עריכת הדף "מעשי למלך/ביאת מקדש/א" (פסקה)

== יב ==

'''ואנשי ''' 

''' משמר אסורין לספר.'''  וכ"כ בפ"ו מכלי המקדש כדי שלא יכנסו למעמדם כשהן מנוולין אלא יספרו מקודם לכן אסרו לספר ולכבס והנה לכאורה קשה לי דהנה דעת הר"ת בהא דאיתא בפ' ואלו מגלחין דף ט"ו דאסור לגלח בחוה"מ כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין דהיכיא דגילח קודם יו"ט מותר לגלח בחוה"מ ומייתי שם מהא דתנן גבי אנשי משמר דאין מגלחין בימי משמר מטעם שלא יכנס למשמרתו כשהוא מנוול וכולם תמהו עליו אמאי לא קחשיב במשנה דאלו מגלחין גם זה דגילח קודם יו"ט דמגלח בחוה"מ ובנב"י או"ח סי' י"ג העלה דר"ת לא התיר רק בפועל עני דאל"ה הא איכא משום איסור מלאכה ולכן לא קתני במשנה כיון דאין שרי אלא ע"י פועל עני יעו"ש וא"כ קשה הא בתענית דף ט"ו ג"כ סתמא קתני דאין מגלחין בימי משמר משמע אפי' אם גילח קודם שנכנס ובהא ל"ש דלא קתני משום דבעי פועל עני ועוד קשה לי דהא במ"ק דף י"ג איתא דאי שלמה משמרתו בתוך הרגל מותר לגלח ברגל ויקשה אם איתא דכשגילח קודם הרגל מותר לגלח בחוה"מ א"כ גם בימי משמר אם גילח קודם שנכנס למשמרתו שרי לגלח בימי משמר א"כ למה אם שלמה משמרתו בחוה"מ מותר לגלח הא אפשר לו לגלח קודם יו"ט בימי משמר כיון שגילח קודם שנכנס למשמרתו אך לכאורה י"ל דהא ל"ק דהא מבואר בתענית שם וכ"כ רבינו בה' כהמ"ק דביום ה' מותרים לגלח מפני כבוד השבת וא"כ למה בכלה משמרתו ברגל מותר לגלח כיון שהי' אפשר לו לגלח קודם הרגל בימי משמרתו לכבוד הרגל דכמו דשרי לכבוד שבת ה"נ שרי לכבוד הרגל אך י"ל דבגמ' מבואר דבשחל יום א' דרגל ביום ה' וא"כ ערב החג היינו יום ד' ול"ש שיגלח מפני כבוד רגל דליכא כבוד רגל כיון שגילח קודם ימי משמר אין כאן ניוול ומעתה א"ש שוב גם הא דמותר לגלח בחוה"מ ול"א דהי' אפשר לגלח בתוך ימי משמר דז"א דהרי ביום ד' אין כאן ניוול עדיין ואח"כ הוא יו"ט ושבת ואי אפשר לגלח לכן מותר לגלח בחוה"מ אלא דלפי"ז לכאורה אדרבא מכאן ראי' לדעת הר"ת דאי אייריא בשלא גילח ערב משמרתו למה התירו לגלח בחוה"מ היכא דשלמה משמרתו הרי ימי המשמר וימי חוה"מ כיומי אריכתא דחוה"מ דמיא דלתרווייהו טעם אחד שלא יכנס כשהוא מנוול אלא וודאי דאייריא בגילח קודם שנכנס למשמרתו ואם איתא דגם כשגילח קודם הרגל אסור לגלח בחוה"מ א"כ גם כשגילח קודם למשמרתו וכלה משמרתו בחוה"מ למה שרי לגלח בחוה"מ:<br>'''  אלא '''  דיש לומר דהא באמת לדידן דתני כל המשמרות שוות באימורי רגלים ובחילוק לחם הפנים כמאן דלא שלים משמרתו דמי ולכן כששלמה משמרתו ברגל אסור לגלח ותנא ברא דסובר מגלחין משום דסובר דהוה כשלמה משמרתו הא לא"ה גם הוא הי' מודה דאין מגלחין אף שע"כ אייריא בגילח קודם שנכנס למשמרתו כמו שהוכחנו לעיל א"כ למה יאסר לגלח בחוה"מ אע"כ דלא כר"ת אולם טעמא בעי למה בכילה משמרתו ברגל מותר לגלח בחוה"מ כיון דאין היתר מטעם שגילח קודם שנכנס למשמרתו לכן נראה דהנה בח"ס שם הקשה בשם אחרונים וז"ל מ"ט לא התירו לגלח עיו"ט האחרון כמו אנשי משמר ולפענ"ד איסור שנאסר מפני כבוד יו"ט ראשון שלא יכנס כשהוא מנוול לא הותר מפני ניוול יו"ט אחרון דזהו כבודו של יו"ט שיכנס ליו"ט אחרון כשהוא מנוול משא"כ אנשי משמר שאיסור גילוח הוא מפני כבוד הרגל אתי איסור ניוול דשבת ודחי לי' ולפי"ז יש לומר דבר חדש אף דאסור לגלח עיו"ט האחרון אבל כשגילח קודם יו"ט מותר לגלח ערב עיו"ט האחרון דבהא ל"ש לומר זהו כבודו של יו"ט ראשון שיהא ביו"ט שני מנוול דהא גילח קודם הרגל אבל בשאר ימי חוה"מ אסור לגלח דלא כר"ת ומעתה ניחא הך דמו"ק דהא מוקי בגמ' דאייריא דיו"ט הוא ביום ה' א"כ כשכלה משמרתו אחר שבת הוא יום רביעי אחר יו"ט א"כ כשיגיע עיו"ט האחרון הוא מנוול ושרי לגלח מפני כבוד יו"ט האחרון כיון שלא הי' מנוול קודם שיכנס יו"ט דהא בעיו"ט עדיין לא הי' מנוול כיון שגילח קודם למשמרתו {{ממ|דשיעור ניוול היינו אחר ז' ימים דבני מלכים מגלחים מע"ש לע"ש כדאיתא בנזיר דף ה'}}:<br>'''  והנה '''  אח"ז ראיתי בח"ס או"ח סי' נ"ד שכ' להוכיח מדבעי למימר כהן ששלמה משמרתו ברגל יגלח ברגל וקשה אמאי כיון שפשע ולא גילח קודם שנכנס למשמרתו למה נתיר לו לגלח ברגל אע"כ צריך לומר דגילח ערב משמרתו ואפ"ה אסור לגלח במשמרתו דלא פלוג רבנן אע"ג דליכא איסור מלאכה וה"ה בחוה"מ עכ"ד וכונתו כמש"כ כיון דע"כ אייריא בגילח קודם משמרתו אם איתא דמותר תוך משמרתו אמאי מותר אחר ששלמה משמרתו כיון שהי' אפשר לגלח קודם רגל תוך משמרתו ואמנם לפמש"כ אין מזה הוכחה די"ל כיון שגילח קודם שנכנס למשמרתו א"כ לא הוה צריך לגלח קודם רגל דליכא ניוול דאל"כ יקשה הרי בלא"ה מותר לגלח משום כבוד יו"ט א"כ לכאורה אדרבא מכאן ראי' לר"ת ולנוב"י דהשתא דע"כ בגילח קודם מותר מהא"ט לגלח בחוה"מ רק שכבר דחיתי זאת מדתנא דידן סובר דלא מיקרי שלמה משמרתו ואסור לגלח ואף תנא ברא הוה מודה דאסור לגלח בחוה"מ אף שכבר גילח בערב משמרתו:<br>'''  אמנם '''  בהא מצאנו תשובה לדברי הנוב"י שרצה לקיים דברי הר"ת דאין שרי אלא ע"י פועל עני שבזה ניחא לי' דלא יקשה לר"ת אמאי לא קתני לי' במשנה דאלו מגלחין אם גילח קודם המועד ולפמש"כ אין מזה ראי' דהא דלא קתני במתניתין דאלו מגלחין משום די"ל דסבירא לי' כתנא דמתניתין דקאמר דאף דכלה משמרתו ברגל אסור לגלח ברגל ולהאי תנא י"ל דבאמת ס"ל דאם גילח קודם המועד אסור לגלח בחוה"מ ואף לגלח ערב יו"ט האחרון אסור אמנם להאי תנא דס"ל דכששלמה משמרתו תוך הרגל מותר לגלח י"ל דמותר לגלח לכבוד הרגל כשגילח קודם הרגל ועכ"פ לגלח בעיו"ט אחרון שרי שפיר:<br>'''  הנה '''  בגבורת ארי' תענית דף י"ז הקשה הא דאמרינן שם דפרועי ראש אין מחללין עבודה דהא דאיתקש לשתויי יין רק למיתה לא לחילול עבודה והקשה נאמר אין היקש למחצה ועוד נאמר דאיתקש לחילול ולא למיתה ותי' דבקרא דיחזקאל דכ' צמר ופשתים לא יעלה עליהם ואח"כ כתיב פרע לא ישלחו כסום יכסמו ראשיהן וכל כהן לא ישתו יין ואלמנה לא יקח א"כ רישא וסיפא דקרא בכה"ג למה כתב פרע לא ישלחו באמצע ששייך בכהן הדיוט ומה גם כי כסום יכסמו ל"ש רק בכה"ג דהיינו שצריך גילוח ראשו של זה בצד ראשו של זה ואי נאמר דלחילול איתקש א"כ ממילא גם מיתה חייב לפני ולפנים אביאה ריקנית וא"כ יהא חמור כה"ג מזר יעוש"ה:<br>'''  ולדעתי '''  פשוט אי אמרינן דאיתקש לחילול א"כ קאי גם אכסום יכסמו דכה"ג שאם לא גילח באופן זה הוה בדידי' פרע ראש והרי קיימ"ל בזבחים דף י"ט דמה שאין בזרעו של אהרן אין מעכב באהרן א"כ ע"כ אין מחלל לכן שוב אמרינן דאין מחלל אף בכהן הדיוט: