עריכת הדף "
שדי חמד/כללי הפוסקים/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ו== ו) הרמב"ם דרכו לכתוב מדברי סופרים על דברים שהם מן התורה ופירשום סופרים כנודע והאריך בזה הרב פרמ"ג בפתיחה להלכות טריפות עי"ש ואם כותב שהוא מדבריהם אי מצינן לפרש שהוא מדאורייתא כמו במד"ס במחלוקת הוא שנוי דהרב תמים דעים סי' כ"ג ס"ל דהוא מדרבנן ממש והרב לב שמח הקיפו בהלכות וס"ל דגם מדבריהם הוא כמו מד"ס והביא דבריהם הרב קהלת יעקב בתוספת דרבנן אות ק' וכן הוא דעתו עי"ש ועיין מכתב לחזקיאו דף מ"א ע"ד ודף ס"ד ע"ב ובהשמטות וכן ראיתי להג' פני יהושע בתשו' ח"ב שנדפסו מקרוב שכ"כ בסי' פ"ח דגם מדבריהם הוא כמו מד"ס עיש"ב שהשיג על הרמ"א בח"מ רס"י ל"ג גם הגאון שאגת אריה בתשו' החדשות שלו שנדפסו מקרוב בסי' ב' דף ד' ע"ג וע"ד כתב דאין טעם לחלק עי"ש. גם הרב שלחן גבוה בכלליו אות פ"ג הכריח כן והרב יד מלאכי בכללי הרמב"ם אות ז' אחר שהביא בזה מערכה מול מערכה. מול סו"ף הביא בשם הרבנים אליהו רבא וזוטא וקנאת סופרים שהסכימו לחלק בין מד"ס למדבריהם. ועיין להרב מקנה אברהם אות רפ"א ואור לי סי' ע' אות ג' ויעיר אזן במערכת הדל"ת אות ט"ז ובפרמ"ג במשבצות סי' תרכ"ט אות א' כתב דחילוק יש בין מד"ס למדבריהם וכן כתב בפתיחה להלכות בשר בחלב {{ממ|בד"ה חתיכה נ"ן כיצד}} ובשו"ת עטרת חכמים אה"ע סי' ט' דף מ"ו סוף ע"א וז"ל וי"ל שמ"ש הרמב"ם בהלכות עדות ומדבריהם ר"ל שאינו מפורש בתורה שו"ר במוהרח"ש ק"ע דף ב' ע"א ד"ה אך שכ"כ וכמ"ש הכ"מ בפ"ב מהלכות סנהדרין כיוצא בזה עכ"ל ובס' אזן אהרן במערכת הדל"ת אות ז' כתב שמצא בירוש' פ"ק דסוכה משנה א' דקרו מדבריהם לדופן שלישי שהוא הלל"מ והכריע עפי"ז דגם במדבריהם שייך לומר כמו במדברי סופרים גם ידידי הרב עמודי אש יצ"ו בדף ס"ו סוף ע"א משיג על איזה מרבני האחרונים שסוברים שמדבריהם אינו מתפרש אלא מדרבנן ממש ומתאמץ דנקיטינן דאין הפרש בין מד"ס למדבריהם ועיין בספר מגדים חדשים לידידי הג' אבד"ק טעלעפין יצ"ו בכללי הפוסקים {{ממ|שבסוף ספרו}} כלל ז' אות ב' שבשפלנו זכר לנו בעיקר כלל זה: '''ובעיקר''' הכלל שדבר הנלמד באחת ממדות שבתורה מיקרו מדברי סופרים לדעת הרמב"ם כתב בס' יאודה יעלה {{ממ|לרב גדול משאלוניקי}} בחלק א"ח סוף סי' י"ד דאף למה שהבין הרמב"ן בדעת הרמב"ם שדין הדבר הוא כמילי דרבנן ולא הוי מן התורה מכל מקום בדבר שאיסורו מפורש בתורה ושיעורו נלמד באחת משלש עשרה מדות כולי עלמא מודו דהעובר על זה לוקה על שיעורו דחשיב דאורייתא ממש אלו תורף דב"ק עי"ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף