עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/לג" (פסקה)

==יא==

יא) האומנם כי דבר תימה לומר דנסתרה עם נואף תיאסר לבעלה, ובסוטה (כ"ו:) גוי מקנין על ידו, מבואר דבסתירה לבד לא נאסרת, דרוב נכרים פרוצים בעריות הם, אך בפרק אעפ"י מפרשים התוס' להני עובדי דשלהי נדרים לנחשד דמתסרא לי' בעידי כיעור לבד, אך הוקשה להם בכאן דהתינת בעובדא קמייתא, דהוה מהרזק בביתא היא ואנתתא דפירוש הר"ן מלשון דהרזקי' באנדרינא דפרק החובל, ושם פירש"י שסגרו במסגר, וזה נחשב כיעור כדקי"ל בש"ע סי' י"א דהגיפוי הדלתות במנעל הוי כיעור, אך בעל לחוד הוקשה להם דבסתירה לחוד הא אף לנחשד לא מתסרא, וכן פירש בפסקי מהרא"י סי' רנ"ב דברי התוס' אלו דמפרשים לנחשד, אך דמהא דאין אוסרים על היחוד משמע דאפי' לנחשד אין אוסרין עיי"ש, וע"ז מתרצים נואף שאני, דבזה חשוב כיעור ביחוד לבד, וזה ברור בכוונת התוס', מ"מ בנידון דידן תיאסר לנחשד כיון שהיא נואפת, הן אמת דלפי פירוש הר"ן שלהי נדרים דאי לאו הני טעמי הי' ראוי לבעל נפש לחוש לעצמו כדי לצאת ידי שמים, אין ראי' דחשוב כיעור, דאפי' בעוברת על דת גרידא מבואר בסי' קט"ו דמצוה לגרשה, מ"מ צריכין לחוש לדברי התוס' ולא מצינו חולקים עליהם בזה: