עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/כג" (פסקה)

== פסוק טו ==
=== וספרתם לכם וגו' שבע שבתות ===
כתב האור החיים: אומרו לכם לצד שיצו ה' לספור שבע שבתות, ואמרו ז"ל (זוהר ח"ג צז.) כי לצד שהיו בטומאת מצרים ורצה ה' להזדווג לאומה זו דן בה כמשפט נדה שדינה לספור ז' נקיים, וצוה שיספרו ז' שבועות ואז יהיו מוכשרים להכניסתם כלה לחופה, והגם כי שם ז' ימים וכאן ז' שבועות, לצד הפלגת הטומאה וגם היותם בכללות ישראל שיער התמים דעים כי כן משפטם, עכ"ל. ומבואר שמצוה זו של ספירת העומר היתה להוציאם מטומאת מצרים עד קבלת התורה. וצריך עיון שהלא בשנה הראשונה לצאתם ממצרים עדיין לא נצטוו בספירת העומר, אלא רק לאחר מתן תורה נצטוו כן לשנה הבאה, וא"כ לא ספרו כן כשיצאו ממצרים וכביאור האוה"ח. 

ובשלמא דברי החינוך הידועים (במצוה שו), וז"ל: משרשי המצוה. על צד הפשט, לפי שכל עקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ, וכמו שכתוב אם לא בריתי יומם ולילה וגו', והיא העִקר והסבה שנגאלו ויצאו ממצרים וכו', ומפני כן, כי היא כל עִקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחרות, כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא, עכ"ל. ובחינוך ניתן לדחוק שכוונתו לכל שנה ושנה שאנו חפצים להגיע למתן תורה, ולא לשנה הראשונה. וזה כעין מה שידוע לבאר בגמ' בשבת קכט: שאסור להקיז דם בערב יו"ט גזירה אטו ערב שבועות, דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח דאי לא קבלו ישראל תורה הוה טבח להו לבשרייהו ולדמייהו. ולכאו' מה זה שייך לכל שנה ושנה, אלא מבואר שבכל שנה חוזרות ההשפעות בחגים (מלשון 'חג' - מסתובב) ומועדים. אך באוה"ח זה יותר דחוק לומר שנתכוין לכך. 

ויעוין בר"ן בסוף פסחים בשם המדרש, וז"ל: ובהגדה ג"כ אמרו בשעה שאמר להם משה "תעבדון את האלקים על ההר הזה" אמרו לו ישראל, משה רבינו אימתי עבודה זו, אמר להם לסוף חמישים יום והיו מונין כל אחד ואחד לעצמו, מכאן קבעו חכמים לספירת העומר, כלומר בזמן הזה שאין אנו מביאין קרבן ולא עומר אלא מחשבין נ' יום לשמחת התורה כמו שמנו ישראל באותו זמן. וזה ודאי דרך מדרש הוא, דעיקרא דמילתא זכר למקדש כדאמר אמימר, אבל מ"מ כל זה מוכיח שאין הספירה עכשיו אלא מדרבנן, עכ"ל. ומבואר בדברי הר"ן שניתן להשתמש עם ההמתנה למתן תורה בשנה הראשונה רק לספירה בזמן הזה מדרבנן, ולא כהאור החיים לביאור המצוה מה"ת, אך יש סמך לעצם דבריו שאכן ספרו גם בשנה הראשונה, ועיין.

שוב מצאתי בפי' הרא"ש עה"ת (שמות יב, לט) [וכעי"ז בחזקוני (שמות יט, א)] שכתב: אמרו ז"ל פסח שיצאו ישראל ממצרים חמישי בשבת היה, ושבועות בשבת היה, שכן אמרינן פרק רבי עקיבא (שבת פז:) דכולי עלמא סברי דבשבת ניתנה התורה, ועתה בזמן הזה חל שבועות ביום ב' דפסח, וסימן אתב"ש (מובא בטור או"ח סי' תכח), ומאי שנא. ויש לומר דאמרינן התם פרק רבי עקיבא, אייר דההיא שתא מליוה, ונראה שחמישים ואחד יום היה מפסח לעצרת, שעדיין לא נצטוו על ספירת העומר, והפסוק (=דספירת העומר) מדבר מן השנים הבאות שלעולם אייר חסר, עכ"ל. ומבואר בדבריו שאכן בשנה הראשונה לצאתם ממצרים עדיין לא נצטוו על ספירת העומר, וכדברינו. [ובעיקר דבריו שבשנה זו היו נ"א ימים בין פסח לעצרת, יתכן שהדבר קשור לדברי הגמ' שמשה הוסיף יום אחד מדעתו, ועיין בזה.] [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:29, 20 באפריל 2021 (IDT)

=== ממחרת השבת ===
וברש"י: ממחרת יום טוב. 

ב'עיון הפרשה' הקשו: הנה מצות ספירת העומר היא ממחרת יו"ט ראשון של פסח עד ערב חג השבועות שהם מ"ט יום, כי חג השבועות הוא ביום החמישים, ואז כבר אין סופרים. והקשו מהו הפירוש הפשוט של הפסוק "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום", והרי בחג השבועות כבר אין סופרים, וא"כ היה צ"ל 'עד השבת השביעית תספרו', ולא 'ממחרת'. ואם הכוונה למחרת השבוע השביעי [דשבוע מיקרי שבת], א"כ אין זה כמו הרישא של הפסוק, דברישא הכוונה 'ממחרת השבת' ממחרת יו"ט, וכדפירש"י.

ונראה ליישב שודאי שה'שבת' השניה הכוונה שבוע ולא יו"ט. דאמנם "ממחרת השבת" הראשון - מפרש רש"י על מחרת יו"ט, אך "עד ממחרת השבת השביעית" ודאי אין הכוונה ליו"ט, דהאם זהו יו"ט השביעי? אלא הכוונה לשבע שבועות שסך כולם יוצא למ"ט, ולמחרת - יוצא חמישים יום, ופשוט. שוב ראיתי שכך מפורש ברש"י ד"ה השבת השביעית: כתרגומו שבועתא שביעתא. ובשפ"ח הקצר: כלומר שבוע, דאם רצונו לומר שבת ממש, פעמים לא יהיו חמישים יום אלא ארבעים ושנים יום (דבק טוב). ועוד בא להשמיענו שלא נפרש שהוא יום טוב, וכמו שתרגם (פס' יא ו-טו) "ממחרת השבת" – "מבתר יומא טבא" (רא"ם). וע"ע באבן עזרא וברמב"ן בפס' יא שכתבו כן. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:29, 20 באפריל 2021 (IDT)