עריכת הדף "
אבן האזל/נזקי ממון/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''כל שומר שנתחייב לשלם ואין לו והי' המזיק תם שהוא משלם חצי נזק מגופו, הרי הניזק משתלם מן הבהמה שהזיקה וישאר דמי מה שגבה הניזק חוב על השומר לבעל הבהמה.''' ''' מדברי ''' הרמב"ם מוכח דאם יש לשומר אומרים תחלה לשומר שישלם לניזק, ויש לעיין בזה דאמאי יהי' השומר מחויב לשלם מתחלה לניזק, דהא גם הבעלים אינם מחויבים לשלם מביתם והניזק אינו גובה אלא מגוף השור, ואין לומר דזהו מדינא דר' נתן דכיון דכשיגבה הניזק השור יהי' השומר צריך לשלם לבעלים לכן גובה הניזק מן השומר מדר' נתן, אבל באמת זה אינו מתרי טעמי, חדא דלא שייך כאן כלל לבוא מדר' נתן כיון דכל כמה שלא תפס הניזק את השור אכתי אינו מחויב השומר לשלם לבעלים ובגדר אחוי טרפד ואשלם לך, ועוד דאפי' בדינא דר' נתן אין מוציאין מן הלוה השני כ"ז שיש לראשון נכסים בני חורין כמבואר בסי' פ"ו א"כ איך אפשר להניזק לתבוע את השומר, ואין לומר דכונת הרמב"ם כאן להשמיענו רק דאפי' אין להשומר מה לשלם להבעלים, מ"מ גובה הניזק מן השור דלא הי' להרמב"ם לכתוב כל שומר שנתחייב לשלם, דהא כ"ז שלא גבו את השור לא נתחייב לשלם, ולכן נראה דסובר הרמב"ם דאף דבשור תם אין הבעלים מחויבין לשלם מן העלי', ואין לניזק אלא לגבות מגופו, מ"מ שומר מעיקר דינא מחויב לשלם החצי נזק, ואם אין לו גובין מגוף השור, ומקור לדברי הרמב"ם הוא ממתני' דדף מ"ה דתנן ארבעה שומרים נכנסו תחת הבעלים וכו' תם משלם חצי נזק, ומוכח דהוא משלם תשלומי נזקין ולא שהוא משלם להבעלים, ועוד דקתני דומיא דמועד, ואף דא"כ גרע שומר מבעלים דהבעלים אין משלמים נזקי תם מן העלי' ושומר משלם מן העלי' יש לומר דאה"נ דכיון דאנו למדין מקרא דשומר נתחייב בחיובי הבעלים, ובתם אין גובין אלא מגופו ע"כ השומר חייב משום שאם יגבו השור ע"כ צריך לשלם, על כן אנו אומרים דמעיקרא חייב השומר. ''' אך ''' כ"ז להבנת הרמב"ם דלא אמרינן יוחלט קודם העמב"ד, וכמש"כ הקצה"ח בסי' ת"ז וכן מוכח באמת לשון הרמב"ם בפ"א שכ' חייב לשלם מגוף המזיק ולא אמר נוטל את השור, ואח"כ כתב עוד דאינו חייב לשלם אלא מגוף המזיק, ולכן לפי' הרמב"ם גם לר"ע יכול לסלקו בדמים בשעת העמב"ד דכסף הם התשלומים היותר טובים, ומשום זה הוא דאפשר שהשומר יצטרך לשלם לניזק, דאם נאמר דאין יכול לסלקו אין שייך כלל שהשומר יצטרך לשלם לניזק, והא דאמרינן בדף י' אי תם הוי משתלם מגופו, ומתרץ משום דאמר לו סוף סוף לאו תורא בעית לשלומי לדידי, ומשמע מכאן דלא כמו שכתבתי מ"מ כיון דדברי הרמב"ם מוכיחים כמו שכתבתי ע"כ דהגמ' לאו בדוקא נקט, אלא דבא לגלות הטענות שאפשר משום דעכשיו הוא כבר מועד, ובעד מועד אין השומר צריך לשלם משום שלא ידע שהוא מועד ורק דהבעלים אומרים לו שלם בעד נזקי תם, וע"ז אומר הגמ' אם תם הי' משתלם מגופו והכונה דאם הייתי קצת מסרהב מלשלם הי' הניזק נוטל את השור, וע"ז אמר לו שהיית אתה צריך לשלם לי, ובאמת אדרבא יש להוכיח מכאן אם נאמר דבמועד כל דין חיוב השומר הוא משום שהוא מחוייב לניזק ולא משום שהוא מחויב לשלם לבעלים שגרם היזק תשלומין שלהם דכיון דאינו מגופו אינו חיוב שומרים לשלם בעד ממון שגרם להם, אם לא נתחייב בפי' ואפי' שואל אינו מחויב אלא באונסי גופו. ''' ואם ''' נימא כן יקשה אמאי באמת תובעו הבעלים להשומר עכשיו שהוא מועד ומצד הניזק אין השומר מחוייב כיון שלא ידע שהוא מועד, רק שתובעו דעכ"פ אם הי' תם הי' צריך לשלם, דמה שייך תביעה זו דעכ"פ עכשיו אין אונס בהשור, ואנכי אינני מחוייב לך בעד מה שהנך צריך לשלם מן העלי', ואם הי' תם היו גובין מגופו אבל עכשיו לא נאנס השור, ואף דאפשר לומר דהבעלים יכולין להגבות השור להניזק גם במועד מדין תשלומין, אבל זה אינו היזק השור והשומר יכול להחזיר השור להבעלים מקודם ולומר הש"ל, דדוקא בתם כתבו התוס' בדף מ"ד דהוי היזק ניכר דנשתעבד מיד אבל במועד לא נשתעבד עוד. ''' אכן ''' לפי מה שכתבנו דאפשר לומר דכיון דתנן גבי שומרים תם משלם חצי נזק מוכח דהשומר צריך לשלם להניזק דאף דהוא משום לתא דחיוב הבעלים, אבל עכ"פ עכשיו אמרינן כבר דבאמת הניזק יכול לתבוע גם מהשומר, וא"כ אין להשומר טענות שלא ידע שהוא מועד שיתחייב להניזק, דאומר לו הבעלים דגם בתם היית מחוייב לשלם להניזק, והגמ' כאן רק רישא דסדר החיוב נקט דכיון דסוף סוף לאו תורא בעית לשלומי לדידי ע"כ הנך מחוייב לניזק וממילא גם עכשיו הנך מחוייב לניזק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף