עריכת הדף "תוספות יום טוב/אבות/א" (פסקה)

== י ==

'''שמעיה ואבטליון.''' פירש [[ברטנורא/אבות/א#י|הר"ב]] גרי צדק היו. וכך כתב הרמב"ם בהקדמתו לחבור משנה תורה ומשמע שהם בעצמם היו גרי צדק ולא יתכן כיון שהיו נשיא ואב בית דין כדפירש הר"ב במשנה ד' ואין גר כשר לדון כדפירש הר"ב במשנה ב' פרק ד' דסנהדרין [*כל שכן להיות אב בית דין כדתנן במשנה ד' פרק קמא דהוריות]. וזה לשון רבינו ליווא בספר [[דרך חיים/{{כאן}}#יא|דרך חיים]] שמעיה ואבטליון אמרו שהיו מקהל גרים. וכן מוכח בגיטין {{ממר|[[בבלי/גיטין/נז/ב|דף נ"ז ע"ב]]}} ויומא {{ממר|[[בבלי/יומא/עא/ב|דף ע"א ע"ב]]}}. אבל אין הפירוש שהם עצמם היו גרים. שא"כ איך אפשר למנותן נשיא ואב בית דין. אלא שבאו מן גרים ובודאי אמן מישראל היו ולכן היו מותרים למנותן נשיא ואב בית דין. אבל יש שפירשו כי הם עצמם גרים היו בודאי זה טעות גמור. ע"כ: 

'''אהוב את המלאכה.''' כתב [[ברטנורא/אבות/א#י|הר"ב]] אפילו יש לו במה להתפרנס וכו' דהשתא אינו עושה המלאכה מפני שכרה אלא לאהבתה בעצמה. והיינו אהוב. דקאמר. ולא אמר עשה מלאכה. וכתב הר"ב שהבטלה מביאה לידי שעמום. הכי אמר רשב"ג במשנה ה' דפרק ה' דכתובות [דף נט.] ואני תמיה דהתם {{ממר|[[בבלי/כתובות/סא/ב|ס"א ע"ב]]}} אפסיק הלכתא כרבי אליעזר דאמר שהבטלה מביאה לידי זמה. ואיכא בינייהו משחק. דמשום שעמום ליכא ומשום זימה איכא כדפי' הר"ב שם. ואפשר לומר דדוקא באשה שייכא זימה. שהנשים דעתן קלות להתפתות. וכן אתה מוצא בפרק דלקמן משנה ז' מרבה שפחות מרבה זמה. ואילו ברבוי עבדים תנן מרבה גזל: 

'''ושנא את הרבנות.''' פירש [[ברטנורא/אבות/א#י|הר"ב]] בפי' אחר שהרבנות מקברת את בעליה. כדאמר מר [בפ"ק דסוטה] {{ממר|[[בבלי/סוטה/יג/א|דף י"ג]] ו[[בבלי/ברכות/נה/א|ברכות נ"ה ע"א]]}} מפני מה מת יוסף [קודם אחיו] מפני שנהג עצמו ברבנות. רש"י. [וירחיק עצמו מכח שנאה הפך אהוב המלאכה לפירוש התוי"ט. נ"ל]. 

'''ואל תתודע לרשות.''' פירש [[ברטנורא/אבות/א#י|הר"ב]] כדי ליטול רבנות על ידיה ומסיים רש"י שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן. וא"כ היא מתני' ג' דפרק דלקמן. וע"ש: