עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/ב/כ" (פסקה)

==יא==

יא) וראיתי בס' יראים לרבינו ר"א ממיץ סי' י"ט כ' וז"ל עושי' כצ"מ מוהלי' ומוצצין ופורעין ונותנין עלי' איספלני' וכמון לא שחק מע"ש לועס בשיניו ונותן פי' דכמה דאפשר לשנויי משנינן ומוצצי' דאי לא מייץ מיית והתור' אמרה וחי בהם ולא שימות בהן עכלה"ק ויש להעיר למה הקדי' בסי"ר מוצצי' לפורעין ובמשנתנו כתו' פורעי' ומוצצי' ואחרי דהתנא שנאה בריש' הו"ל להקדימ' ועוד למה כפל הא דמוצצי' הו"ל לפרושי כשהביא תחלה דינא דמוצצי' דאי לא מייץ מיית וכהא דמפרש להא דלא שחק מע"ש לועס בשיניו ונותן פי' כמה דאפשר לשנויי והיראים אשמעינן ברישא בצ"מ מוצצי' סתמא ולאח"ז דמפר' גבי איספלני' באם לא שחק דכמה דאפשר לשנויי משנינן אשמעינן אח"ז ומוצצין דאי לא מייץ מיית והתורה אמר' כו' ועוד קש' שהביא הכא ילפותא דקרא לענין מציצ' והלא כל פקו"נ ילפינן לה מקרא דוחי בהם ומה חידש לן הכא לענין מציצ' דהתורה אמר' וחי כו' וביומא פ"ה ב' ילפינן מכמה קראי לסכנת ודאי ומוחי בהם ילפינן גם לספיקא ולדברי היראים דאי לא מייץ מיית מוכח דסכנת ודאי היא {{ממ|וע' שו"ע אדמו"ר סי' ש"ו קו"א או"ק א'}} ונרא' דהנה שם בתשו' יהוד' יעל' סי' רנ"ח כ' דהא ודאי כיון דבלא מייץ סכנ' הוא א"כ גם קודם מ"ת דאמרינן יבמות ע"א לא ניתנה פריעה לא"א אבל מציצ' ע"כ הי' משום סכנ' דכתי' ואך את דמכם כו' ועיי' נדרים ל"א ב' וא"כ הו"ל במשנ' להקדי' המציצ' לפריע' שיש למציצ' קדימה בזמן עד שלא ניתנה פריע' וע"כ צ"ל דהשתא דאיכא מצו' פריע' סידורא דמעש' נקט ואזיל עש"ה בדבריו ולע"ד י"ל אחרי דיש חשיבות מעלה באחד על חבירו לא קפיד התנא אסידורא דמעש' והא דקתני במשנ' מוצצין אחר ופורעין להוכיח מזה דומי' דאיספלני' וכמון ג"כ מדקתני להא גבי איספלני' וכמון כפרש"י {{ממ|ועמש"ל אות ח'}} ובס' יראים מתחלה כ' שם לענין פריעה שיט' הש"ס דלא ניתנה לא"א עי"ש והביא ג"כ הבראשי' רבה ורש"י בחומש דמשמ' התם דניתנ' לא"א ומסיק ביראים שם ע"ז {{ממ|לא שמעתי}} וכ' אח"ז עוד וכי חייל שמיני שלו בשבת מהלינן י' כו' דאמר קרא וביום הח' ביום אפי' בשבת ותנן עושין כצ"מ מוהלי' ומוצצין ופורעי' הקדים מציצ' לפריע' מפני שיש למציצ' קדימ' בזמן לשיט' הש"ס דלא ניתנה פריע' לא"א ומדנקט מציצ' בין מוהלי' ופורעין בזה אשמעינן דמצורכי מילה למצו' היא המציצה ג"כ מדסמיך לה בין מילה לפריעה ובס' כ"ב סי' ע"ג כ' שם ג"כ עושי' כצ"מ כגון להיות מוצץ ופורע ולחזור על ציצי' המעכבי' כו' וסדר המילה הוא להיות כורת ופורע ומוצץ ואח"כ לתת איספלנית ורטי' עכ"ל הרי דנקט הכ"ב ג"כ מוצץ קודם פורע וצ"ל טעמא דהקדי' מוצץ לפורע משום דקדים בזמן ולאשמעינן דמצורכי מצו' מילה הוא ג"כ ואח"ז דאשמעינן סדר המילה כ' כורת ופורע ומוצץ כסידורא דמעש' נקט ואזיל עש"ה והיראי' מפרש לאח"ז טעמא דמשנתנו לועס בשיניו ונותן משום דכמה דאפשר לשנויי משנינן ואח"כ כ' ומוצי' דאי לא מייץ מיית והתורה אמר' וחי בהם ותרתי אשמעינן בזה דהרי בתחלה קאמר טעמא דמהלינן בשבתא כי חייל ח' שלו בשבתא משו' דאמר קרא אבל במוצצי' דלית לן קרא דדחי שבת משום מצו' אשמעינן דמשו' דאי לא מייץ מיית ולהכי דחי לה מוצץ לשבתא והביא לזה הא דהתור' אמרה וחי בהם ולא שימות בהם דגם גבי ב"נ י"ל ג"כ וחי בהם ולא שימות בהם וכדכתב המשנה למלך בס' פ"ד דרך האתרים דרוש ב' עי"ש וכ מ בחידושי אגדות נדרי' ל"א א' עי"ש ובס' גור ארי' למהר"ל מפראג שמות ד' כ"ד עש"ה ולע"ד יש להבי' ראי' לכאור' לזה מב"ק ל"ח א' וש"נ מנין שאפי' נכרי ועוסק בתור' הרי הוא ככה"ג שנאמר אשר יעש' אותם האדם וחי בהם כהני' לוים וישראלי' לנ"א אלא האדם הא למד' שאפי' עכו"ם {{ממ|וע"ש תוס' ד"ה האדם בשם ר"ת}} ולפי"ז הוכיח הגמ' מהקרא דוחי בהם שאפי' עכו"ם ושמעינן מינה דגם לב"נ נאמר וחי בהם {{ממ|ומ"ש התוס' בסנהדרי' ע"ד ב' ד"ה ב"נ הא וחי בהם בישראל כתי' י"ל בפשיטו' דבישראל נמי כתי' וא"כ מישראל נלמוד לק"ה לב"נ עש"ה}} וע"כ כיון דבלא מייץ סכנ' וודאי הי' גם קודם מ"ת {{ממ|וכהא דנדרי'}} ושמעינן דהמציצ' יש לה קדימ' בזמן גם קודם מ"ת וגם דלא שייך גבי מציצ' כמה דאפשר לשנויי משנינן להכי הקדים טעמא דלועס לטעמא דמוצצין ודו"ק: