עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/בהר בחוקותי" (פסקה)

== יום א' - רבי דוד הקשר ==
=== ערכין - פדיון הנפשות ===
;"איש כי יפליא נדר בערכך נפשות לה'" {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כז#ב|ויקרא כז ב]]}}

צריך להבין את שייכות פרשת ערכין לפרשה שלפניה - פרשת התוכחה. גם יסוד ענין הערכין צריך ביאור, כיון שהוא רק תעריף מסויים שהאדם צריך לתת, מדוע אומר 'ערכי עלי' או 'ערכו של פלוני עלי', יאמר מיד 'חמישים שקלים 'עלי', ודיו. גם לשון הפסוק "בערכך נפשות לה'" צ"ב, איזה ערך נפשות יש כאן.

ובמחצית השקל, על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#יג|שמות ל יג]]}} "מחצית השקל בשקל הקודש", מפרש [[רש"י/שמות/ל#יג|רש"י]]: בשקל הקודש היינו שקל של ערכין, וצ"ב מדוע תלה הכתוב שקל של מחצית השקל בשקל של ערכין. ובתנחומא בפרשן מבואר ש"אם אתה מביאים לפני ערכין שלכם, מעלה אני עליכם כאילו נפשותיכם הקרבתם לפני, ועוד שבזכות הערכין אני מציל אתכם מגיהנום", וצ"ב בטעם הדבר.

ונראה מבואר מכל זה שענין הערכין אינו נדר גרידא של דמים, אלא נחשב הדברי כאילו מקדש הנפש לה' ותשלום הערכין הוא כעין פדיון של הנפש שהקדיש. וכיון שבמחצית השקל מבואר שבאה "לכפר על נפשותיכם" {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ל#טז|שם פסוק טז]]}}, נראה שאף שם יסוד הדבר הוא כהקדש הנפש ופדיונה, ולכן תולה התורה את מחצית השקל בשקל של ערכין.

זהו אם כן הדגשת הכתוב "בערכך נפשות לה'". ולכן אומרים חז"ל שהעושה כן כמקריב נפשו, וניצל עי"ז מדינה של גיהנום. {{ממ|שירת דוד}}