמוע הברכה ולכוון לצאת אלא שלא יענה אמן דזה הפסק וכבר קיי"ל שמע ולא ענה יצא.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף