עריכת הדף "קונטרס הספיקות/ז" (פסקה)

== י ==
איברא שקשיא לי על האי כללא מתוך דברי הרשב"א והר"ן דפרק התקבל שאחר שהעלו שם דנתינ' בע"כ ספיקא דדינא הוא אי שמה נתינ' או לא כתבו הלכך הנותן מתנה לחבירו ע"מ שתתן לו מאתים זוז ונתן לו בע"כ אי מטלטלי נינהו ומסרן ליד המקבל לא מפקינן מיני' ובקרקע לעולם מוקמינן בחזקת מ"ק וכ"כ הה"מ בפ"ח מגירושין הבאתי דבריהם לעיל בכלל ה' סעיף ח' ע"ש והרי התם נמי הנתינ' הית' ודאית וספק בתנאו ואפ"ה מוקמינן בחזקת מרא קמא דהנותן ולא מצאתי מי שיתעורר בזה וראיתי להרב המש"ל ז"ל בפרק ט"ו מטוען ונטען שנשא ונתן בהאי כללא והעיר בו נכבדות וצדד לומר דהרשב"א לא אמר למילתי' אלא בספיקא דתרי ותרי משום דחשבינן לתרווייהו כתות כמאן דליתנהו ונשאר המכר בתקפו. אבל בספיקא דדינא דלעולם הספק לפנינו מי מוציאנו מידי ספיקא דדינא אפילו כשהספק בתנאי מוקמינן בחזקת מרא קמא ע"ש ולפ"ז ל"ק האי דהתקבל דהתם ספיקא דדינא הוא אלא שהמש"ל עצמו שם תבר לגזיזי' מחמת שראה לגדולי האחרונים שהשתמשו בהאי כללא אפילו בספיקא דדינא ע"ש והדין עמהם לפי הטעם שביארתי בסמוך בהאי כללא. ובלעדי זאת דבריו תמוהין בעיני בהאי חילוקא לפי שגם בתרי ותרי לא אמרינן סלק עדותן לגמרי וכאלו אין ספיקא לפנינו דזה ודאי ליתא שהרי בשנים אומרים על שטר שהוא פרוע ושנים אומרים לא פרע בודאי לא מפקינן מהלוה והממע"ה אלמא דתרי ותרי לא מסלקינן לסהדותייהו לגמרי וכאלו לא העידו ואפילו למ"ד תרי ותרי ספיק' דרבנן ומדאוריית' שפיר מוקמינן אחזקה קמייתא ופירשו הראשונים משום דאוקי תרי להדי תרי וסלק עדותן כמאן דליתא אין כוונתם דליסלקנוהו לגמרי כאלו לא העידו אלא דכחן של עדות מסלקינן ודנין כמו שאר ספיקא דלא בא מכח עדות דמוקמינן אחזקה קמייתא וז"ב. וכבר ראיתי לרבים וגדולים שנכשלו בזה ואמרו דסלק עדותן לגמרי וכאלו לא העידו ולא נולד הספק מידי וזה ליתי':

עוד העלה שם הרב המש"ל דהרשב"א לא אמר למלתי' אלא כשנפל הספק בעיקר התנאי אם הי' תנאי או לא אבל אם נפל הספק בקיום התנאי ששנים אומרים שנתקיים התנאי ושנים אומרים לא נתקיים שפיר מוקמינן בחזקת מ"ק דכמו שיש ודאי מכירה ה"נ יש ודאי תנאי ע"ש שהאריך ולפי הנחה זו א"ש משום דהתם גבי נתינה בע"כ נמי אין הספק בתנאי שהרי התנה עמו שיתן לו מאתים זוז אלא שהספק הוא בקיום התנאי אם נתינה בע"כ שמה נתינה ונתקיים התנאי או לאו. אלא שלדעתי העני' גם האי חילוק' לא מיסתבר' דלפי מה שביארתי בסעיף הסמוך טעמי' דהרשב"א משום דתנאי מילת' אחריתי ולא מרע להמכירה תו אין טעם לחלוק בין כשהספק הוא בעיקר התנאי או בקיומו דכל תנאי מרע לחזקת מ"ק וכמ"ש והנרא' בעיני לחלק בין נידון דהרשב"א בתשוב' להא דנתינה בע"כ משום דהתם בתשובה החזיק המוכר להלוקח בכרמו בעוד שלא נולד הספק אבל בהאי דנתינ' בע"כ לא החזיקו אלא אחר שנולד הספק ואע"פ שהרשב"א אינו מחלק בענין תפיסה בספיקא בין תקש"ה בין אחר שנולד הספק היינו דוקא כשהספק הוא בעיקר המכירה דחזקת מ"ק דידי' אלים טובה ולא מיתעקר' כלל אפילו בתקש"ה אבל כל שמכירה ודאית וספק בתנאי דאיתרע חזקת מ"ק וכמ"ש כל מי שבידו מוקמינן לי' בחזקתי' ודוק. ולפ"ז בהאי דנתינ' בע"כ אלו נתן להמקבל קודם שנתן לו המאתים זוז בע"כ תו מוקמינן בחזקת המקבל משום דהויא נתינה ודאית וספק בתנאי:
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>