עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/טז" (פסקה)

== פסוק ד ==
=== ובמצנפת בד יצנוף ===
כתב החזקוני: לא הוזכר אפוד וחושן, מזה למדו בבית שני לשמש בלא אורים ותומים, עכ"ל.

לא זכיתי להבין את כוונתו, שהלא הפסוק כאן עוסק בבגדי הלבן שלבש הכהן הגדול ביום הכיפורים, ופשיטא שאינם כוללים את האפוד והחושן. וצריך ביאור. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:44, 12 באפריל 2021 (IDT)

=== כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף ===
בשאגת אריה (אמצע סי' כט) הקשה, שבגמ' בסנהדרין (מט:) אמרינן אהא דתנן (יומא עא:) כהן גדול משמש בשמונה בגדים והדיוט בארבעה, בכתונת במכנסיים במצנפת ואבנט, מוסיף עליהן כהן גדול חושן ואפוד ומעיל וציץ. ותניא מנין שלא יהא דבר קודם למכנסים, שנאמר "ומכנסי בד יהיו על בשרו". ופריך ותנא מאי טעמא אקדמיה לכתונת, משום דאקדמיה קרא. וקרא מאי טעמא אקדמיה, משום דמכסיא כולה גופיה עדיפא ליה. והקשה דכיון דנקט תנא כסדר קרא דידן, מה טעם הקדים מצנפת לאבנט, הלא הכתוב הקדים אבנט למצנפת, וגם בסדר הלבישה אבנט קודם למצנפת.

ויישב דהפסוק איירי בבגדי כה"ג ביוה"כ, ושם האבנט לא היה של כלאים, ולכן לבשוהו קודם למצנפת. אולם התנא דאיירי בכהן הדיוט, וס"ל כרבי דאבנטו של כהן הדיוט היה מכלאים, א"כ מותר ללבשו רק לצורך עבודה, ולכן לבשוהו לבסוף. והקשו עליו שם בקונטרס אחרון שהרמב"ם כתב להדיא בפ"י מהל' כלי המקדש בכהן הדיוט שלובש קודם האבנט ואח"כ המצנפת, עי"ש שתירץ. וחשבתי ליישב את הקושיא מהרמב"ם, שיתכן שהרמב"ם לא פוסק כרבי (-ולמרות שהתנא כן פסק כן) אלא כר' אלעזר בר"ש שהאבנט היה מבוץ, ולכן דינו היה כסדר לבישת הכהן הגדול, ודו"ק. שוב ראיתי ברמב"ם שם פ"ח ה"א והי"א מבואר שפסק כרבי שכן היה מכלאים. וחוזרת הקושיא. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:44, 12 באפריל 2021 (IDT)

=== שם ===
ראה לעיל בריש פר' ויקרא (א, ז) מה שהערנו בענין בגדי הכהונה של הכהן הגדול ביום הכיפורים. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 13:44, 12 באפריל 2021 (IDT)