עריכת הדף "הכתב והקבלה/ויקרא/כז" (פסקה)

== כ ==

'''לא יגאל עוד. ''' אין פירושו שאין רשות כלל ביד הבעלים לפדותה, אלא שאין לו לגאלה להיותה אצלו כמו שהיתה שלו מקודם כשדה אחוזה שדינו שאינה יוצאה לכהנים ביובל, אבל תהיה אצלו כשדה מקנה ויוצאה לכהנים. כך למדונו בת"כ, ופי' בק"א דמלת עוד הדרה למה שהיתה בתחלה שלא תהיה עוד כך אבל תהיה באופן אחר כי מלת עוד ישמש על השנות הדבר שישוב להיות בעתיד על הענין שהיה בעבר ופסק ואיננו בהווה כענין וידע אדם עוד את אשתו. ול"נ לפרש לרבותינו מלת עוד על התמידיות כמו עוד יהללוך שפירושו תמיד לעולם, וכן עוד כל ימי ארץ (פאָרטוואֶהרענד) כי מלת עוד המחובר לשלילה מורה על התמידיות כמו לא יאמר לך עוד עזובה (ישעיה ס"ב) וטעם לא יגאל עוד לא יהיה בזה גאולה תמידית (עס קאנן ניכט פיר פאָרטוואֶהרענד איינגעלאזט ווערדען (כלומר גאולה להשאר תמיד אצלו עד שלא תצא להקדש אף ביובל, אבל גאולה זמנית יש לו, שיכול לפדותה להשאר בידו עד שנת היובל ואז תצא להקדש כשדה מקנה, כ"ה פירושא דקרא לגרסא דילן במתני' דערכין ב"ה, גאלה אחר וגאלה מידו יוצאה לכהנים ביובל. אמנם לגרסת הרמב"ם אינה יוצאה לכהנים ביובל, וכ"פ (פ"ד מערכין ה"כ) אם גאלה אחר מיד ההקדש וחזר המקדיש וגאלה מידו חוזרת לו לעולם ואינה יוצאה להקדש ביובל (ע"ש בפי' המשנה לרמב"ם ובתי"ט) א"כ מה הוא לא יגאל עוד דאמר קרא, הא יוכל לגאלה ותשאר לעולם בידו, וצריכים אנו לדחוק ולומר דמאמר לא יגאל עוד הוא חלק התנאי, ויהיה טעם המקרא אם לא יגאלנה הבעלים ומכרו הגזבר לאיש אחר, ומזה האחר לא יגאלוה הבעלים כי ישאירוהו ביד האחר, אז והיה השדה וגו' כלומר אז יצא לכהנים: