עריכת הדף "עיקרי הד"ט/אורח חיים/לב" (פסקה)

==י==
<small>אות יו"ד</small> '''כל''' סעודה, אפילו סעודת מצוה, צריך לסעוד בסוכה ואין לך פיטור רק סעודת חתן וכלה וזה דוקא להרמב"ם והרי"ף ושאר הפוסקים דאילו להרא"ש והעיטור גם החתן חייב דפסקו כרבי זירא דאכל בסוכה וחדי בחופה ואמר כל שכן דחדינן דעבידנא תרתי כדאיתא בש"ס דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/כה/ב|כה:]]}}:
{{יישור לשמאל|{{ממ|[[זקן אהרן/קפא|זקן אהרן סימן קפ"א]]}}}}
{{-}}

'''[הד"ט:]''' ועיין להרב גנת ורדים {{ממ|[[גנת ורדים/ד/יג|כלל ד' סימן י"ג]]}} דגם לבו לו כן חשוב. ועיין גם כן להרב חיים שאל {{ממ|[[חיים שאל/ב/לה#ד|ח"ב סימן ל"ה אות ד']]}} דהכריע לחייב הקרואים לאכול בסוכה דאין הם נקראים בני חופה אע"ג דמשמע קצת מדברי הרב תרומת הדשן דהקרואים נמי קרוים בני החופה ע"ש. ובספר חופת חתנים {{ממ|דף ל"ג]]}} כתב דעכשיו נהגו לסמוך על דין שושבינין כל הקרואים הגם שאינם שושבינין ממש וחטט לעשות סמוכין למנהג ע"ש.

וכן המנהג פשוט פה פירינצי לאכול גם הקרואים עם החתן חוץ לסוכה ובפרט כשאין לחתן סוכה בביתו, רק המתחסדים עם קונם נמשכין את עצמן מלילך לסעודת חתן אם אינם יכולים לאכול בסוכה, ועל אלו וכיוצא לאלו אני אומר שצריכים הם להזכיר מקודם את החתן שלא לקוראם עם הקרואים וכאשר היה עושה מהרי"ל (לפי הרשום בזכרוני החלוש) שהיה מצוה לשמש שלא יקראנו למשתה ברית מילה, וכן ראיתי אחר כך להרב [[מכשירי מילה]] בשם הרב [[תוספת מרובה]] דיש לצוות לשמש שלא יקראנו אם אין דעתו לילך לשם פן יכשל ח"ו ברשת החרם אם לא ילך דאחד מהמנודין לשמים הוא מי שאינו מסב בחבורת מצוה כפי' רש"י ז"ל{{הערה|צ"ל: רשב"ם ז"ל.}} בערבי פסחים {{ממ|[[רשב"ם/פסחים/קיג/ב#בחבורת|דף קי"ג ע"ב]]}} שפירש כגון משתה של ברית מילה או בת כהן לכהן וכו' אם לא שנאמר שכיון שיראי ה' הללו חוששין לסברת המחייב לישב הקרואים בסוכה עליהם הכתוב אומר שומר מצוה לא ידע דבר רע{{הערה|מדבריו מבואר שהחרם הוא להסב ממש ולאכול בחבורת מצוה ולא רק כשנמנע לגמרי מלילך שם ולטעום איזה דבר, דאל"ה הוה להו לבוא ולהשתתף בלא קביעות סעודה ולא יתחייבו בסוכה אף לסברת המחייב. ויל"ע לדינא.}} וכל שכן שלא אמרו כן רק אם יסרבו לילך בנשואי בת כהן לכהן לרש"י{{הערה|צ"ל: לרשב"ם.}} הנז' ולהתוס' גם נשואי ת"ח ושיהיו שם בני אדם מהוגנין כמו שכתבו שם ב[[תוספות/פסחים/קיד/א#ואין|ריש דף קי"ד]]{{הערה|השייך לעמ' הקודם.}} וכמבואר כל זה במור"ם {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/רסה#יב|יורה דעה סימן רסה סעיף י"ב]]}} ע"ש ומ"מ אין לגעור לע"ד במי שאינו נזהר בזה והולך בין הקרואים לאכול חוץ מהסוכה כיון שיש להם על מה שיסמוכו לקיים המנהג: