עריכת הדף "ערך/ל"ט מלאכות" (פסקה)

== האופה – המבשל ==
שינוי מהות הדבר ע"י חימומו. לכאו' היה נראה שגדר המלאכה היינו הכנה לאכילה, אבל מצאנו מלאכה זו גם בדברים שאינם מאכלים, כגון שדא סיכתא וארתח כופרא (עד:, וע"ע רמב"ם ט, ו). וגם המלאכה במשכן היתה בישול הסמנים, שאינם מאכלים. ובגמ' עד: גבי שדא סיכתא לאתונא לפירש"י והרמב"ן ושאר הראשונים שם משמע שהגדר הוא ריכוך, וכן בפי' המשניות להרמב"ם במשנה דאבות מלאכות בפ' כלל גדול כ': "ענין הבישול הוא רפיון העצמים הקשים". וברמב"ם (פ"ט ה"ו) כ' בין מרפה הקשה בין מקשה הרך. ובשעה"צ (שיח, ד) כ' דגם להרמב"ם (ביד החזקה) העניין הוא ריפוי, והקישוי הוא בישול משום שבכל קישוי לפני כן ישנה התרככות. ולכאו' זה מאד דחוק בל' הרמב"ם. ובאג"ט (אופה ט) מפרש דהרמב"ם חולק על רש"י שמפרש בסיכתא לאתונא שהבישול היינו הריפוי. (וע"ע פי' בגמ' שם במרדכי תלד, ונפסק בשו"ע שא, מו.)

עכ"פ בין אם נאמר דגדר המלאכה ריפוי בדווקא בין אם נאמר הקשיה או ריפוי צ"ע דאשכחן שחימום מים הוי בישול מדאורייתא {{ממ|[[בבלי/ביצה/לד/א|ביצה לד.]]}}. ואם נימא ריכוך דווקא יקשה עוד איך שייך בישול באופה פת, שזה האב שכ' במשנה, אא"כ נאמר שגם זה מתרכך קודם, וצ"ע. ואולי צ"ל דגדר בישול כולל ב' דברים א. ריכוך (ואולי גם הקשייה). ב. הכנת דבר לאכילה{{הערה|כעין זה (שיש ב' גדרים במלאכה אחת) הובא במלאכת בונה מהאבן האזל, ובמלאכת זורה מהאבי עזרי.}}. (והשיעור של הכנה לאכילה היינו כמאכל בן דרוסאי).

אמנם יותר נראה לענ"ד שהכל גדר אחד, והיינו שינוי הדבר והבאתו למצב אחר ע"י חימומו, וכדלעיל. וזה בין אם מקשהו, בין אם מרככו, בין אם עושהו ראוי לאכילה או לשתיית חמין. ומש"כ רש"י ושאר הראשונים (בד' עד(: גבי סיכתא דאתונא דדווקא משום הריכוך הוי בישול י"ל דמה שמתחזק אינו נחשב שינוי מצב ממה שהיה לפני הכנסתו לתנור, שלפני כן היה ג"כ קשה, והתחזקות מועטת אינו מצב חדש, ומה שהשתנה מצבו ממה שהיה באמצע דהיינו משעה שהתרכך – זה לא סיבה להחשיבו מלאכה דצריך שינוי מהמצב שהיה לפני עשיית המלאכה. (ואפשר שלהרמב"ם א"צ שינוי מלפני המעשה בדווקא, אמנם לפמשנ"ת אין הכרח שהרמב"ם חולק על שאר הראשונים).

איברא דגדר זה אינו כפי' המשניות להרמב"ם שהבאתי לעיל, אלא שבפשטות ביד החזקה (ט, ו הנ"ל) מבואר דלא כהפיה"מ. אולם מדברי השעה"צ (שיח ד הנ"ל) מבואר דלא כדברינו, ולדבריו אין סתירה ברמב"ם.