עריכת הדף "עבודת המלך/עבודה זרה/ו" (פסקה)

== י ==

'''אסור לעשות אכסדראות של עץ במקדש וכו' הרחקה יתירה הוא שנא' כל עץ.''' בכוונת רבנו נתלבטו המחברים ז"ל אם שהוא רק מדרבנן הרחקה יתירה, או דכוונתו שהוא באמת מדאורייתא והוא טעם על בנין שהרי בהלכה הקודמת כתב רבנו טעמא דאיסור נטיעה במקדש משום דרך עכו"ם ובבנין לא שייך טעם זה ועל כן כתב דהרחקה יתירה הוא אבל הוא מדאורייתא דהא קרא קא מייתי, וכן בפ"א מהל' בית הבחירה משמע לכאורה ג"כ דהוא דאורייתא אלא דאין לוקין כי אם על נטיעה משום דעצם הלאו על נטיעה נאמר והכוונה הרחקה יתירה שכתב רבנו לומר שאין בזה מלקות, ועי' במנחת חינוך מצוה תצ"ב שהביא דעות המחברים ז"ל בזה, ולפי מ"ש לעיל בה"א נראה פשוט דהוא דרבנן, ובן גיסי הגאון החביב שיחי' כתב לי כי בכת"י ברלין הנוסח הרחקה יתירה עשו שנאמר כל עץ, והוא מבואר להדיא שהוא רק מדרבנן, והוא אסמכתא בעלמא וכמ"ש לעיל דבנין בית לא נזכר כלל בספרי.

''' אלא כל האכסדראות והסבכות היוצאות מן הכותלים שהיו במקדש של אבן היו לא של עץ.''' השיג עליו הראב"ד ז"ל וזה לשונו א"א לשכת העץ בית היתה, בימה של עץ שעושין למלך בשעת הקהל לשעתה היתה וכן גזוזטרא שהקיפו בעזרת נשים בשמחת בית השואבה לשעתה היתה ע"כ. והנה עי' בכ"מ ונמשכו אחריו המחברים ז"ל שביארו כוונת ההשגה דהראב"ד ז"ל תרוצי קא מתרץ לדברי רבנו שלא יקשה עליהם מהא דלשכת העץ, וכתב דבית היתה, ור"ל ורק אכסדרה נאסרה אבל לא בית, וכן שלא תקשה מבימה של עץ שעושין למלך בשעת הקהל משום דלשעתה היתה, ואינו נאסר כי אם שנעשה בקביעות וכן בגזוזטרא של שמחת בית השואבה ג"כ ההיתר משום שהיתה לשעתה, והנה מלבד שהוא תמוה לומר דאכסדרה חמור מבית, ואכסדרה אסור ובית מותר, והרי לפי גרסתם המה בספרי מבואר להדיא דבונה בית בכלל הלא תעשה ועמדו ע"ז בעצמם, אבל מלבד זה הלא אין זה מדרכו של הראב"ד ז"ל בהשגותיו, ובר מן דין כבר עמדו בעצמם בשם פ"א מהל' בית הבחירה כתב הראב"ד ז"ל טעמים אחרים משום שלא אסרה תורה אלא אצל מזבח ה' וכו' אבל בעזרת נשים ובהר הבית מותר וא"כ הראב"ד ז"ל סותר את עצמו, ועי' מרכבת המשנה ח"ב מה שהאריך.

''' אבל ''' המעיין בדבר יראה כי דברי הראב"ד ז"ל כאן ובבית הבחירה אחד הן, דהנה הראב"ד ז"ל תפס מלשון רבנו כאן שכתב הנוטע אילן אצל המזבח או בכל העזרה, וכן ממ"ש רבנו כאן דכל האכסדראות והסבכות היוצאות מן הכותלים שהיו במקדש של אבן היו, דס"ל לרבנו דגם בעזרת נשים איכא איסורא דכל עץ ולכן כתב בכל העזרה, וכן כתב וכל האכסדראות, וע"ז בא הראב"ד להשיג, דהרי לשכת העץ בית היתה, ור"ל דלשכת העץ לא רק שנקראת בשם זה אלא שהיתה של עץ (עי' תוס' יו"ט פ"ה דמדות מ"ש בזה) והוא מתאים ללשון השגתו בבית הבחירה והלא לשכת כהן גדול של עץ היתה, וכן בימה של עץ שעושין למלך בשעת הקהל היתה, ושיעור הדברים והרי בימה של עץ שנעשית למלך אף שנעשית רק לשעת הקהל ולא לקביעות, אבל מ"מ הרי היתה ואיך כתב רבנו שכל הסבכות היו של אבן וכן גזוזטרא שהקיפו בעזרת נשים בשמחת בית השואבה לשעתה, הרי ג"כ היתה, וס"ל להראב"ד ז"ל שאין שום חילוק בין אם עושין כן בקביעות, ובין שעושין ארעי רק לשעתה וכמו שהעירו רבותינו ז"ל באמת מהא דאמרו בירושלמי פ"ק דמגילה ה"ד גבי הקהל דמאחרין ולא מקדימין ואמרו שם הטעם מפני הבימה, ופריך ויעשה אותה מאתמול וא"ר מתניא על שם לא תטע לך אשרה כל עץ, הרי להדיא דגם בלשעתה איכא איסורא, ור"ל דמזה הוכיח הראב"ד ז"ל להשיג על רבנו דעל כרחך מוכרח לומר דלא בכל העזרה איכא איסורא דכל עץ אלא משער ניקנור ולפנים, וכל אלו בעזרת נשים היו, ובית של עץ של כהן גדול, אפילו לא היתה בעזרת נשים על כרחך דהוי פתוחה לחול שאין בה קדושה וכמ"ש המל"מ ז"ל בבית הבחירה שם, זהו ביאור ההשגה וברור.

''' האמנם ''' כי ראיתי מתמיהים על שיטת הראב"ד ז"ל מאותו הירושלמי עצמו שהבאנו דאיך אפשר לומר כשיטת הראב"ד ז"ל דבעזרת נשים ליכא איסורא דכל עץ, והרי בימה של הקהל בעזרת נשים היתה, כמבואר בסוטה מ', ומ"מ אמרו ע"ז בירושלמי דאית בה איסורא דכל עץ ולהכי לא עשו אותה מאתמול וכבר תמהו בזה הרבה גם הגאון אור שמח ז"ל עמד ע"ז בבית הבחירה ונשאר בתימה.

''' ולדעתי ''' אין מקום לתמוה בזה, דהרי מבואר להדיא בירושלמי פ"ז דסוטה ה"ז דבימת המלך היתה בעזרת ישראל ופליג אגמרא דילן, שהרי הקשה שם בירושלמי לא כן תני ר' חייא לא היתה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד לבד, וא"ר אמי בשם ר' שמעון בן לקיש אף למלכי בי"ד לא היתה ישיבה בעזרה, ומשני תיפתר שסמך לו בכותל, וישב לו דהיינו שסמיכה מותר, והרי בעזרת נשים לא היתה הישיבה אסורה וכמבואר בגמ' דילן, ולפי"ז הירושלמי לטעמיה אזיל ואמר בזה איסור דלא תטע לך כל עץ, אבל באמת לדידן אין בזה איסור דלא תטע משום שהיתה בעזרת נשים וכשיטת הראב"ד ז"ל.

''' ובשיטת ''' רבנו ז"ל אין לי הכרע, דאפשר דמודה גם הוא להראב"ד ז"ל וכמ"ש הכ"מ בהל' בית הבחירה ועזרת נשים אינה כלולה אצלו בשם עזרה כלל, והרי כבר נמצא כלשון הזה אצל רבנו בפ"ז מהל' בית הבחירה ה"ו ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה, אף דמבואר בגמרא דבעזרת נשים מותר. או דס"ל לרבנו דלשכת כהן גדול וכן הגזוזטרא של שמחת בית השואבה של אבן היתה, והרי דעת רבנו בפ"ה מהל' בית הבחירה ה"ט דעזרת נשים היתה תמיד מוקפת גזוזטרא, והתיקון הגדול שעשה הוא שלא לערבב הנשים עם האנשים, וכבר עמדו ע"ז, וא"כ אפשר שפיר לומר דהיתה של אבן, והבימה של הקהל ס"ל לרבנו דבתלוש היתה דליכא איסורא והוא הביא באמת הטעם דהקהל מאחרין ולא מקדימין משום תקיעת חצוצרות עי' בסוף הל' חגיגה, וכמבואר בירושלמי בתירוצא קמא, ועי' בהשגות הראב"ד ז"ל שם שמביא טעמא דבימה אבל הטעם הראשון של הבימה מפני הדחק, והוא כדברינו בשיטת הראב"ד ז"ל ועי' מ"ש שם בעזה"י, ועי' עוד במ"ש בהל' בית הבחירה בשם מעשה רוקח הספרדי לדייק מ"ש שם רבנו דדוקא עץ בולט הוא דאיכא איסורא ועי' רדב"ז סי' צ"ד ואכמ"ל יותר.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}